התיישנות עילה ברשלנות רפואית

המונח התיישנות הנו מונח משפטי שנוצר על מנת ליצור איזון בין שני אינטרסים – האחד של בעל דין שבידיו עילה ברת תביעה והשני של בעל הדין שמנגד וכל זאת תוך שמירה על האינטרס הציבורי. המטרה היא שבעל הדין שבידיו עילה ברת תביעה לא ישקוט על שמריו ויפתיע את יריביו ככל שיעלה על רוחו ומנגד – שבעל הדין היריב לא יהיה חשוף לעד לתביעות משפטיות בגין אותה עילה היות ולא סביר לדרוש מבעל הדין היריב לשמור ראיות המצדדות בטענותיו לעד ואין זה מידתי לדרוש שבעל הדין היריב ישמור לעצמו רזרבות פיננסיות על מנת שיהא בידיו לפצות את בעל העילה אימתי שהאחרון יחפוץ לתבוע את זכויותיו.

הרציונאל העומד מאחורי המטרות הללו בכל הנוגע לעילות רשלנות רפואית בפרט בא לשרת מחד את ההגינות כלפי הניזוק באופן המאפשר לו להכין תביעתו כראוי ולתבוע על נזקו ומאידך לשמור על המזיק, כאמור לעיל, כאשר האינטרס הציבורי כאן הוא, שזמנו המוגבל של בית המשפט יוקדש לטיפול בבעיות הקיימות ההווה ולא בעניינים שאבד עליהם הכלח. בל נשכח, כי במידה והדין לא ישים גבולות לבעלי הדין למצות את זכויותיהם הרי שיכולה אף להיגרם הצפה גדולה של המערכת המשפטית באופן שלא יאפשר לשרת את החברה באופן ראוי ולמעשה יסכל את המהות העומדת מאחורי מערכת המשפט.

מועדי ההתיישנות במערכת המשפט הישראלית

סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשיח-1958 קובע שהתקופה שבה מתיישנת עילה שאינה במקרקעין היא 7 שנים, אותה מתחילים למנות לרוב מהיום בו נולדה העילה.

חריגים למועדי ההתיישנות

לא אחת קיימים מצבים שונים שמונעים מהנפגע להגיש תביעתו לבית המשפט בתוך תקופת ההתיישנות. המחוקק היה ער לכך וקבע מספר חריגים בחוק ההתיישנות. השימוש בחריגים אלו נעשה תכופות בעילות של רשלנות רפואית מפאת מהות העילות הללו, כפי שנפרט בהמשך. יש לציין, כי רשימת החריגים שלהלן הינה רשימה חלקית בלבד, אך היא הרלוונטית לעילות של רשלנות רפואית.

חריג ההתיישנות שלא מדעת

קיימים מקרים, כגון מקרי רשלנות רפואית, בהם הנזק האמיתי מתברר רק לאחר שנים רבות. בהתאם לכך גם פעמים רבות מתקשים הניזוקים לקשור בין הנזק המאוחר לפרוצדורה הרפואית הרשלנית שיצרה את הנזק הזה. לשם כך נחקק סעיף 8 לחוק ההתיישנות, אשר קובע שבמידה ונעלמו מבעל הדין עובדות המהוות את עילתה התובענה וזאת מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות מהיום בו נודע לו על עובדות אלו. לעניין זה כבר נפסק, כי סבירות הגילוי תלויה במושא הגילוי, במידע שכבר הצטבר אצל התובע, בגודל הנזק ובסיכויי מניעתו ובסיכוי ההצלחה של תביעה פוטנציאלית.

יחד עם זאת, סעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] תוחם את מגדר הזמן הזה בעשר שנים מיום יצירת העילה. חריג פעמים רבות נפגעי רשלנות רפואית, היות ולא תמיד מודע הנפגע לרשלנות שנעשתה בו היות ופעמים רבות הוא אינו מודע לה מסיבות שונות, כגון חוסר מידע וידע רפואי או משום שהוטעה לחשוב שהפרוצדורה הרפואית ותוצאותיה הנן סבירות. במצב דברים כזה מאריכים לנפגע את תקופת ההתיישנות אך לא לעד – עד עשר שנים מיום יצירת העילה.

שני הסעיפים מבטאים למעשה את כלל ההתגלות ואת השלכות הגילוי המאוחר של העובדות על מועד ההתיישנות, כאשר סעיף 8 לחוק ההתיישנות מיטיב עם הניזוק בכך שאינו קובע גבול עליון של הזמן להגשת התביעה ולמעשה למיצוי זכויות הניזוק ואילו סעיף 89 לפקודת הנזיקין מגן למעשה על המזיק שלא יהא חשוף לעד למיצוי זכויותיו של הניזוק.

חריג הקטינות

קטין שנעשתה בו פרוצדורה רפואית המקימה עילה לתביעה ברשלנות רפואית יוכל לתבוע את נזקיו עד הגיעו לגיל 25. מדוע? תקופת ההתיישנות אצל קטינים מתחילה להיספר החל מגיל 18 ועד לאחר 7 שנים, היינו עד גיל 25 (סעיף 10 לחוק ההתיישנות). במקרה כזה אמנם כבר יכול לחלוף זמן רב (אפילו מעבר לעשר שנים), אך עדיין הנפגע יוכל למצות את זכויותיו. הבעיה הקיימת במידה וממתינים זמן רב הוא ההוכחה של הרשלנות הרפואית. יש לזכור שככל שחולף הזמן, כך יקשה על הנפגע לאתר מסמכים רפואיים המצדדים בטענותיו, היות וניתן שלא לשמור אותם לאחר 7 שנים מיום יצירתם.

חריג הליקוי הנפשי או השכלי

אדם הלוקה בשכלו או בנפשו באופן שאינו מסוגל לדאוג לענייניו, מתחילה תקופת ההתיישנות להיספר ביום שפסק הליקוי או ביום שמונה לאותו אדם אפוטרופוס והאפוטרופוס היה מודע לעובדות המהוות את עילת התובענה (סעיף 11 לחוק התיישנות).

חריג השהות מחוץ לישראל

אדם, שנמצא בשטח של מדינה שמחמת התנאים בו היה נתון בעת שהותו באותה מדינה או מחמת היחסים ששררו בין אותה מדינה למדינת ישראל לא יכול היה לקיים את הבירור המשפטי (לרבות תנאי מאסר במדינות זרות), הרי שהתקופה הזו אינה יכולה להיחשב בתקופת ההתיישנות (סעיף 14 לחוק התיישנות). כך למשל יכול אדם להיפגע בעילה של רשלנות רפואית ובאותה שנה או לאחר מכן לצאת לחו"ל ושם נעצר ונאסר מסיבות שונות. התקופה שבה לא יוכל לנהל את ענייניו המשפטיים לא תימנה בתקופת ההתיישנות.

חריג ההודאה בזכות

אם בעל הדין היריב הודה שלנפגע הרשלנות הרפואית יש זכות לקבל ממנו פיצויים, תקופת ההתיישנות תתאפס ומתחילה להיספר מחדש מיום ההודאה הזו. מכאן שהנפגע יוכל למצות זכויותיו גם 7 שנים לאחר ההודאה.

סיום תקופת ההתיישנות בפגרת בתי המשפט

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, כאשר תקופת ההתיישנות מסתיימת בפגרת בתי המשפט, נדחה סופה של תקופת ההתיישנות ליום הראשון שלאחר סיום הפגרה.

האפשרות להאריך את מועדי ההתיישנות

כאמור, ההתיישנות אמורה לשרת את בעלי הדין ומערכת המשפט. בהתאם לכך יכולים הצדדים להסכים על הארכת תקופת ההתיישנות, אך הארכה כזו צריכה להיות בכתב ובאופן מפורש.

סיכום

ההתיישנות מהווה כלי המאזן בין שלושה אינטרסים של הנוגעים בדבר – הניזוק, המזיק והמערכת המשפטית. האיזון בין האינטרסים הקיים בדין קובע שתקופת ההתיישנות אינה מתחילה לרוץ כל עוד לא נתגלה הנזק. החריגים שצוינו לעיל סובבים את עולם הנזיקין כל העת ומטרת הדין היא ליתן גם לניזוקים אלו למצות את זכויותיהם באופן ראוי, אך חשוב לא פחות הוא מתן הגבולות למיצוי זכויותיו של הניזוק מתוך מטרה לשמור על האינטרסים האחרים.

אמנם, בחריגים אלו נדרש הניזוק להבין את מהות הנזק שנגרם לו כתוצאה מאותה פרוצדורה רפואית רשלנית ופעמים רבות הניזוק אינו בעל יכולת לנתח את המצב באופן הזה. במקרים כאלו נדרשת מדיניות משפטית המאזנת באופן ראוי בין האינטרסים הלגיטימיים של הצדדים, כאשר כל מקרה לגופו.

חשוב לזכור, כי תקופת ההתיישנות תיעצר מקום בו הוגשה תביעה לבית המשפט. כל עוד לא הוגשה תביעה כזו, תקופת ההתיישנות תמשיך להימנות עד שתסתיים בהתאם לאמור לעיל. מכאן שגם במידה והניזוק מנהל משא ומתן עם המזיק בעקבות נזקיו, הרי שכל עוד לא הגיש הניזוק את תביעתו לבית המשפט, תקופת ההתיישנות לא תיעצר. מכאן שטוב יעשה אם בצד ניהול המשא ומתן יידע כל ניזוק כיצד למנות את תקופת ההתיישנות לבל זו תחמוק מתחת לידיו ובכך תמנע ממנו הלכה למעשה למצות את זכויותיו.

עוד חשוב לציין, כי טענת ההתיישנות הנה טענה השמורה לרוב לבעל הדין הנתבע והנה טענה דיונית ולא מהותית. לפיכך, בעל דין שלא העלה את טענת ההתיישנות כנגד התביעה שהוגשה נגדו בהזדמנות הראשונה שיכולה היה להעלותה, הרי שזכותו של התובע לא תיפגע בשל עילת ההתיישנות ובית המשפט יהיה מוסמך לדון בתביעה שהוגשה וזאת על אף חלוף תקופת ההתיישנות.

המומחיות שלנו:

גישור

גישור

בשנים האחרונות צדדים רבים פונים לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית משפט מתוך מטרה לחסוך בזמן

להמשך קריאה >>
דילוג לתוכן