פגיעה נפשית כתוצאה מתאונת עבודה

תאונת עבודה עלולה לגרום לנזקים בריאותיים שונים. בעוד שפעמים רבות הנפגעים עוסקים בפגיעות הגופניות, קיימת לא אחת הזנחה של פגיעה שנוטה להתלוות לנזק הגופני והיא הפגיעה הנפשית.

מהי פגיעה נפשית כתוצאה מתאונת עבודה? זאת ועוד במאמר שלהלן.

תאונת עבודה היא אירוע טראומתי לכל דבר ועניין. התאונה יכולה לכלול פגיעה גופנית, אך גם יכולה שלא לכלול פגיעה גופנית כלל. בשני המקרים תיתכן פגיעה נפשית. נפגעים רבים מעידים, כי בעוד שהצליחו להתגבר על הפגיעה הפיזית, דווקא הפגיעה הנפשית הקשתה עליהם מאוד לחזור לתפקד.

במקרה של פגיעה גופנית, הגוף חווה טראומה ומגיב בהתאם. לרוב, הנפגע ייגש כבר בסמוך לאירוע התאונתי לקבלת טיפול רפואי ושם יתעד את אירוע התאונה והשלכותיו הגופניות וידווח על האירוע למעבידו. אולם, פעמים רבות, מבלי שהעובד שם לב לכך, גם נפשו מגיבה לטראומה. מאחר והפגיעה הנפשית אינה נראית לעין עובדים רבים אינם נותנים אליה תשומת לב, אינם מתלוננים ואינם מקבלים טיפול נפשי כלל. במקרים אחרים, העובד שם לב לתסמינים הנפשיים אך חושש מהתווית הכרוכה בטיפול נפשי ובוחר לזנוח את הטיפול הרפואי. במצבים כאלו הנפגע ניזוק פעמיים – פעם אחת כאשר הנפש אינה מקבלת טיפול מתאים ובכך נגרם נזק מתמשך לנפגע שאף עלול להחריף; פעם שניה כאשר הנפגע מאבד זכויות בשל היעדר התלונות וטיפול אודות הפגיעה הנפשית. חשוב להדגיש, שככל והעובד יתלונן תוך פרק זמן סביר על פגיעתו הנפשית בפני גורמי הרפואה, הוא יוכל להוכיח הן את הפגיעה הנפשית והן את הקשר בין הפגיעה לתאונת העבודה.

המקרה שונה במקרה שהתאונה לא גרמה לפגיעה גופנית. גם במקרה כזה ייתכן ונותרה פגיעה נפשית. אולם, בעוד שעובד שנפגע גופנית סביר שיתלונן בסמוך לתאונה על פגיעותיו הגופניות ויתעד את אירוע התאונה בפני הגורמים הרפואיים ובמקום העבודה, זה שלא נפגע גופנית פעמים רבות אינו מדווח דבר. כאשר העובד מתחיל להבין שהוא חווה תסמינים נפשיים, יכול לחלוף פרק זמן ארוך מאירוע התאונה ואז יתקשה העובד להוכיח את האירוע ואת הקשר בינו לתסמינים הנפשיים.

אילו תסמינים עלולים להופיע לאחר פגיעה נפשית ורצוי לשים אליהם לב?

ישנן מספר הגדרות לטראומה נפשית, אשר יכולה להופיע לאחר פגיעה גופנית אך גם בלעדיה:

  • חשיפה לאירוע טראומתי, בין אם על הנפגע עצמו ובין אם על אדם אחר.
  • תסמיני חודרנות, כגון זיכרון חוזר וחודרני, חלומות וסיוטים עם תוכן הקשור לאירוע הבזקים (פלאשבקים), התנהגות של הנפגע כאילו חי את האירוע שוב ושוב.
  • הימנעות מגירוים הקשורים לאירוע, כגון הימנעות מזיכרונות, ממקומות, מפעולות המזכירות את האירוע.
  • שינויים במצבי הרוח.
  • תסמינים של עוררות כגון הפרעות בשינה, פרצי כעס, קשיים בריכוז, דריכות.
  • הישארות הסימפטומים לתקופה ממושכת.
  • הפרעה בתפקוד (חברתי, תעסוקתי ומקצועי).

 

כיצד לפעול לתיעוד הפגיעה הנפשי לאחר תאונת עבודה?

ככל פגיעה אחרת, יש לתעד את האירוע התאונתי ובסמוך לאחר מכן יש לתעד את הפגיעה הנפשית אצל גורמי הרפואה הרלוונטיים (כגון פסיכיאטר, פסיכולוג). הואיל ולעיתים לוקח זמן עד שהנפגע יכול להיבדק אצל פסיכיאטר (מפאת תורים רחוקים) התלונות הראשונות יכולות להופיע בתחילה גם אצל רופא המשפחה. ככל שהתלונות יופיעו בסמוך לאירוע התאונה ויעסקו סביב אירוע התאונה, כך הנפגע יוכל להוכיח הן את הפגיעה עצמה והן את הקשר בין הפגיעה לתאונה. חשוב להדגיש, כי ללא חומר רפואי מקצועי בתחום הנפשי, הנפגע לא יוכל להוכיח את הפגיעה הנפשית ואת הקשר הסיבתי.

דוגמאות להמחשה

הדוגמאות לאירועים שעלולים לגרום לפגיעה נפשית בעבודה הן רבות ומגוונות. לשם המחשה ננקוב בשתי דוגמאות:

  1. אדם שחושש לחצות כביש בעקבות תאונה שעבר

אדם הלך בדרכו לעבודה מביתו. בדרך חצה כביש כהולך רגל ונדרס על-ידי רכב שעבר במקום. כתוצאה מכך הוא סבל מספר פציעות גופניות. זמן מה לאחר התאונה הנפגע שם לב שהוא חושש לחצות כבישים ומנסה להימנע מכך, הוא אפילו מתקשה ללכת ליד מכוניות וגם רעש גבוה "משתק" אותו. בנוסף, הוא מרגיש שהוא חווה את תחושת חוסר האונים גם כאשר הוא ישן וחולם על התאונה וגם כאשר הוא ער. הוא מתקשה להתרכז, מצבי הרוח שלו משתנים, הוא מאוד מתוח ונוטה להתפרץ, הוא מעדיף להתרחק מהחברה ונוטה להסתגר בבית. בתהליך הזה הנפגע חווה פגיעה תפקודית מהותית שמשפיעה הן על חייו האישיים של הנפגע והן על חייו המקצועיים. חשוב שאותו נפגע יתלונן על תסמינים אלו מול גורמי הרפואי בסמוך לאחר התאונה על מנת שיוכל להוכיח את מצבו הנפשי ואת הקשר בינו לתאונה.

2. פגיעה נפשית בעקבות ויכוח חריג בעבודה

אדם עובד כמנהל עבודה מעל 20 שנים במקום עבודה מסוים. באחד מהימים מגיע בעל מקצוע לאתר וגורם שם נזק. אותו מנהל עבודה מתעמת עם בעל המקצוע ובין השניים מתפתח ויכוח חריף וחריג תוך שבעל המקצוע נוהג באלימות מילולית כלפי מנהל העבודה. בתום הוויכוח איש לא נפגע פיזית וכל צד הולך לדרכו. חולף זמן ומנהל העבודה חש שקשה לו מאוד להגיע למקום העבודה, כל שיח עם בעל מקצוע אחר גורם לו "לקפוא", הוא חש מתח גבוה, מתקשה לישון, אינו מרוכז, מתרחק מחברים בעבודה וממשפחתו וכיוצ"ב סימפטומים המלמדים על תגובה נפשית. ככל שמנהל העבודה ידע לדווח בזמן אמת על אותו ויכוח ולתעד את הסימפטומים אצל גורמי רפואה מקצועיים, הוא יכול להוכיח הן את הוויכוח החריג (המהווה תאונת עבודה) והן את הקשר בין הוויכוח לפגיעה הנפשית.

סיכום

חשוב מאוד להיות ער לכך, שבכל אירוע תאונתי או חריג בעבודה עלולה להיגרם לעובד פגיעה נפשית. במצב כזה חשוב לתעד את הפגיעה בסמוך לאירוע התאונתי בפני גורמי הרפואה המקצועיים. חשוב לדאוג לעדים שיעידו על האירוע. רצוי לעשות רישום של הלך האירועים שהובילו לפגיעה הנפשית, במיוחד כאשר מדובר באירוע שאינו כולל פגיעה גופנית. חשוב מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה זכויות נפגעים מול הביטוח לאומי וחברות הביטוח שיוכל להדריך את הנפגע כיצד עליו לפעול בכדי לשמור על זכויותיו.