ילדינו הנם הדבר היקר ביותר שקיים לנו ולכן אנו מבקשים להגן עליהם מכל רע. ואולם, מעצם טיבו של הגיל הצעיר, הרי ששיקול הדעת של הקטין יכול לגרום לו להיות מעורב בתאונות שונות ומגוונות שיש בהן כדי לסכן את שלומו, בטחונו ולעיתים אף את חייו.
כמובן שלהורה קשה ואף בלתי אפשרי להשגיח במשך 24 שעות על ילדו לבל יהא מעורב בתאונה כלשהי וגם אם היה מעורב בתאונה – למנוע את תוצאותיה.
מעבר לכך, הסטטיסטיקות מלמדות שרוב הילדים מעורבים בתאונות כאלו או אחרות במהלך היום והלילה. לעיתים התאונה נגמרת בפגיעה קלה וחולפת. אך לעיתים הפגיעה קשה ואף קטלנית. כיצד יוכלו ההורים להתמודד עם צרה שכזו שהגיעה לפתח ביתם ולשמור על זכויותיהם של ילדיהם?
לשאלה זו קיימים שני ענפי משפט מרכזיים – ביטוח ונזיקין. במאמר זה נעמוד על ענף המשפט של דיני הביטוח ובאופן ממוקד יותר, על אחד מהביטוחים הנפוצים המבטחים את הילדים – ביטוח תאונות תלמידים.
ביטוח תאונות תלמידים – מי מבוטח?
ביטוח תאונות תלמידים חל על קטינים שחל עליהם חוק חינוך חובה, התש"ט-1949 (לרוב החל מגיל 5 ועד לגיל 18) ומכאן שמו. יחד עם זאת, קיימות פוליסות, אשר חלות אף על ילדים בגני ילדים, בפעוטונים ומעונות יום שאינם נתונים לפיקוח משרד החינוך ו/או המופעלים על ידי ארגונים מרכזיים או רשויות מקומיות. כמו כן, יש שהפוליסה חלה אף על תלמידי ישיבות וסמינרים למורים (אף אם גילם מעבר לגיל 18) ונוער עובד ולומד במוסדות בפיקוח משד התמ"ת.
גם ההורה יכול להיות מבוטח בפוליסה זו אך התנאים לגביו שונים. כאן לרוב המדובר בתאונה שאירעה במסגרת חינוכית בה נטל ההורה חלק (ושעליה לא קיבל שכר), בין בתחומי המוסד החינוכי ובין מחוצה לו.
מתי חל ביטוח תאונות תלמידים?
בניגוד לכותרת המטעה של הביטוח הנ"ל, אין המדובר בתאונות שצריכות להיות בתוך תחומי בית הספר ו/או בשעות בהן התלמיד לומד בבית הספר או הגן. המדובר בפוליסה המבטחת את ה"תלמידים" שצוינו לעיל במשך 24 שעות בגין היזק גופני שאירע בכל מקום (לרבות בחו"ל) ובכל שעה משעות היממה, בין שיש לה קשר למוסד החינוכי ובין אם לאו.
מהי תאונה?
הגם שנראה שברור לכולנו מהי תאונה, הרי שההגדרה לכך חשובה. המדובר לרוב באירוע פיזי, חיצוני וגלוי לעין שהיה בלתי צפוי ושגרם להיזק גופני. הגדרה זו קיבלה אף גושפנקא בפסיקת בתי המשפט.
למרות ההגדרה שלעיל, קיימים סייגים שונים בכל פוליסה בנוגע לתחולת הביטוח. כך למשל, יש פוליסות המחריגות היזק פיזי שנגרם בעקבות תאונת דרכים, פעולת איבה ותאונת עבודה המזכה בביטוח הלאומי. ישנן פוליסות שמקנות פיצוי בגין החריגים הללו וזאת בעד תוספת פרמיה – מכאן שחשוב לקרוא את הסייגים לפוליסה הרלוונטית.
בגין מה ניתן לקבל פיצוי בהתאם לביטוח תאונות תלמידים?
הפיצוי מתחלק לרוב למספר קריטריונים שיפורטו להלן. חשוב לציין, כי היקף הפיצוי נקבע באמצעות מכרז שמתבצע בידי "החברה למשק וכלכלה של המרכז לשלטון מקומי" ובהתאם הפיצוי משתנה. מכאן שלא נפרט את הסכומים אלא את עקרונות הפיצוי בלבד.
מקרה מוות – כל תאונה (בהתאם להגדרתה בפוליסה) שגרמה למוות – ישולם סכום חד פעמי הנקוב בפוליסה שהייתה תקפה במועד התאונה.
נכות מלאה וקבועה – המדובר בדרגת נכות הנקבעת על-פי קריטריונים של תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. במקרה זה המדובר בנכות בשיעור 100% שבגינה ינתן פיצוי חד פעמי בגובה סכום הביטוח הבסיסי. לסכום זה יכולות להתווסף תוספות בהתאם להוראות כל פוליסה בנפרד.
נכות חלקית וקבועה – כאן המדובר בנכות הנמוכה מ-100% ושהפיצוי לה מחושב בשיעור הנכות כפול הסכום הבסיסי. לרוב, נכות הנמוכה מ-5% ו/או נכות בגין צלקת אסטתית אינן מקנות פיצוי. יש פוליסות שבנכויות גבוהות קיימת אף תוספת לפיצוי הנ"ל, הכל בהתאם לכל פוליסה בנפרד.
נכות זמנית – כאן המדובר בנכות שטרם התייצבה ויתכן ואף תיעלם בהמשך תהליך הריפוי והשיקום. בגין נכות זמנית זו מחושב הפיצוי בהתאם לסכום יומי, כאשר לרוב חלים על פיצוי זה סייגים באשר לתחילת הפיצוי ולהיקפו. כך לדוגמא, ישנן פוליסות שהפיצוי יחל החל מהיום השישי ובלבד שהנכות הזמנית תימשך לפחות 21 ימים ברציפות, שאחרת לא תקום הזכאות לפיצוי בגין הנכות הזמנית. כמו כן, ישנן פוליסות שמפצות את הנפגע בגין אשפוזו במוסד רפואי. כאמור – כל פוליסה לגופה.
החזר הוצאות רפואיות – המדובר על החזר עבור השכרה ו/או השאלה ו/או רכישה של אמצעי עזר רפואיים הנחוצים לנפגע וזאת עד תקרה המצוינת בפוליסה. כמו כן, הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. חשוב לציין, כי לכל פוליסה קיימת החרגה להיקף ההוצאות הרפואיות המכוסות ומכאן שחשוב לקרוא את תנאי הפוליסה הרלוונטית.
חשוב לציין, כי במידה וגם ההורה זכאי על-פי הפוליסה הנ"ל בהתאם לקריטריונים שצוינו לעיל, הרי שאף הוא יוכל לקבל פיצוי בהתאם לאמור לעיל.
כיצד ניתן לקבל העתק של פוליסת ביטוח תאונות תלמידים?
חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשס"ט 3-13-2 קובע שעל בית הספר להעביר את תנאי הפוליסה להוריו של התלמיד המבוטח לא יאוחר מ-30 יום מתחילת שנת הלימודים. לצערנו, מוסדות חינוך רבים אינם פועלים בהתאם להוראות חוזר המנכ"ל הנ"ל.
לפיכך, במקרה של תאונה מוצאים את עצמם הורים רבים שואלים כיצד ניתן לקבל את העתק הפוליסה הרלוונטית. במקרה כזה על ההורים להגיע למזכירות בית הספר ולדרוש העתק של הפוליסה.
האם ניתן לקזז את תגמולי הביטוח מתביעת הנזיקין?
קורה לא אחת שהתאונה שעבר הקטין (ו/או הזכאי) מזכה אותו גם בפיצויים בנזיקין מהמזיק (בשל אחריותו בנזיקין של המזיק). פקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובעת בעניין זה, כי לא ניתן לקזז מהתביעה הנזיקית את תגמולי הביטוח שיקבל הזכאי בהתאם לפוליסת ביטוח תאונות תלמידים.
התיישנות תביעות ביטוח תאונות תלמידים
סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח מהווה חריג לדיני ההתיישנות. בהתאם לסעיף זה ובהתאם לפסיקה שפירשה את הסעיף הזה, תביעת ביטוח (לרבות ביטוח תאונות תלמידים) שלא הוגשה לבית המשפט תוך שלוש שנים מיום קרות מקרה הביטוח מתיישנת והמבוטח לא יוכל לממש את זכויותיו.
ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות על-ידי קבלת הסכמה מפורשת בכתב מהמבטחת המאריכה את תקופת ההתיישנות. מלבד זאת לא ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות. בהתאם לכך כל משא ומתן עם חברת הביטוח לא יעצור את מירוץ ההתיישנות – רק תביעה לבית משפט.
בהתאם לסעיף 39 (ב) לחוק חוזה הביטוח לא ניתן להתנות על סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח לרעת המבוטח או המוטב, היינו לא ניתן לקבוע בפוליסת הביטוח תקופת התיישנות קצרה יותר משלוש שנים.
חשוב להדגיש, כי קיים סייג בנוגע לתחילת תקופת ההתיישנות בכל הנוגע לקטינים, לפיו תקופת ההתיישנות תחל אך ורק כאשר הקטין הפך לבגיר (היינו מלאו לו 18 שנים). מכאן שתקופת ההתיישנות לגביהם תחדל לאחר שלוש שנים מהיום בו הפכו לבגירים (גיל 21).
ייצוג על-ידי עורך דין המתמחה בדיני ביטוח
היות והמדובר בפוליסות, שהוראותיהן אינן פשוטות, ואופן הצגת העובדות לחברת הביטוח הנו קריטי באשר למיצוי זכויותיו של הקטין ו/או הזכאי, הרי שחשוב להיות מיוצגים על-ידי עורך-דין המתמחה בדיני ביטוח. הסוגיות הקיימות בביטוחים אלו הנן רבות ומגוונות ולעיתים דורשות פרשנות משפטית המגיעה עד לפתחם של בתי המשפט. מכאן שייצוג על-ידי עורך-דין המתמחה בתחום הנו חשוב ויכול להיות קריטי באשר למיצוי זכויותיו של הזכאי.