פטור מתשלום מס הכנסה והחזר מס רטרואקטיבי

הכנסות המדינה ממס הכנסה מהווה חלק ניכר מעוגת ההכנסות המגיעות לידיה. המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה שלא לגבות את מס ההכנסה שכן המדובר במס חשוב המזין אותה מדי שנה ושבלעדיו לא תוכל המדינה להתקיים. יחד עם זאת, המחוקק היה ער לכך שלא כל פרט יוכל לשאת במס ההכנסה היות ולא אחת אדם נפגע במהלך חייו ואף כבר בתחילתם ומכאן שקשה עליו עד מאוד פרנסתו. בהתאם לכך קבע המחוקק פטור מיוחד ממס ההכנסה על אוכלוסיה זו. הפטור הנ"ל מגולם בסעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

מי זכאי לפטור ממס הכנסה?

ביום 01/07/2003 תוקן סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] וקבע, כי הציבור שלהלן יהא זכאי לפטור ממס עבור הכנסותיהם:

1. עיוור (ללא קשר לאחוזי נכותו).

2. נכה בשיעור של 100%.

3. נכה בשיעור של 90% משוקלל (כלומר, שקלול נכויותיו מגיע ל90% ומעלה ולא צירופם).

יש לציין לעניין שקלול הנכויות כי במידה ושקלול הנכויות מביא לתוצאה של 89% עם שבר אחרי השלם (כגון 89.1%), הרי שהשבר יעוגל כלפי מעלה, היינו ל-90%.

חשוב להדגיש, כי הפטור ניתן על נכות רפואית בלבד ולא על נכות תפקודית.

האם כל הכנסה תזכה לפטור ממס הכנסה?

התשובה לכך הנה שלילית. חשוב לציין, כי פטור ממס הכנסה יתקבל עד לגובה תקרת ההכנסה הקבועה בפקודה, כאשר תקרה זו משתנה מעת לעת.

ההכנסות, עליהן ניתן לקבל את הפטור בהתאם לדין הנן:

1. הכנסה מיגיעה אישית (כלומר הכנסה מעבודתו של הנכה).

2. הכנסה שאינה מיגיעה אישית (הכנסה הונית כגון הכנסה משכר דירה).

3. הכנסה מריבית בגין פיצויים שנתנו בגין נזקי גוף.

חשוב לציין, כי לכל אחת מההכנסות דלעיל קיימת תקרה שונה של פטור, כאשר התקרה הגבוהה ביותר מתקבלת עבור הכנסה מיגיעה אישית.

יש לציין, כי מקום בו הנכה אינו מגיע להכנסה שנתית מינימאלית הקבועה בדין, הרי שיאושר לו פטור מתשלום מס הכנסה עד לגובה התקרה הקבועה בפקודה גם מהכנסה שאינה מיגיעה אישית.

על מנת לקבל פטור מלא על הכנסה מיגיעה אישית יש לקבל פטור עבור 365 ימי בשנת המס הרלוונטית. במידה ותקופת הפטור הינה בין 185 יום ועד 365 יהיה סכום הפטור זהה לפטור מהכנסה הונית.

יודגש כי מי שתקופת נכותו הכוללת נקבעה בין יום אחד ל – 184 יום לא יהיה זכאי לפטור בגין הכנסותיו.

מהו התהליך שיש לעבור על מנת לקבל פטור מתשלום מס הכנסה?

המסמכים הנדרשים

לקבלת זימון לוועדה רפואית על המבקש פטור ממס הכנסה למלא את הטפסים שלהלן:

1. טופס מס' 1516 – בקשה לפטור ממס. הטופס הנ"ל הנו טופס הנשלח למס הכנסה לצורך קבלת הפנייה לוועדה רפואית.

2. טופס מס' 0169 א' – טופס קביעת אחוזי נכות לצורכי מס הכנסה. בטופס הנ"ל יש לפרט את המחלות, הפגיעות והליקויים הרפואיים שסובל ו/או סבל בעבר המבקש פטור ממס הכנסה ובגינם נתבעת הנכות.

3. טופס מס' 0169 ב' – טופס אישור מסירת מידע. הטופס הנ"ל הנו טופס ויתור על סודיות רפואית המופנה למוסד לביטוח לאומי ואגף מס הכנסה.

למסמכים דלעיל יש לצרף שובר אגרה ששולמה למוסד לביטוח לאומי החתום על ידי הבנק. שובר האגרה נמצא במשרדי השומה או במשרדי המוסד לביטוח לאומי.

כמובן שיש חובה לצרף את כל המסמכים הרפואיים וחוות הדעת הקיימים בידיו של המבקש פטור ממס הכנסה והמתייחסים למחלות, הפגיעות והליקויים בגינם טוענים.

לאחר שמלוא המסמכים דלעיל בידכם יש לשלוח אותם בדואר רשום לפקיד השומה באזור המגורים או להגישם במשרדי השומה הנ"ל בשעות קבלת הקהל.

הוועדות הרפואיות

במידה וכל המסמכים מולאו כדבעי ושולחו כאמור, יזמן המוסד לביטוח לאומי את מבקש הפטור ממס הכנסה לועדות רפואיות בהתאם לענפי הרפואה העולים מהחומר הרפואי שהוגש לו. חשוב להדגיש, כי המוסד לביטוח לאומי איננו מקבל בקשות לזימון לוועדה רפואית לצרכי מס הכנסה ללא טופסי ההפניה מרשות המסים ואלו כמובן ניתנים לאחר הגשת מלוא המסמכים המצוינים לעיל.

בוועדות הרפואיות ייבדק מבקש הפטור על-ידי הרופאים המקצועיים בכל תחום מומחיות ממנו סובל מבקש הפטור ויירשמו תלונותיו. בתום כל הוועדות הרפואיות ישלח המוסד לביטוח לאומי את החלטתו הסופית למבקש הפטור ממס הכנסה. במידה ונקבעה דרגת נכות רפואית משוקללת המזכה בפטור ממס הכנסה (היינו 90% ומעלה) ינפיק פקיד השומה אישור "קביעת אחוזי נכות לפי 9 (5) לפקודת מה הכנסה", כאשר מסמך זה מהווה אישור רשמי לפטור ממס.

יש לציין, כי מי שתבע לפי החוקים שלהלן ושקלול נכויותיו מזכה בקבלת פטור ממס הכנסה כאמור לעיל, יכול להיעזר בקביעת הוועדות הרפואיות הללו לקבלת הפטור:

חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959 (נוסח משולב).

חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ז – 1957.

חוק רדיפות הנאצים, תשי"ז – 1957.

חוק התגמולים לנפגעי איבה, תש"ל – 1970.

פרק ג' (ביטוח אימהות), פרק ה' (ביטוח נפגעי עבודה), פרק ט' (ביטוח נכות) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995.

חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד – 1994.

חוק שירותי הסעד (תעודת עיוור).

בעלי הזכאות אשר תבעו על-פי החוקים האמורים לעיל יוכלו להגיש לפקיד השומה שבאזור מגוריהם את החלטות הוועדות שקבעו את מצבם עם "נאמן למקור" (או צילום תעודת העיוור) ולצרף להם כמובן את טופס מס' 1516 (בקשה לפטור ממס).

ערר על החלטות הוועדות הרפואיות

במידה ודרגת הנכות הרפואית המשוקללת שנקבעה למבקש הפטור אינה מזכה אותו בפטור ממס הכנסה (היינו נמוכה מ- 90%), ניתן לערור עליה. הערר יוגש בתוך 45 יום ממועד מסירת החלטתה של הוועדה מדרג ראשון לידי מבקש הפטור והוא יכלול את מלוא הנימוקים והמסמכים, עליהם מבקש להסתמך מבקש הפטור. אין מניעה לבקש מהוועדה לעררים לדון גם בליקויים רפואיים שלא הועלו בפני הוועדה בדרג ראשון.

גם בוועדה זו יש לשאת באגרה. את שובר האגרה ניתן לקבל במשרדי פקיד השומה באזור המגורים ולאחר התשלום להגיש את השובר חזרה למשרדי פקיד השומה.

יש להדגיש, כי גם לפקיד השומה קיימת סמכות לערור על החלטת הוועדה הרפואית.

ערר על הוועדות הרפואיות שהתכנסו בהתאם לחוקים שצוינו לעיל יעשה בהתאם להוראות הדין בחוקים אלו ותקנותיהם. באופן עקרוני, החלטת וועדת הערר הנה סופית ולא ניתן לערור עליה.

ערעור על החלטות וועדות הערר

עד עצם היום הזה לא קיים הסדר חקיקתי המסדיר ערעור על הוועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה ולמעשה, בהתאם לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), תש"ם-1979 קביעת הוועדה הרפואית לעררים הנה סופית ואין כל אפשרות לערער עליה. בהתאם לכך נאלצו לא אחת מבקשי הפטור לעתור לבג"ץ על מנת שייתן להם מזור.

מצב משפטי זה השתנה בבג"ץ 3628/08 ציון יריב נ' מדינת ישראל משרד האוצר אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, בו קבע בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, כי "אם וככל שיש לעותר עילה לערעור על החלטת הוועדה הרפואית העליונה, יש בבירור עניינו בפני בית הדין לעבודה כדי לתת לו סעד חלופי הולם"

מכאן שבמקרים בהם נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים, יכול מבקש הפטור לפנות בערעור לבית הדין האזורי לעבודה.

החמרת מצב

במידה ולא צלחו כל ניסיונותיו של מבקש הפטור ממס הכנסה ושקלול נכויותיו לא זיכה אותו בפטור, קיימת לו עדיין הזכות להחמרת מצב. הליך של החמרת מצב יוגש בחלוף ששה חודשים ממועד קביעת הנכות על ידי הועדה הרפואית. לצורך פתיחת הליך של החמרת מצב על מבקש הפטור ממס הכנסה להמציא אישור רפואי המעיד על ההחמרה שחלה במצבו הרפואי.

פטור ממס הכנסה

במידה ומבקש הפטור קיבל את האישור לפטור ממס הכנסה, יהיה עליו להגיש דו"ח שנתי בו יצרף מקבל הפטור אישור מקורי לגבי כל אחת מההכנסות הקיימות לו ולבת/בן הזוג ואישור מקורי לגבי כל אחת מההוצאות או הזיכויים שיכולים להשפיע על המס שישולם.

המסמכים שיש להגיש עם הדו"ח שנתי למס הכנסה הנם כדלהלן:

1. טופס 106 מכל מקומות העבודה של מקבל הפטור ובת/בן הזוג.

2. במידה ומקבל הפטור פרש באותה שנת מס עליו להמציא טופס 161 ממעבידו.

3. אישורים לגבי כל הכנסה אחרת באותה שנת מס, לרבות גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, ריבית מפיקדונות ו/או תכניות חיסכון ו/או מפיצויים הקשורים בנזקי גוף והכנסות הוניות (כגון משכר דירה). אישורים כאמור יש להמציא אף על הכנסות מחו"ל החייבות במס בארץ לשם קבלת הפטור.

יש להדגיש, כי פטור ממס הכנסה ניתן לקבל אף רטרואקטיבית עד 6 שנים לאחור ממועד תחילת הנכות שנקבעה על ידי הועדות הרפואיות.

ייצוג על-ידי עורך-דין

רצוי ומומלץ בכל אחד מהתהליכים שצוינו לעיל להיעזר ולהתלוות על-ידי עורך-דין המתמחה בתחום. חשוב להדגיש, כי מילוי המסמכים וניסוחם הוא קריטי כמו הבנת מצבו הרפואי של מבקש הפטור והצגתו בפני הוועדות הרפואיות. לעיתים רבות ייצוגו של מבקש הפטור על-ידי עורך-דין הבקיא בתחום יכול להוות את כל השוני בין הצלחה בוועדות הרפואיות לבין כישלון בהן. כך גם יכול עורך הדין ליתן למבקש הפטור פתרונות משפטיים במצבים שונים במהלך הדרך הארוכה בה יעבור מבקש הפטור עד קבלת הפטור המיוחל.