נכות

בעולם נזקי הגוף המונח נכות תופס מקום נכבד ומשפיע ביותר. המונח יוצר במקרים מסוימים זכאות לפיצויים ובהתאם גורם להתגוששויות בזירה המשפטית. לכן, אדם הנפגע באירוע המזכה אותו בפיצוי ישמע לא אחת במהלך ניהול עניינו את המונח ואת המאבק המשפטי הסובב סביבו. מכאן, רצוי שכל אדם הסובל מנזק גוף יטרח ויבין סביב מה המהומה.

נתחיל ונציין, כי המונח "נכות" אינו מתקשר באופן טבעי לדבר חיובי ומכאן שרובנו נוטים להתרחק ממנו לבל ידבק בנו וישפיע על אורחות חיינו (מעבר להשפעתו הממשית). זהו צד אחד של המטבע. בצדו השני, המונח "נכות" יכול ליצור זכויות שונות (כגון פיצויים) בתחומי משפט רבים כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה, הביטוח הלאומי, נפגעי משרד הביטחון, מבוטחים בפוליסות שונות (לרבות קרנות הפנסיה) ועוד. מכאן שאדם הסובל כבר מנזק גוף, מומלץ שימצה זכויותיו המגיעות לו על בסיס סבלו הקיים.

מהי אם כן נכות?

המונח נכות מוגדר (באופן כללי) כמגבלה גופנית או נפשית בתפקוד אשר יכול לנבוע ממום מולד או כתוצאה מפגיעה פיזית או נפשית הנובעת ממחלה, תאונה וכיוצא בזה.

נציין, כי המונח נכות מקבל פרשנויות והגדרות שונות הן בחוקים, הן בתקנות והן בפוליסות ביטוח. כך למשל קיימות פוליסות ביטוח, בהן נכות מוגדרת כך – "אבדן מוחלט של אבר בשל הפרדתו מן הגוף, או אבדן מוחלט של כושר פעולתו של אבר מאברי הגוף". ברור שהגדרה זו הנה קיצונית וסוטה מסטנדרט ההגדרה כפי שצוין לעיל וכפי שכולנו מבינים מהי נכות, אך הגדרות שונות וקיצוניות מעין אלו קיימות ומכאן שבכל מקרה רצוי לעמוד על ההגדרה המדויקת המתאימה לאותו אירוע מזכה.

כאשר אדם סובל כבר מנכות כתוצאה מאירוע מזכה, אין הכרח שעצם הכרה בנכותו תזכה אותו ומכאן שלרוב יעמדו על גובה הנכות.

איך קובעים את גובה נכות?

גובה הנכות נקבע על-ידי רופא המומחה בתחום הרפואי בו נגרם הנזק לנפגע. מכאן שפגיעה אורטופדית תיבדק על ידי אורטופד ופסיכיאטרית על-ידי פסיכיאטר וכיוצא בזה. לאחר שמסווגים את התחום הרפואי בו נזקק הנפגע להיבדק ופונים כבר לאותו מומחה, מתחילה למעשה עבודתו של המומחה הרפואי.

בתחילה מעיין המומחה במלוא החומר של הנפגע המוצג לו ולעיתים אף מפנה את הנפגע לביצוע בדיקות משלימות הנחוצות לו לשם קביעתו הסופית. בנוסף לכך דואג המומחה לערוך בדיקה מקיפה של הנפגע. המטרה לשני שלבים אלו היא שעל המומחה לרוב להבדיל בין מצב רפואי הנובע מאירוע אחד לאירוע אחר וזאת הוא יכול לעשות, בין היתר, על-ידי עיון בהיסטוריה הרפואית של הנפגע ובמצבו הרפואי בעת בדיקתו. לאחר שסיים המומחה שלבים אלו יידרש הוא להתאים למצבו הרפואי של הנפגע את סעיף הנכות הקבוע בתקנות הרלוונטיות למקרה. כך למשל בתביעות מול משרד הביטחון, סעיפי הנכות מפורטים תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תשל-1969 בעוד שבשאר התביעות (כגון בגין פגיעות עבודה, תאונות דרכים וכו) סעיפי הנכות הרלוונטיים הינם אלו המפורטים תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשטז -1956. יש לציין שקיים שוני במבחני התקנות הללו ולכן חשובה הקביעה בהתאם לתקנות הנכונות לאותו אירוע.

היות ומצב רפואי של נפגע לאחר תאונה או מחלה יכול להשתנות עד התגבשות הנכות והתייצבותה, הרי שלא אחת נקבעים לנפגע נכויות זמניות לתקופה מסוימת עד אשר נכותו מתגבשת לנכות יציבה (או היעדר נכות). בהתאם לכך יכול להיקבע על-ידי המומחה שהנפגע סובל כחודש לאחר האירוע המזכה (תאונה או מחלה) מנכות בשיעור 100%, לאחר כחודשיים נוספים מנכות של 30% ולאחר כחצי שנה יכול להיקבע שנותרה נכות צמיתה או שמצבו של הנפגע חזר לקדמותו ולא נותרה בו נכות כלל (כמובן שכל מקרה נמדד לגופו בהתאם לסוג הפגיעה, חומרתה והנפגע עצמו).

במידה ונקבעים לנפגע מספר נכויות – כיצד מחשבים אותן?

אדם אשר לדוגמא נקבעו לו 10% נכות אורטופדית בגין הגבלת תנועות בצוואר, 10% בגין ירידה בשמיעה ו-20% נכות פסיכיאטרית בעקבות תאונה, נכותו המשוקללת לא תהווה חיבור של כל הנכויות הללו, אלא שקלולן של כל הנכויות בהתאם לחישוב הבא: הנכות הראשונה במקרה שלפנינו תהא 10%. הנכות הבאה תהא 10% מה-90% שנותרו לנפגע המהווים 9%. ביחד הם כבר 19%. הנכות בשיעור 20% תימדד כבר מ-81% שנותרו אשר מהווים 16.2%. עתה, לאחר ששקללנו את הנכויות עלינו לחברן: 10% + 9% + 16.2% = 35.2% נכות משוקללת. אגב, לא משנה באיזה סדר ייערך החישוב, התוצאה תישאר אותה תוצאה.

מה בין נכות רפואית ונכות תפקודית?

הגם שנראה על פניו שאין הבדל של ממש בין המונחים, הרי שההבדל לעיתים הוא תהומי. הגדרתה של הנכות הרפואית זהה להגדרת המונח נכות לעיל ומוערכת בהתאם לקריטריונים שצוינו לעיל. גובה הנכות הרפואית, מהותה של הנכות ונסיבותיו האישיות של הנפגע מגדירות למעשה את הנכות התפקודית המהווה למעשה פונקציה של כל הנסיבות השייכות לנפגע מסוים, לרבות גיל, מין, השכלה והתאם השפעת הנכות הרפואית על התפקוד.

משכך לא נראה תמיד חפיפה מלאה בין שיעור הנכות הרפואית לשיעור הנכות התפקודית. בפסיקה נפסק כבר, כי – "יש שקיים פער, לפעמים פער של ממש, בין מגבלותיו של הנפגע מבחינה רפואית, המתבטאות בדרגת הנכות הרפואית שנקבעה לו, לבין יכולתו של אותו נפגע לתפקד, לעבוד ולקיים את עצמו. במקרה כזה, למשל, יפסוק בית המשפט בתביעה לפיצוי בשל נזק שאינו ממוני על-פי דרגת הנכות הרפואית שנקבעה ועל פיה בלבד, ואילו באשר לנזק הממוני, ייפסק הפיצוי על-פי דרגת הנכות התפקודית, שאפשר שתהיה בשיעור גבוה, ואף גבוה מאד, מדרגת הנכות הרפואית גרידא; ואפשר שתפחת, ואולי במידה ניכרת, מדרגת הנכות הרפואית". דוגמא שגורה בעולם הנזיקין היא הדוגמא של הפסנתרן (או הכנר), אשר במידה ונפגע באצבע אחת או אפילו מאבדה, הרי שהנכות הרפואית לא תהא בהכרח גבוהה. יחד עם זאת, איבוד התפקוד באותה אצבע גרם לו לכך שהוא אינו יכול לתפקד עוד במקצועו ומכאן שהנכות התפקודית של אותו פסנתרן גבוהה פי כמה מהנכות הרפואית שנקבעה לו. לעומת זאת, בעל מקצוע אחר אשר ידיו אינן מהוות את עיקר עבודתו, כגון רקדן, לא יסבול מבחינה תפקודית למעלה מנכותו הרפואית וייתכן ופגיעתו התפקודית תהא אף למטה ממנה.

נציין, כי בעוד שהנכות הרפואית נקבעת על-ידי המומחה הרפואי (או המומחים הרפואיים) ובית המשפט יכול לאמצה, כולה או חלקה, הרי שהנכות התפקודית נקבעת כולה על-ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות התיק והראיות שהיו בפניו. מכאן שלא די בקביעה של הנכות הרפואית אלא שיש להוכיח את מידת התפקודיות הטמונה בנכות הרפואית שנקבעה.

אימתי יש להגיש חוות דעת רפואית?

במידה ונגרם לנפגע נזק גוף והוא מבקש להגיש תביעה בבית המשפט למיצוי זכויותיו, עליו להגיש עם הגשת כתב התביעה את כל חוות הדעת הרפואיות מטעמו. הוראה זו קבועה בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984. חוות דעת רפואית שלא צורפה בעת הגשת כתב התביעה לא תוכל להיות מצורפת אלא ברשות בית המשפט. יצוין, כי במידה ומתיר בית המשפט להגיש חוות דעת רפואית לאחר הגשת כתב התביעה, הרי שעל התובע לתקן את כתב תביעתו.

חריג: בתביעה המתנהלת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשלה-1975, לא רשאים בעלי הדין לצרף חוות דעת רפואיות לכתב התביעה. במקרה זה בעלי הדין מבקשים מבית המשפט למנות מומחים רפואיים רלוונטיים בהתאם לממצאים הרפואיים העולים מהחומר הרפואי ועל בית המשפט להכריע בבקשת מינוי המומחים בהתאם לממצאים בעמדו בפניו כבר בראשית ההליך המשפטי.

יש לציין, כי גם מקום בו לא נדרשת הגשת חוות דעת רפואית (כגון בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי), הרי שחוות דעת כזו יכולה לעזור בהוכחת טיעוניו של הנפגע מול הטריבונל העוסק בתביעתו. מכאן שרצוי לשקול עריכת חוות דעת רפואית לא רק במקום בו הדין מחייב זאת.

חשוב לדעת, כי סיווג נכויותיו של הנפגע בטרם הגיש את תביעתו הנה קריטית למיצוי זכויותיו ולכן מומלץ מיד לאחר שסבל הנפגע נזק גוף לפנות לעורך-דין המתעסק בנזקי גוף על מנת שילווה אותו מתחילת הדרך עד למיצוי זכויותיו. זכרו שעיתוי הפניה לעורך הדין יכול להשפיע במידה ניכרת על זכויותיכם ודרכי ההוכחה שלהם.

המומחיות שלנו:

גישור

גישור

בשנים האחרונות צדדים רבים פונים לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית משפט מתוך מטרה לחסוך בזמן

להמשך קריאה >>
דילוג לתוכן