תאונות דרכים

מדי יום מתרחשות תאונות דרכים בכל רחבי הארץ. בכל תאונת דרכים זכאים נפגעים שונים לפיצוי על-פי רוב בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

מיהם הזכאים לתבוע על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975?

הזכאים לפיצוי על פי החוק הנם נוסע, נהג, או הולך רגל, שנפגעו נזק גופני ו/או נפשי בתאונת דרכים, כפי שנפרט בהמשך. במידה וחלילה אחד מהזכאים שלעיל מקפח את חייו בתאונת הדרכים, כי אז זכאי עזבונו של הנפטר והתלויים בו לפיצוי במקום הנפטר. במקרים מסויימים יכול אף בן משפחה של נפגע, שניזוק נפשית עקב פגיעת קרובו בתאונה, להיות זכאי לפיצויים.

  • אחריות מוחלטת: בניגוד לתביעת נזיקין רגילה, במידה ונמצא שהאירוע הוא "תאונת דרכים" (כפי שיפורט בהמשך), כי אז קיימת אחריות מוחלטת לחברת הביטוח לפצות את הנפגע וכל שיש להוכיח בתביעה הוא את הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה.
  • ייחוד עילה: במידה והאירוע מהווה "תאונת דרכים", אין כל דרך לתבוע אלא על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

מהי תאונת דרכים?

המונח "תאונת דרכים" הנו מונח רחב שכולל בתוכו מקרים רבים.

ההגדרה הבסיסית: אדם שסבל נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה ייחשב כנפגע תאונת דרכים.

מעבר להגדרה הבסיסית הזו קיימות חזקות מרבות, שגם בהתקיימותן ייחשב האירוע כ"תאונת דרכים:

א) אדם שנפגע כתוצאה מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב.

ב) אדם שנפגע עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו.

ג) אדם שנפגע עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי.

מהו "שימוש ברכב מנועי"?

מאחר ויש להוכיח בהגדרה הבסיסית שימוש ברכב מנועי חשוב להכיר מה זה כולל:

  • נסיעה ברכב – כל נסיעה ברכב, אשר כתוצאה ממנה נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.
  • כניסה לרכב – כניסתו של אדם לרכב לשם נסיעה וגרימת נזק תוך כדי הכניסה לרכב.
  • ירידה מרכב – ירידה מרכב בגמר נסיעה נבחנת מהשלב בו עומד אותו אדם לצאת מהרכב ועד סיום פעולת הירידה.
  • החניית רכב אשר כתוצאה ממנה נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.
  • דחיפתו או גרירתו של רכב שכתוצאה מהם נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.
  • טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו – כל מקרה בו אדם מטפל ו/או מתקן את רכבו ועושה זאת שלא במסגרת עבודתו (כגון עבודה במוסך) וכתוצאה מהתיקון נגרם לאותו אדם נזק (מים רותחים שהשפריצו מאיזור המנוע, רכב שנפל מההמגבה בעת החלפת גלגל וגרם נזק גופני ו/או נפשי לאותו אדם). בית המשפט העליון קבע, כי פגיעה כתוצאה מכניסה לרכב במהלך תיקון דרך הנעשה בידי אחר, שאיננו המשתמש ברכב, מזכה בפיצויים, אפילו התיקון נעשה במסגרת עבודתו של המתקן.
  • הידרדרות או התהפכות של הרכב שכתוצאה מהם נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.
  • התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה שכתוצאה מהם נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.
  • הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו (כגון מוסך).

מהם כלי הרכב, אשר פגיעתם מזכה בפיצוי?

כלי הרכב המזכים בפיצוי הנם מכוניות פרטיות, מסחריות, מיניבוסים, אוטובוסים, מוניות, משאיות, אופנועים, קטנועים וכיוצא באלה כלי רכב, הנעים בכוח מכני על פני הקרקע וייעודם העיקרי לשמש לתחבורה יבשתית.

מהם כלי הרכב, אשר פגיעתם אינם מזכים בפיצוי?

 כסאות גלגלים, עגלות נכים, מדרגות נעות, אופניים חשמליים וקורקינטים ממונעים הוצאו במפורש מהגדרת "רכב מנועי" בחוק. על פי הפסיקה גם מעליות אינן נחשבות "רכב מנועי".

מתי אירוע לא ייחשב תאונת דרכים:

א) אדם שנפגע תוך כדי פריקה וטעינה של הרכב כשהרכב עומד.

ב) מי שגרם לתאונה במתכוון.

ג) כאשר נהג השתמש ברכב ללא רשות ונוסע ששהה ברכב באותה עת ידע שהנהיגה היא ללא רשות.

ד) נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה, למעט רישיון שפקע לאחר שלא שולמה אגרה.

ה) נהיגה ששימשה לביצוע פשע.

ו) מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב.

ז) בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו.

הוכחת הנזק

במידה ונמצא, כי האירוע הנו "תאונת דרכים" על-פי דין, פונים להוכחת הנזק. בתביעה על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 יש להוכיח את הנזק תחילה על-פי חוות דעת רפואית של מומחה הממונה אך ורק על-ידי בית המשפט (איש מהצדדים אינו רשאי לצרף חוות דעת מטעמו). בחוות הדעת על המומחה להתייחס למלוא הנזקים שנגרמו לכם כתוצאה מהתאונה ולקשר בין התאונה לנזק.

במידה ותאונת הדרכים אירעה בדרך לעבודה או מהעבודה, חל דין ייחודי בשם "קביעה על פי חוק אחר", שמשמעותו: אם עד מועד שמיעת הראיות בתביעה שהוגשה לבית המשפט נקבעה הנכות על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי וזאת לפני שניתנה חוות דעת רפואית מטעם מומחה בית המשפט –  תחייב קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ולא קביעת המומחה שמינה בית המשפט (אם מונה בינתיים מומחה). ההבדל בין הקביעות יכול להיות לעיתים קריטי.

כאן המקום להדגיש את חשיבותו של התיעוד הרפואי שלאחר התאונה, שכן ככל שהתיעוד הרפואי נמצא בסמוך לאחר התאונה, כך יוכל המומחה הרפואי להניח שהנזק נגרם כתוצאה מהתאונה (אם כי לא בהכרח). לעיתים איחור בטיפול רפואי לאחר התאונה שולל קשר סיבתי בין התאונה לנזק וכך נגרעים מהנפגע זכויות מהותיות. לכן, חשוב מאוד שנפגע תאונת דרכים ידאג ללכת כבר ביום התאונה או בסמוך אליו לטיפול רפואי ולהתלונן על כל הבעיות הרפואיות הנובעות מהתאונה.

תשלום תכוף

במקרים רבים בהם עבר אדם תאונת דרכים, אותו אדם אינו יכול לשוב ולפרנס את משפחתו כבעבר. הוצאות המחייה עולות, ההכנסה פוחתת ולעיתים הנפגע אינו יכול לקיים את עצמו ו/או את משפחתו ו/או את אלו שפרנסתם עליו. בהתאם לכך קיים הליך הקרוי "תשלום תכוף" המהווה את "שיעור התשלום החדשי שיהא בו כדי לספק את צרכי מחייתו של הנפגע ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו, או את צרכי מחייתם של התלויים בנפגע". בהתאם לנסיבות של כל מקרה יכול עוה"ד של הניזוק לדרוש מחברת הביטוח שביטחה את הרכב המעורב תשלום תכוף לתקופה מסויימת וזאת כדי שהניזוק יוכל לקיים את עצמו, משפחתו ואלו שפרנסתם עליו. במידה ולאחר 60 יום חברת הביטוח לא תענה על הדרישה רשאי עוה"ד להגיש בקשה לתשלום תכוף לבית המשפט. כל תשלום תכוף שניתן לנפגע ינוכה מהפיצוי הסופי שיתקבל בתום ההליך המשפטי (פשרה או פסק-דין).

התיישנות

תביעה בגין תאונת דרכים מתיישנת כעבור 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה.

ביחס לקטין מתחיל מירוץ ההתיישנות עם הגיע הקטין לגיל 18.

ביחס לאדם הלוקה בשכלו מתחיל מירוץ ההתיישנות ביום שפסק הליקוי או ביום שמונה לאותו אדם אפוטרופוס.

נדגיש – מרוץ ההתיישנות מופסק רק על ידי הגשת תביעה לבית המשפט. על כן, חשוב מאוד לפעול בהקדם למימוש הזכויות אל מול המזיק, בטרם תתיישן התביעה. נציין, כי במידה והניזוק השתהה עד כמעט חלוף מירוץ ההתיישנות, כי אז קיימת טענת הגנה למזיק הקרויה "שיהוי עמוק", הגורם, כביכול, לנזק ראייתי למזיק, דבר המשליך על סיכויי התביעה, אף אם זו הוגשה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות.

המלצות ראשוניות לנפגעי תאונת דרכים

  • מיד לאחר התאונה מומלץ לגשת לבית חולים (או לקופת החולים) על מנת לעבור סדרת בדיקות שיגלו מהם פגיעותיכם כתוצאה מהתאונה. רצוי לשים לב לנסיבות התאונה הנרשמות על-ידי הצוות הרפואי על הגיליון הרפואי, שכן לעיתים הצוות הרפואי אינו מדייק בפרטי התאונה והדבר יכול להשפיע בהמשך על הוכחת זכאותכם. רצוי לפרט את מלוא הפגיעות הגופניות והנפשיות הנובעות מהתאונה כבר במעמד זה. תלונות מאוחרות עלולות לפגוע בקשר הסיבתי בין התאונה לתלונה.
  • לאחר שחרורכם מבית החולים יש לטפל בכל בעיותיכם הרפואיות המתעוררות בעקבות התאונה ואין להזניח דבר. רצוי לפנות לכל קשת הרופאים בנוגע לכל בעיה ובעיה שנוצרה כתוצאה מההיזק הגופני (אורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, עיניים, א.א.ג., פה ולסת, וכד'). נדגיש, כי בעיה שאתם סובלים ממנה כתוצאה מהתאונה ואינה מצויה בחומר הרפואי, כאילו ואינה קיימת. לכן אין להזניח דבר ולטפל בכל דבר שנפגע בגופכם או בנפשכם.
  • דאגו לטיפול אינטנסיבי ורציף מיום התאונה ועד בכלל וזאת משני טעמים: ראשית, על-פי חוק כל ניזוק מחויב להקטין את נזקו. במידה ובעיה רפואית לא מטופלת בזמן, יכול בית המשפט להתחשב בכך בסוגיית הפיצויים ואף להפחית את הפיצוי המגיע לניזוק. שנית, לפני שבתי המשפט ממנים מומחים רפואיים לבדיקת הניזוק וקביעת חוות דעת אודות נזקיו, נבדקים המסמכים הרפואיים המצביעים על נזקיו של הנפגע כתוצאה מהתאונה. במידה וקיים תיעוד לא רציף, ישנם שופטים המתחשבים בכך ולעיתים לא ממנים מומחים רפואיים לניזוק או לחילופין ממנים מומחה אך מחייבים את הניזוק לשלם עבור חוות הדעת, בעוד שבמקרים בהם קיים תיעוד רציף המצדיק מינוי מומחה רפואי – תשא חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה בעלות חוות הדעת.
  • בהתאם לאמור לעיל, יש לדאוג לאסוף את כל המסמכים הרפואיים מכל המוסדות הרפואיים בהם טופלתם, אשר יכולים להעיד על מצבכם הרפואי. אל תסתפקו בפלט המחשב שניתן לכם לאחר הטיפול. לכל מוסד רפואי, לרבות כל רופא מטפל, אשר טיפלו בכם, קיים תיק על שמכם, בו רשומות התלונות, הבדיקות, האבחנות והטיפול שניתן לכם. אך ורק המטופל ו/או מי שהניזוק ייפה את כוחו יוכלו לבקש מהמוסד הרפואי לצלם את החומר הרפואי וזאת תמורת תשלום סמלי עבור הצילום.
  • מומלץ לסדר את המסמכים על-פי ענפי המומחיות (אורטופדיה, נוירולוגיה וכד') ולפי תאריכי קבלת הטיפול על מנת שבבוא העת ניתן יהיה להגיש מסמכים אלו בתמיכה לנזקים שנגרמו לכם כתוצאה מהתאונה וכן על מנת שמסמכים אלו יהוו את הבסיס לבקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, שרק באמצעותן ניתן יהיה להוכיח את נזקכם כתוצאה מהאירוע המזיק.
  • ערכו רישום מפורט של אירוע הנזק – השתלשלות הנסיבות שהביאו לאירוע המזיק, מקום האירוע המזיק, שעת האירוע, מיהם העדים שהיו עדים לאירוע המזיק, כיצד והיכן נפגעתם וכל זאת בסמוך ככל הניתן למועד האירוע המזיק. נציין, כי במידה ותאונת הדרכים הנה אף תאונת עבודה, כי אז ניתן לקבל מהמוסד לביטוח לאומי החזר על הוצאות הנסיעה לטיפולים וכן החזר על טיפל הרפואי, וזא בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]. כל סכום שלא ישולם על-ידי המוסד לביטוח לאומי ניתן לתבוע מחברת הביטוח שביטחה את הרכב, ממנו נפגעתם.
  • ערכו תיעוד מדוייק של הנזק בסמוך למועד האירוע המזיק. בעידן המצלמות מומלץ לצלם את הנזק שנגרם לרכב ולכם מיד לאחר התאונה לשם המחשת הנזק. ככל שהפעלתם את הביטוח המקיף או צד ג' לנזקי הרכוש, חשוב לשמור את התיעוד על כך (לרבות חוות דעת שמאי) על מנת שניתן יהיה בהמשך להוכיח את אירוע התאונה.
  • דווחו למשטרה על קרות התאונה ובקשו "אישור משטרה" שבו יופיעו פרטי הרכבים והנפגעים המעורבים בתאונה. אישור זה יש להעביר לבית החולים על מנת שזה יפנה לחברת הביטוח לצורך קבלת התשלום עבור הטיפול הרפואי שהעניק וישמש בעתיד כמעין ראיה ראשונית (אם כי בלתי מחייבת) לקרות התאונה.
  • אספו ושמרו כל קבלה בגין הוצאות שהוצאו בעקבות האירוע וכן ציינו בגב הקבלה את הסיבה להוצאה וכיצד היא קשורה לתאונה, כך שבבוא העת תזכרו מה הייתה הסיבה להוצאה. הוצאות אלו ניתן לתבוע מהמזיק.
  • מומלץ לא לשוחח עם חוקרים ו/או חברות ביטוח לאחר התאונה ואין למסור את גרסתכם לגופים אלו ו/או גופים הפועלים מטעמם אלא לאחר התייעצות עם עו"ד המתעסק בתאונות דרכים.

נציין, כי לעיתים יכול להגיע חוקר המציג עצמו ככזה ולעיתים חוקר סמוי הנוקט לרוב בתחבולות שונות לשם חילוץ המידע. כך יכול החוקר להציג עצמו כעורך סקרים, חיפוש עבודה, לקוח חדש (לעצמאים) וכו'. לכן, במידה ויצרו עמכם קשר זה או אחר כל מיני גורמים שאינם מוכרים לכם ושואלים אותכם באופן ישיר ו/או עקיף על האירוע המזיק ו/או מצבכם הגופני והכלכלי – מומלץ לנתק עמם מגע ולפנות מיד לעורך דין המתעסק בתאונות דרכים, אשר ינחה אותכם כיצד לנהוג ולפעול לשם שמירה ומיצוי מלוא זכויותיכם.

  • מומלץ לא לחתום על כתבי קבלה וסילוק של חברות ביטוח, המציעות לכם לרוב סכום זניח לסילוק תביעתכם. במידה ותחתמו על שטר כזה, לא תוכלו עוד לתבוע את שאר נזקיכם שכתוצאה מהתאונה (למעט חריגים הקיימים על-פי דין). לכן, מומלץ להעביר לעיונו של עו"ד המתעסק בתאונות דרכים כל כתב קבלה המועבר לידיכם.
  • לא להסכים לבדיקת פוליגרף ובוודאי שלא לחתום על הסכם לבדיקת פוליגרף. בדיקת הפוליגרף טרם הוכרה כאמצעי בטוח ואמין לגילוי האמת ואין לחברת הביטוח כל זכות לדרוש ממך ללכת לבדיקת פוליגרף.
  • תביעה על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 אינה שוללת את זכאותו של נפגע בתאונת דרכים לפיצוי מכוח ביטוחים פרטיים, כגון ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות. על תביעה מכוח ביטוחים אלו ישנה התיישנות מקוצרת. לכן חשוב למצות את הזכויות בפוליסות הפרטיות מהר יותר ולקבל עזרה מעו"ד המתמחה בדיני ביטוח.
  • כפי שניתן ללמוד מהאמור לעיל, נושא תאונות הדרכים הנו נושא סבוך, בו נחבטים לא אחת בתי המשפט בכל הערכאות. לכן, בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי סמוך לאחר האירוע. ייעוץ וליווי משפטי צמוד מתחילת הדרך סוללים את דרכו של הנפגע להצליח בתהליך המשפטי.
תאונות דרכים

המומחיות שלנו:

גישור

גישור

בשנים האחרונות צדדים רבים פונים לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית משפט מתוך מטרה לחסוך בזמן

להמשך קריאה >>
דילוג לתוכן