דיני נזיקין

תביעות נזיקין הנן תביעות שעיקרן הוא נזק (גוף או רכוש) שנגרם לישות משפטית (אדם, חברה וכד') כתוצאה ממעשה ו/או מחדל של אחר.

פקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובעת כי:"כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה".

תביעות נזיקין מחולקות לשני יסודות עיקריים  – הראשון הוא הוכחת חובתו של גורם מסוים (אדם, חברה, מדינה וכד') לעשות מעשה או שלא לעשות מעשה כלפי גורם אחר (אדם, חברה וכד'). במידה ואותו גורם הפר חובתו עוברים ליסוד השני – הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת החובה.

תביעות נזיקין מתנהלות על פי רוב מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], הכוללת מספר עוולות מיוחדות (כגון תקיפה, השגת גבול, כליאת שווא, היזק ע"י כלב ועוד) וכן שתי עוולות מסגרת – עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה.

מעבר לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קיימים מספר חוקים נוספים המקימים חובה זו או אחרת של פלוני שלא לפגוע באלמוני כגון חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980, חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 (להם אף קיימת תקופת התיישנות ייחודית ומקוצרת, כפי שיפורט בהמשך), חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 וכד'.

במדריך זה נתייחס לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], המהווה את אבן היסוד בתביעות נזיקין.

עוולות המסגרת

עוולת הרשלנות

עוולת המסגרת הנפוצה ביותר בתביעות נזיקין (מכוח פקודת הנזיקין) היא עוולת הרשלנות. מכוח עוולה זו בודק הניזוק האם פלוני אלמוני התרשל כלפיו וכתוצאה מרשלנות זו נגרם הנזק.

קיימים מספר מבחנים מצטברים, לפיהם ייקבע האם המזיק התרשל או לא:

  1. האם קיימת כלפי הניזוק חובת זהירות;

חובת הזהירות נחלקת לשתיים: זהירות מושגית (National duty), לפיה יש לבדוק האם קיימת חובת זהירות כללית בין המזיק לניזוק. זהירות קונקרטית (Duty in fact), לפיה יש לבדוק האם ביחס לניזוק פלוני, בנסיבותיו של אירוע אלמוני, קיימת חובת זהירות. קיומה של הזהירות הקונקרטית נקבע בהתאם לנסיבותיו של כל אירוע ואירוע.  העיקרון המנחה את חובת הזהירות מקים שאלה – האם "האדם הסביר" צריך היה באותן נסיבות לראות מראש, שמעשיו ו/או מחדליו עלולים במהלכם הרגיל של הדברים לגרום נזק לניזוק.

  1. האם החובה הופרה;

היינו, האם המזיק סטה מסטנדרט הזהירות המוטל עליו? המבחן הוא מבחן המאמץ בנוסף למבחן התוצאה. החובה היא לנקוט אמצעי זהירות סבירים והכל לשם מניעת נזק לכל קשת הגורמים, אשר יכולים להינזק כתוצאה מהתנהגותו של המזיק בין במעשה ובין במחדל.

  1. האם כתוצאה מהפרת החובה נגרם לניזוק נזק;

הנזק יכול שיהא ממוני ולא ממוני (עגמת נפש).

  1. האם קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק;

עניינו של הקשר הסיבתי הוא בקביעת אשמו של מזיק. רואים מזיק כמי שגרם לנזק באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק. הוראה זו כוללת בחובה שתי דרישות מצטברות: "קשר סיבתי עובדתי": קיומו של קשר עובדתי בין המעשה הרשלני ובין התוצאה המזיקה. מקובל לומר, כי משמעות מבחן זה היא, כי הפרת החובה מהווה גורם אשר בלעדיו אין, כלומר, שללא הפרת החובה לא היה נגרם הנזק.

"קשר סיבתי משפטי": זהו מבחן הצפיות הנורמטיבית וההכרעה בו היא על פי שיקולי מדיניות ושכל ישר.

נציין, כי אף החמרה של מצב קיים כתוצאה מהפרת חובתו של המזיק מקנה פיצוי לניזוק. כך למשל אדם היה חולה במחלת הסכרת לפני האירוע המזיק. כתוצאה המאירוע המזיק חלה החמרה במחלת הסכרת. בית המשפט פסק, כי היות והוכח  שהאירוע המזיק גרם להחמרת מחלת הסכרת, זכאי הניזוק לפיצויים בגין החמרת המחלה.

במידה ונמצא הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לנזק פונים להוכחת הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת החובה. הוכחת הנזק יכולה שתכולל בתוכה עריכת חוות דעת רפואיות (יש להגישם עם הגשת כתב התביעה) וחוות דעת בתחומים נוספים (כגון חוות דעת שמאי, מהנדסים, אקטואר וכד').

עוולת הפרת חובה חקוקה

עוולת המסגרת השניה בפקודת הנזיקין היא עוולת הפרת חובה חקוקה. מכוח עוולה זו בודק הניזוק האם פלוני הפר חובה שנחקקה והחיקוק נועד לטובתו, או להגנתו של הניזוק, או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל, או של בני-אדם מאותו סוג של הניזוק, או הגדר שעמם נמנה אותו ניזוק, ההפרה גרמה לניזוק נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק וכתוצאה מרשלנותו של אותו פלוני נגרם הנזק. מסובך? נפרק את זה:

  1. אי קיום חובה המוטלת על האדם מכוח חיקוק.

*"חובה" – לענין רשויות ציבוריות עושים אבחנה בין חובה לבין סמכות.

"חיקוק" – לפי חוק הפרשנות הוא כל חוק, פקודה, תקנה, הוראה שניתנה מכוח חוק והיא בת-פעל תחיקתי.

  1. החיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו, או להגנתו של אדם אחר, או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל, או של בני-אדם מסוג, או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני.

בית המשפט העליון, למרות לשונו של הסעיף, צמצם אותו לחיקוקים שנועדו להגנה על קבוצות מוגדרות של בני אדם. אם החיקוק נועד להגן על כלל בני האדם, כגון פקודת התעבורה, שנועדה להגן גם על הולכי הרגל וגם על הנהגים, הרי אין הוא יוצר חובה חקוקה.

  1. ההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק.
  2. החיקוק, לפי פירושו הנכון, לא התכוון להוציא את תרופת הפיצויים (או תרופה אחרת שפקודת הנזיקין מעניקה).
  3. במידה ונמצא שהמזיק הפר חובה חקוקה כלשון הסעיף בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] פונים להוכחת הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת החובה, כאמור לעיל.

עוולות מיוחדות

בפקודת הנזיקין קיימות גן עוולות מיוחדות. היות והיריעה קצרה מלפרט אודות כל עוולה, נביא להלן מספר דוגמאות לעוולות אלו, שבהתקיימן זכאי הניזוק לפיצוי בהתאם להוכחת הנזק שנגרם לו כתוצאה מאותה עוולה:

היזק על-ידי כלב

מקום בו נגרם לאדם נזק גוף על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה היתה התרשלות אם לאו מצדו של הבעלים. אחריותו של בעל הכלב מוגברת, אך אינה מוחלטת. פקודת הנזיקין מגדירה הגנות על הבעלים ו/או המחזיק של הכלב בדרך קבע, לפיהן במידה ונגרם הנזק בעקבות אחד מהאירועים שלהלן, לא יחוב בעל הכלב או המחזיק בו בדרך קבע בנזיקין:

  1. התגרות של הניזוק בכלב.
  2. תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו.
  3. הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים.

כאמור, במידה ולבעל הכלב או מחזיקו בדרך קבע אין את אחת מההגנות שלעיל, יחוב הוא בנזיקין כלפי הניזוק. בתביעתו יצטרך הניזוק להוכיח את נזקו כאמור לעיל וכן את הקשר הסיבתי בין הפרת החובה כלפיו לנזקו.

תקיפה

פקודת הנזיקין מגדירה את עוולת התקיפה על-ידי שימוש בכוח מכל סוג שהוא ובמתכוון, נגד גופו של אדם.

אף לאדם שחטא בעוולת התקיפה קיימות הגנות, שבהתקיימן יכול ולא יחוב המזיק בנזיקין:

  1. המזיק עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו או על זולתו מפני פגיעה בחיים, בגוף, בחירות או ברכוש, והיחס בין הנזק שסביר היה שייגרם מהמעשה לבין הנזק שסביר היה שיימנע על ידיו, היה סביר.
  2. המזיק השתמש במידה סבירה של כוח כדי למנוע מהניזוק מלהיכנס שלא כדין למקרקעין, או כדי להרחיקו מהם אחרי שנכנס אליהם, או שהה בהם, שלא כדין, והכל כשהמזיק היה תופשם או פעל מכוחו של תופשם. אולם אם נכנס הניזוק, או ניסה להיכנס, למקרקעין שלא בכוח, תנאי להגנה הוא שהמזיק ביקש תחילה את התובע שלא להיכנס לשם, או לצאת משם אחרי שנכנס, ונתן לו הזדמנות סבירה למלא בקשתו בדרכי שלום.
  3. המזיק השתמש במידה סבירה של כוח כדי להגן על החזקתו במיטלטלין שהוא זכאי להחזיק בהם, או כדי להשיבם מידי הניזוק שלקח אותם ממנו, או עיכב אותם בידו, שלא כדין. אולם אם לקח הניזוק, או ניסה לקחת, את המיטלטלין שלא בכוח, תנאי הוא להגנה שהמזיק ביקש תחילה מהניזוק שלא לקחת אותם, או להחזירם לו לאחר שלקחם, ונתן לו הזדמנות סבירה למלא בקשתו בדרכי שלום.
  4. המזיק עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע, או סיוע כדין לבצע, צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו מאסר או צו עיכוב שניתנו על ידי בית משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף אם היה פגם בהם או בנתינתם.
  5. הניזוק לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו או בגופו, והכוח שהשתמש בו המזיק היה, או נראה שהיה, במידת הנחיצות הסבירה להגנת הניזוק עצמו או להגנת אנשים אחרים, והשימוש בו היה בתום לב ובלי זדון.
  6. המזיק והניזוק היו שניהם חיילים בצבא-הגנה לישראל, והמזיק פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי אותו דין.
  7. המזיק עשה בתום לב מעשה שהיה לו יסוד להניח שהוא לטובת הניזוק, אלא שלפני שעשהו לא היה בידו לקבל את הסכמת הניזוק, מפני שבנסיבות ההן לא היה בידי הניזוק לציין את הסכמתו או שהאדם הממונה עליו בדין לא היה בידו להסכים מטעמו, ולמזיק היה יסוד להניח כי טובת הניזוק מחייבת שלא לדחות את המעשה.

נדגיש, כי המונחים "סביר" ו"תום לב" נתונים לפרשנותו של בית המשפט בהתאם לכל מקרה, כך שאף אם אדם חושב שפעל באופן סביר ואף יעיד אנשים רבים שהיו נוהגים כמותו בנסיבות המקרה – יכול בית המשפט לקבוע שפעולותיו או מחדליו של אותו אדם אינם מתיישבים עם מדיניותו המשפטית של בית המשפט ובכך לחייב את עושה העוולה.

כאמור, במידה ולא חלה למזיק אחת מההגנות שלעיל, הוא יחוב בנזיקין כלפי הניזוק. בתביעתו יצטרך הניזוק להוכיח את נזקו והקשר הסיבתי בין התקיפה לנזק כאמור לעיל.

כליאת שווא

כליאת שוא מוגדרת בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] כשלילת חירותו של אדם, שלילה מוחלטת ושלא כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיסיים או על ידי הופעה כבעל סמכות.

למעוול על-פי עוולת כליאת השווא קיימות ההגנות הבאות, שבהתקיימן יכול ולא יחוב בנזיקין:

  1. המזיק עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע, או סיוע כדין לבצע, צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו מאסר או צו עיכוב שניתנו על ידי בית משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף אם היה פגם בהם או בנתינתם.
  2. הניזוק היה נתון במשמורת כדין לפי הוראות חיקוק.
  3. הניזוק לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו או בגופו, ושלילת חירותו היתה, או נראה שהיתה, נחוצה באופן סביר להגנת הניזוק עצמו או להגנת אנשים אחרים ובוצעה בתום לב ובלי זדון.
  4. המעשה שהניזוק מתלונן עליו היה מעשה, שהאדם שעשהו היה צפוי לעונש לפי הוראות חיקוק אילולא עשהו.
  5. המזיק והניזוק היו שניהם חיילים בצבא-הגנה לישראל והנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי אותו דין.
  6. המזיק הוא הורו או אפוטרופסו או מורהו של הניזוק, או שהיחס שלו אל הניזוק דומה לשל הורו או אפוטרופסו או מורהו, והוא שלל מהניזוק את חירותו שלילה ארעית בלבד לזמן שהיה נחוץ באופן סביר למען ייטיב דרכו.

כאמור, במידה ולא חלה למזיק אחת מההגנות שלעיל, יחוב הוא בנזיקין כלפי הניזוק. בתביעתו יצטרך הניזוק להוכיח את נזקו והקשר הסיבתי בין כליאת השווא לנזק כאמור לעיל.

גזל

גזל מוגדר בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מקום בו המזיק מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לניזוק, על ידי שהמזיק לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן הניזוק בדרך אחרת.

ואולם, אם המזיק קנה את המיטלטלין בתום-לב בהתאם לסעיף 34 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 תחול עליו הגנה ויכול והוא לא יחוב בנזיקין.

בתביעה על-פי עוולת הגזל רשאי בית המשפט (בהתאם הנסיבות) לצוות על החזרת הגזלה, בנוסף על כל תרופה אחרת שיפסוק או במקומה של תרופה כאמור.

מטרדים

בפקודת הנזיקין קיימים שני סוגי מטרדים: 1) מטרד לציבור המוגדר כמעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור, או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל. היחידים שיוכלו להגיש תביעה בגין מטרד לציבור הנם היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, לשם מתן ציווי וכן אדם שסבל כתוצאה מהמטרד נזק ממון 2) מטרד ליחיד מוגדר כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם. תנאי לפיצויים בעד מיטרד ליחיד הוא שהניזוק סבל מהמטרד נזק.

ואולם, למזיק במיטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה שעליו מתלוננים נעשה על פי תנאי חוזה או הסכם המחייבים את הניזוק ופועלים לטובת המזיק.

כאמור, במידה ואין למזיק ההגנה שלעיל, הוא יחוב בנזיקין כלפי הניזוק. בתביעתו יצטרך הניזוק להוכיח את נזקו כאמור לעיל ואת הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לנזק. בית המשפט יכול להורות על הסרת המטרד בנוסף לכל סעד אחר שיפסוק לניזוק.

חוות דעת

כאמור, ניזוק המגיש תביעה בגין נזקים שנגרמו לו יצטרך להגיש חוות דעת אודות הנזקים שנגרמו לו.

במידה ונגרם לניזוק נזק גוף, עליו להגיש עם הגשת כתב התביעה את כל חוות הדעת הרפואיות מטעמו. המזיק רשאי לשלוח לניזוק דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי רופא או מומחה רפואי מטעמו, ובלבד שהודיע לניזוק שימציא לו, לפי דרישתו, העתק חוות דעת של הרופא או המומחה הרפואי מטעמו תוך זמן סביר לאחר הבדיקה. במידה ורצה הניזוק לחלוק על טענת בעל דינו, יגיש לבית המשפט עם כתב הטענות שלו, חוות הדעת מטעמו. יחד עם זאת, רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

חוות דעת שאינן ברפואה (כגון חוות דעת שמאי בתביעה לנזקי רכוש) תוגשנה לבית המשפט לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו של כל בעל דין, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת.

אשם תורם

טענת האשם התורם הנה אחת מטענות ההגנה של המזיק. משמעות הטענה היא כי הניזוק נושא בעצמו באשם לקרות הנזק, בשיעור חלקי או מלא. במידה ויוכח כי הניזוק נושא באחריות לנזקו, במידה כזו או אחרת, יפחת שיעור הפיצוי שיזכה בו הניזוק בפועל.

לשם בחינת סוגיית האשם התורם בהתנהגותו של הניזוק יש לבדוק, האם נהג הניזוק כאדם אחראי ובזהירות סבירה (מבחן האדם הסביר). בפסיקתו, יאזן בית המשפט בין מעשיו ו/או מחדליו הרשלניים של המזיק ואת מעשיו ו/או מחדליו הרשלניים של הניזוק לשם אומדן מידת האשמה המוסרית ואת מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד.

במקרים מסוימים עשוי בית המשפט לקבוע כי הניזוק נושא באשם תורם מלא (היינו בשיעור של 100%). במצב כזה, אף במידה והוכח כי המזיק התרשל ובכך גרם נזק לניזוק, לא יקבל הניזוק כל פיצוי.

התיישנות

הכלל הוא שתביעת נזיקין מתיישנת כעבור 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה.

במידה והנזק התגלה לאחר זמן מה מיום המעשה ו/או המחדל הרשלניים, אז מתחיל מרוץ ההתיישנות ביום שבו נתגלה הנזק בפועל, אלא שבמקרה זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.

ביחס לקטין מתחיל מירוץ ההתיישנות עם הגיע הקטין לגיל 18.

ביחס לאדם הלוקה בשכלו מתחיל מירוץ ההתיישנות ביום שפסק הליקוי או ביום שמונה לאותו אדם אפוטרופוס.

קיימים שני חוקים המקימים חובה בנזיקין ולהם תקופת התיישנות מקוצרת:

  1. חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980 קובע בסעיף 6, כי תקופת ההתיישנות של תביעה לפי חוק זה תהא שלוש שנים וכן שלא תוגש תובענה לפי חוק זה אלא תוך עשר שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת היצרן.
  2. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 קובע בסעיף 26, כי תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית לפי חוק זה היא שנתיים.

נדגיש – מרוץ ההתיישנות מופסק רק על ידי הגשת תביעה לבית המשפט. על כן, חשוב מאוד לפעול בהקדם למימוש הזכויות אל מול המזיק, בטרם תתיישן התביעה.

המלצות ראשוניות לנפגעים בנזיקין

המלצות שמיוחדות לנזקי גוף

  • מומלץ מיד לאחר התאונה לגשת לבית חולים או לקופת חולים על מנת לעבור סדרת בדיקות שיגלו מהם פגיעותיכם כתוצאה מהתאונה. בבית החולים מומלץ לפרט את נסיבות התאונה ושהדברים יצוינו במדויק בגיליון חדר המיון (ואם הטיפול הראשוני נעשה על-ידי מד"א או בקופת החולים – מומלץ שנסיבות התאונה יפורטו בגיליון מד"א או בתיק המטופל בקופת החולים) – יש לוודא שהפרטים שמסרתם נרשמו במדויק היות ויש לרישומים אלו נפקות בהמשך בירור זכויותיכם. זכרו, כי זוהי למעשה הגרסה הראשונית שלכם לאירוע ולכן יש לדקדק בנסיבות.
  • לאחר שחרורכם מבית החולים יש לטפל בכל בעיותיכם הרפואיות המתעוררות בעקבות התאונה ואין להזניח דבר. רצוי לפנות לכל קשת הרופאים בנוגע לכל בעיה ובעיה שנוצרה כתוצאה מההיזק הגופני (אורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, עיניים, א.א.ג., פה ולסת, וכד'). נדגיש, כי בעיה שאתם סובלים ממנה כתוצאה מהתאונה ואינה מצויה בחומר הרפואי, כאילו ואינה קיימת. לכן אין להזניח דבר ולטפל בכל דבר שנפגע בגופכם או בנפשכם.
  • דאגו לטיפול אינטנסיבי ורציף מיום התאונה ועד בכלל וזאת משום שעל-פי חוק כל ניזוק מחויב להקטין את נזקו. במידה ובעיה רפואית לא מטופלת בזמן, יכול בית המשפט להתחשב בכך בסוגיית הפיצויים ואף להפחית את הפיצוי המגיע לניזוק.
  • איספו את כל המסמכים הרפואיים מכל המוסדות הרפואיים בהם טופלתם, אשר יכולים להעיד על מצבכם הרפואי. אל תסתפקו בפלט המחשב שניתן לכם לאחר הטיפול. לכל מוסד רפואי, לרבות כל רופא מטפל, אשר טיפלו בכם, קיים תיק על שמכם, בו רשומות התלונות, הבדיקות, האבחנות והטיפול שניתן לכם. אך ורק המטופל ו/או מי שהניזוק ייפה את כוחו יוכלו לבקש מהמוסד הרפואי לצלם את החומר הרפואי וזאת תמורת תשלום סמלי עבור הצילום.
  • מומלץ לסדר את המסמכים על-פי ענפי המומחיות (אורטופדיה, נוירולוגיה וכד') ולפי תאריכי קבלת הטיפול על מנת שבבוא העת ניתן יהיה להגיש מסמכים אלו בתמיכה לנזקים שנגרמו לכם כתוצאה מהאירוע המזיק וכן על מנת שמסמכים אלו יהוו את הבסיס לחוות הדעת הרפואיות, שרק באמצעותן ניתן יהיה להוכיח את נזקכם כתוצאה מהאירוע המזיק.
  • במידה ובידכם פוליסת ביטוח המכסה את נזקיכם (כגון: ביטוח חיים, ביטוח אבדן כושר עבודה, ביטוח מחלה, ביטוח נכות מתאונה/מחלה וכד'), ניתן לתבוע בתביעה נפרדת לחלוטין את חברת הביטוח שביטחה אתכם. כל סכום שייפסק לכם יבוא בנוסף לפיצוי שייפסק לכם מתביעתכם ולא ניתן לקזזו. נדגיש, כי התיישנות התביעה בגין פוליסת הביטוח הנה התיישנות מקוצרת.
  • בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי סמוך לאחר האירוע. ייעוץ וליווי משפטי צמוד מתחילת הדרך יסללו את הדלך להצלחתו של הנפגע בהליך המשפטי.

המלצות שמיוחדות לנזקי רכוש

  • יש לתעד את הנזק בכל אמצעי אפשרי מיד לאחר התאונה.
  • במקרה של נזקי רכוש לרכב – יש לרשום את פרטי כול המעורבים בתאונה וכול המכוניות המעורבות (כגון מספר רישוי, סוג הרכב ותוצרת), לרבות את פרטי ביטוחי הרכבים. אין להודות באשמה ואין לחתום על שום מסמך בו הנכם מודים באשמה. מומלץ להגיש תלונה במשטרה או לכל רשות אחרת לצורך ביסוס הפן העובדתי.
  • יש לאסוף ראיות ועדים לשם הוכחת האחריות על המזיק ולשם הוכחת הנזק. יש לזכור, כי לראיות אלה חיוניות רבה בהליך המשפטי ולכן חשוב לשמור שמות ופרטים אישיים של עדים ואנשים, צילומים, תעודות ושאר מסמכים ואסמכתאות אשר עשויים לסייע לכם בהוכחת תביעתכם. במידה ונערך דו"ח על ידי רשות כלשהי, יש לעמוד על קבלת הדו"ח – לדוגמא, במידה ובשל רשלנות שכן נשרף ביתכם ונגרמו לכם נזקי רכוש, יש לפנות לתחנת מכבי האש אשר נציגיה הגיעו למקום האירוע ובקשו לקבל העתק מדו"ח אירוע השריפה. דו"ח זה עשוי לסייע לכם במימוש זכויותיכם.
  • יש לערוך חוות דעת שמאי ו/או כל חוות דעת רלוונטית אחרת להוכחת האחריו והנזק וזאת בסמוך לקרות האירוע על מנת שיעלה בידכם בהמשך להוכיח את הקשר הסיבתי בין האירוע לנזק. שהות בעריכת חוות הדעת יכולה לעיתים להזיק לסיכויי התביעה. בשלב זה גם רצוי להשיג הצעות מחיר של אנשי המקצוע המתאימים. חשוב לדעת, כי ברוב המקרים לוקח זמן רב עד אשר מגיעים לשלב בו נדרשים להוכיח את שיעור הנזק ולעיתים קשה מאוד ואף לא ניתן להוכיחו בדיעבד.
  • במידה ובידכם פוליסות ביטוח רכוש, יש ליידע בהקדם את חברת הביטוח אודות הנזק בהתאם לחובותיו של כל מבוטח ולשתף פעולה עם חברת הביטוח לשם בירור חבותה. זאת מומלץ לעשות לאחר היוועצות עם עו"ד המתעסק בביטוחי רכוש. במסגרת הדיווח צרפו את מלוא התיעוד שיש בידכם להוכחת האחריות והנזק.

המלצות שמתאימות לנזקי גוף ולנזקי רכוש

  • ערכו רישום מפורט של אירוע הנזק – השתלשלות הנסיבות שהביאו לאירוע המזיק, מקום האירוע המזיק, שעת האירוע, מיהם העדים שהיו עדים לאירוע המזיק, כיצד והיכן נפגעתם וכל זאת בסמוך ככל הניתן למועד האירוע המזיק.
  • ערכו תיעוד מדוייק של הנזק הסמוך למועד האירוע המזיק. בעידן המצלמות והטלפונים הסלולאריים מומלץ לצלם את הנזק ואת הגורם לנזק במועד קרוב לקרות האירוע (לדוגמא, לצלם את האזור והאזור ההיקפי של מקום פגיעתכם, את הכשלים שלדעתכם הביאו לאירוע המזיק, כגון מכשולים בדרך וכד'). תיעוד מקום התאונה יכול להוות עזר לחוות דעת הנוגעות להפרת חובת המזיק כלפיכם. כמו כן תיעוד הנזק וצילומו לרבות הגורמים שהביאו לנזק יכולים לשמש עזר לחוות דעת שמאי בתביעות נזקי רכוש.
  • אספו ושמרו כל קבלה בגין הוצאות שהוצאו בעקבות האירוע וכן ציינו בגב הקבלה את הסיבה להוצאה וכיצד היא קשורה לתאונה, כך שבבוא העת תזכרו מה הייתה הסיבה להוצאה. הוצאות אלו ניתן לתבוע מהמזיק.
  • מומלץ לא לשוחח עם חוקרים ו/או חברות ביטוח לאחר התאונה ולא למסור את גרסתכם לגופים אלו ו/או גופים הפועלים מטעמם אלא לאחר התייעצות עם עו"ד המתעסק בנזיקין ובנוכחותו תוך הסכמה בכתב כי העתק של תמליל החקירה וכן של כל הודעה בכתב מטעם הנפגע, יימסרו לידי עורך הדין שכן כל אמרה שלכם יכולה לצאת מהקשרה ולפעול כנגדכם בהמשך הטיפול בתביעתכם.

נציין, כי לעיתים יכול להגיע חוקר המציג עצמו ככזה ולעיתים חוקר סמוי הנוקט לרוב בתחבולות שונות לשם חילוץ המידע. כך יכול החוקר להציג עצמו כעורך סקרים, חיפוש עבודה, לקוח חדש (לעצמאים) וכו'. לכן, במידה ויצרו עמכם קשר זה או אחר כל מיני גורמים שאינם מוכרים לכם ושואלים אתכם באופן ישיר ו/או עקיף על האירוע המזיק ו/או מצבכם הגופני והכלכלי – מומלץ לנתק עמם מגע ולפנות מיד לעורך דין המתעסק בנזיקין, אשר ינחה אתכם כיצד לנהוג ולפעול לשם שמירה ומיצוי מלוא זכויותיכם.

  • עוד נציין, כי מומלץ לא לחתום על כתבי קבלה וסילוק של חברות ביטוח, המציעות לכם לרוב סכום זניח לסילוק תביעתכם. במדה ותחתמו על שטר כזה, לא תוכלו עוד לתבוע את שאר נזקיכם שכתוצאה מהתאונה (למעט חריגים הקיימים על-פי דין). לכן, מומלץ להעביר לעיונו של עו"ד המתמחה בנזיקין כל כתב קבלה המועבר לידיכם.
  • לא להסכים לבדיקת פוליגרף ובוודאי שלא לחתום על הסכם לבדיקת פוליגרף. בדיקת הפוליגרף טרם הוכרה כאמצעי בטוח ואמין לגילוי האמת ואין לחברת הביטוח כל זכות לדרוש ממך ללכת לבדיקת פוליגרף.
  • בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי סמוך לאחר האירוע. ייעוץ וליווי משפטי צמוד מתחילת הדרך יסללו את הדלך להצלחתו של הנפגע בהליך המשפטי.