מדריך תביעות קטנות

כתב התביעה בתביעות קטנות

בית המשפט לתביעות קטנות הנו מוסד שמטרתו להקל על האזרח ולאפשר לו בירור תביעתו בדרך פשוטה וקצרה של תביעות כספיות שהגיש יחיד (אדם פרטי ולא חברה) בנוגע לסכומים נמוכים יחסית, וכן של סכסוכים על רקע של צרכנות ומתן שירותים (כגון מתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או ביטול עסקה) כשנושא הסכסוך הוא בשווי שאינו עולה על 33,800 ש"ח.

תביעה בבית משפט לתביעות קטנות רשאי להגיש יחיד, כלומר אדם פרטי. חברה, תאגיד עירייה וכו', אינם רשאים לתבוע בתביעות קטנות. אין הגבלה על צירוף כמה תובעים יחד, כגון: בעל ואשתו, דיירי בית וכד' ובלבד שאינם תאגיד.

כתב התביעה יוגש על פני טופס שניתן לקבלו בכל מזכירות בית משפט לתביעות קטנות ובאתר זה.

כתב התביעה ינסח בקיצור אך בבהירות את הטענות והעובדות הרלוונטיות. לכתב התביעה יש לצרף העתקי המסמכים התומכים בטיעון (כגון חוזים, צילומים, חוות דעת מומחה, קבלות וכו'). כך למשל בתביעות בנושא נזקי רכוש שנגרמו לרכבים כתוצאה מתאונת דרכים יש לצרף חוות דעת שמאי, צילומי הרכב המקוריים, שרטוט המציג את מקום התאונה ומהלכה ובמידה ותוקן הרכב, קבלות התומכות בכך.

רצוי להדפיס את התביעה, אך ניתן להגישה בכתב יד. השפות היחידות שניתן להשתמש בהן בכתב התביעה הן עברית וערבית.

כתב התביעה יציין את שמו המלא של התובע, מספר ת"ז, כתובת ומספר טלפון.

הנתבע צריך שיהא בעל ישות משפטית, היינו אדם או תאגיד (לדוגמא חברה). כאשר המדובר בחברה יש לציין את השם המדויק כולל "בע"מ" בסוף השם ובמידת האפשר את מספר הח.פ. של החברה. לא ניתן לתבוע שם מסחרי שאינו חברה (כגון "פלוני מוסכים") שאינו מהווה ישות משפטית ולכן יש לתבוע שמית את בעל העסק.

ניתן לתבוע כמה נתבעים יחד באותו העניין. מומלץ לציין את מספר ת.ז. של כל נתבע על מנת שלא לטעות בזיהויו. כמו כן רצוי לציין מען מדויק של כל נתבע לרבות כתובת מדויקת (כולל מיקוד), טלפון, פקסימיליה וטלפון נייד.

התביעה תוגש לבית המשפט לתביעות קטנות שבאזור שיפוטו נמצא אחד מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;

(6) בתביעה שכנגד – מקום הגשת התביעה המקורית.

תניית "סמכות שיפוט מקומית", המופיעה לעיתים בחוזים בין צדדים, אינה תקפה בכל הנוגע לתביעות קטנות והכללים האמורים לעיל יחולו גם היכן שקיימת תניית "הסמכות שיפוט מקומית".

את כתב התביעה, בצירוף המסמכים, יש להגיש למזכירות בית המשפט ב-3 עותקים מלאים, לרבות הנספחים באם הוא מוגש נגד נתבע אחד. עבור כל נתבע נוסף, יש לצרף עותק נוסף על כל נספחיו.

בעת הגשת התביעה יש לשלם אגרה של 1% משווי התביעה ואגרת הקלדה, אך לא פחות מסכום מינימאלי המתעדכן מעת לעת. האגרה תשולם במזומן, בכרטיס אשראי או בבולי הכנסה.

המזכירות שולחת עותק מכתב התביעה לכל נתבע בצירוף "הזמנה לדין" שבה מוזמן הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 15 יום מיום המצאת ההזמנה, ולהתייצב למשפט בבית המשפט ביום ובשעה הקבועים בהזמנה.

יצוין, כי תובע מנוע מלתבוע יותר מחמש פעמים בשנה אחת באותו בית משפט.

כתב ההגנה וכתב תביעה שכנגד בתביעות קטנות

מרגע קבלתו של כתב התביעה חייב הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 15 ימים. הנתבע יגיש את כתב ההגנה בשלושה עותקים לרבות הנספחים עליהם הוא מסתמך בהגנתו. במידה ויש יותר מתובע אחד, על הנתבע ליתן עותק מלא לכל תובע. כתב הגנה ניתן להגיש במזכירות בית המשפט בו הוגשה התביעה או באמצעות דואר רשום בלבד (לא ניתן לשלוח כתב הגנה בפקס).

במידה ולא הגיש הנתבע כתב הגנה תוך 15 ימים מיום קבלת כתב התביעה לידיו, זכאי התובע לקבל פסק דין על-פי כתב התביעה. כתב ההגנה פטור מתשלום אגרה.

עם כתב הגנתו רשאי הנתבע להגיש כתב תביעה שכנגד, אשר גבול סמכותו לא יעלה על סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, כאמור לעיל. הכללים להגשת כתב התביעה שכנגד הם אותם כללים של הגשת כתב תביעה בתביעות קטנות, כאמור לעיל (לרבות תשלום אגרה).

כתב ההגנה לתביעה שכנגד יוגש על-ידי הנתבע שכנגד (התובע) תוך 7 ימים מיום קבלת התביעה שכנגד. מלבד המועד להגשת כתב הגנה לתביעה שכנגד, הכללים להגשת כתב הגנה לתביעה שכנגד הנם אותם כללים כאמור לעיל.

הודעה לצד שלישי בתביעות קטנות

נתבע הטוען שצד שלישי צריך לשאת באחריות לתביעה שהוגשה נגדו, יכול להגיש הודעה לצד שלישי. הודעה לצד שלישי כרוכה בתשלום אגרה.

הודעה לצד שלישי תוגש ב- 4 עותקים, לרבות כל המסמכים שבהודעה (עותק לבית המשפט, עותק לתובע, עותק לנתבע צד שלישי ועותק למגיש ההודעה). להודעה לצד שלישי יצורפו עותק מלא של כתב התביעה המקורי וגם עותק מלא של כתב ההגנה של מגיש ההודעה לצד שלישי (וזאת מעבר למסמכים התומכים בהודעה לצד שלישי).

צד שלישי שקיבל את ההודעה לצד שלישי מהנתבע יגיש כתב הגנה תוך 30 יום, בצירוף כל המסמכים התומכים בטענותיו. מלבד המועד להגשת כתב הגנה להודעה לצד שלישי, הכללים להגשת כתב הגנה להודעה לצד שלישי הנם אותם כללים כאמור לעיל.

ייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות

בבית המשפט לתביעות קטנות לא ניתן להיות מיוצג בהופעה בבית המשפט, למעט מקרים חריגים, כדלקמן:

1. בית המשפט נתן רשות לייצוג על-ידי עו"ד מטעמים מיוחדים שיירשמו.

2. בית המשפט נתן רשות לייצוג על-ידי ארגון שנקבע ע"י שר המשפטים.

3. בית המשפט נתן רשות לייצוג על-ידי אדם מיופה כוח, ובלבד שהמייצג מיופה הכוח עומד ב 3 תנאים מצטברים: הוא אינו עוסק בייצוג דרך קבע, הייצוג אינו נעשה במהלך עסקיו הרגיל של המייצג, הייצוג אינו נעשה בתמורה. כאן המקום להדגיש, כי האיסור ל רק על הופעה בבית המשפט לתביעות קטנות אך לא בניהול ההליך כולו. כך למשל יכול עו"ד להכין את כתבי הטענות ואף לשלוח מכתבים בטרם הגשת התביעה או ההגנה.

הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות

במידה והתובע לא קיבל את כתב ההגנה לידיו כ-15 יום לאחר הגשת כתב התביעה, יבדוק התובע במזכירות בית המשפט לכל המאוחר 30 יום לפני מועד הדיון שנקבע, האם כתב התביעה נמסר כדין לידי הנתבע והאם קיים אישור מסירה המאשר את המסירה. במידה ולא נמסרה התביעה כדין לידי הנתבע לא ניתן יהיה לדון בתביעה ובית המשפט ידחה את מועד הדיון. לכן, במידה ומזכירות בית המשפט לא מסרה את כתב התביעה לידי הנתבע, על התובע לדאוג למסירת כתב התביעה לידי הנתבע (ניתן לעשות זאת למשל באמצעות מסירה אישית או מסירה באמצעות שליח).

הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות יהיה עם בעלי הדין בלבד. בהתאם לדין, עו"ד לא יוכלו לייצג בבית משפט לתביעות קטנות, אלא בסייגים הקבועים בחוק.

בית המשפט לתביעות קטנות רשאי שלא לדון בתביעה ולהעבירה לבית משפט שלום, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים לתביעה, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות.

בדיון לא כבול בית המשפט לסדרי הדין הרגילים, ובכוחו לקבוע סדרי דין כפי שימצא לנכון, כאשר העיקרון המנחה הוא ניהול יעיל ומהיר של הדיון. כך למשל רשאי בית המשפט לקבל ראיה אף אם היא אינה קבילה בבית משפט אחר.

הדיון בתביעה קטנה הנו קצר בדרך כלל ומסתיים לאחר בירור קצר שעורך בית המשפט. במידת הצורך חוקרים הצדדים זה את זה ומגישים ראיות במהלך הדיון.

אי התייצבות לדיון של צד שהוזמן כדין עלולה להביא לדחיית התביעה, במקרה שהתובע הוזמן ולא התייצב, ולמתן פסק דין לטובת התובע במקרה שהנתבע הוזמן ולא התייצבו לדיון.

במידה וצד כלשהו לא מגיע וניתנה החלטה במעמד צד אחד, דהיינו כשרק אחד הצדדים נוכח בבית המשפט – רשאי הצד שכנגדו ניתנה ההחלטה להגיש בקשה לביטול ההחלטה בתוך 7 ימים ממועד שהגיעה לידיו ההחלטה, בצרוף תצהיר התומך בעובדות שבבסיס הבקשה. במקרה כזה רשאי בית המשפט להטיל הוצאות על המבקש.

כל צד רשאי להביא עדים ביום הדיון ללא תשלום (אין צורך ליידע את מזכירות בית המשפט על כך). אי התייצבותו של עד שלא הוזמן על יד בית משפט לא תשמש עילה לדחיית מועד הדיון. צד המעוניין להזמין עד, רשאי לבקש את הזמנתו באמצעות בית משפט, לפחות 30 יום לפני מועד הדיון. יש להפקיד בקופת בית המשפט פיקדון עבור כל עד בהתאם להחלטת בית המשפט.

אם הגיעו הצדדים להסדר פשרה לפני מועד הדיון, יגישו על כך, בהקדם האפשרי, הודעה משותפת בכתב. הודעה שנשלחה בפקס תשלח במקביל בדואר רשום. במידה ואושר ההסדר על ידי השופט, לא יצטרכו הצדדים להופיע ביום הדיון. יש לוודא לפני מועד הדיון שהסדר הפשרה אושר על ידי בית המשפט. הסדר פשרה שלא אושר מחייב את הצדדים להופיע לדיון שנקבע.

בוררות ופשרה בתביעות קטנות

קיימת האפשרות שהשופט היושב בדין יציע לבעלי דין, אחת משתי אפשרויות:

1. השופט יכול לדון בתביעה כבורר או להעביר את התביעה לבורר שהסכים לדון בה מבלי לקבל שכר מהצדדים לפי סעיף 79ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]. השופט חייב לקבל את הסכמת שני הצדדים לתביעה על מנת להעביר את הדיון לבוררות ולא יוכל לעשות זאת על דעת עצמו. טרם קבלת ההחלטה חשוב לדעת כי הוראות חוק הבוררות חלות על בוררות בבית המשפט לתביעות קטנות, למעט אישור וביטול של פסק הדין וכן הוראות בדבר שכר הבורר וחיוביו. ואומר, שלא ניתן לקבל "פסק דין" מבית המשפט, אלא "פסק בורר". פסק הבורר הנו סופי ואינו ניתן לערעור, להבדיל מפסק דין רגיל (שלא על דרך הבוררות) של תביעות קטנות, אשר ניתן לערעור ברשות בית המשפט כפי שיפורט להלן.

2. השופט יכול לפסוק בדרך של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. פסיקה על דרך הפשרה תעשה בשלושה מקרים: השופט יפסוק על דרך הפשרה בהסכמת בעלי הדין; השופט יציע לבעלי הדין הסדר פשרה; השופט יעניק תוקף של פסק דין להסדר הפשרה שעשו בינהם בעלי הדין.

בפסיקה על דרך הפשרה קיימים יתרונות וחסרונות. היתרון הוא שניתנת לבית המשפט סמכות להכריע בסכסוכים בין הצדדים שלא על יסוד ראיות מלאות או ראיות כלל. הסכמתם המלאה של הצדדים היא תנאי לקיומו של הסכם פשרה בר – תוקף. החיסרון הוא שעל דרך הפשרה יכול בית המשפט שלא ליתן לכם את מלוא העד שביקשתם ואף לעיתים לא ליתן לכם כל סעד. מעבר לכך, כמעט ולא ניתן בכלל לערער על פסק דין שניתן על דרך הפשרה, אלא בהתאם לסיגים הקיימים בדין.

נציין, כי צדדים יכולים להגיע לפשרה ללא עזרתו של בית המשפט, היינו בעצמם. לאחר סיכומם של דברים בין הצדדים יש להגיש את הסדר הפשרה שהתגבש לבית המשפט וזה יכול ליתן להסדר זה תוקף של פסק דין מחייב.

פסק הדין וערעור

פסק הדין יכול להינתן מיד בתום הדיון ויכול להישלח לצדדים בדואר. על-פי דין, על בית המשפט ליתן פסק דין בתוך 7 ימים ממועד הדיון. במידה ועובר זמן רב ממועד הדיון וטרם ניתן פסק הדין, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה למתן פסק דין.

פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות ניתן להוצאה לפועל ככל פסק דין.

ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן להגיש אך ורק במידה וניתנה לכך רשות מאת בית משפט מחוזי של אותו מחוז, אליו הוגשה התביעה המקורית. בקשת רשות ערעור יש להגיש לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין. בעת ההגשה, יש לשלם אגרה. יצוין, כי סיכוייה של בקשה זו להצליח הם מועטים בהתאם לפסיקת בתי המשפט.

המלצות ראשוניות בתביעות קטנות

מירב ההמלצות נאמרו לעיל, אך להלן המלצות נוספות בתביעה בבית משפט לתביעות קטנות:

  • אספו את כל המסמכים הרלוונטיים לתביעה או להגנה והתומכים בטענותיכם. מומלץ לערוך רישום מסודר בסמוך לאירוע המפרט את כל הנסיבות שהובילו לאירוע ואף לצלם את מקום האירוע מיד לאחר האירוע – יש לכך משקל רב.
  • בדקו מיהם העדים שלכם ומהי עדותם. חשוב שעדותם תתמוך בטענותיכם, אך בשום פנים אסור להדריך עד כיצד להעיד. חשוב שהעדים יעידו אך ורק על מה שהם תפסו בחושיהם. כך לדוגמא במידה ועד ראה דבר מה או שמע דבר מה – הוא יכול להעיד אך ורק על כך. יש ליידע את העדים על מועד הדיון ולוודא את הגעתם. כאמור, עדים שלא זומנו על-ידי בית המשפט, לא יידחה מועד הדיון לשם שמיעתם. במידה והמדובר בעדים שאינם בשליטתכם, ניתן לזמנם באמצעות בית המשפט. כאמור, זימון העדים באמצעות בית המשפט יכול לחייב אתכם להפקיד סכום שייקבע על-ידי בית המשפט להבטחת הוצאות העד.
  • אמנם אין חובה להגיש את המסמכים יחד עם כתב התביעה וניתן להציגם בשעת הדיון. יחד עם זאת מומלץ שמלוא החומר, עליו מסתמכת תביעתכם יוגש עם כתב התביעה. יש לזכור, כי בית המשפט קורא את מלוא החומר המוגש ויכול כבר לגבש את דעתו לפני הדיון, כך שלעיתים יש סיכון שחומר שהוגש לא יקבל גושפנקא מלאה בפסק דינו של בית המשפט (במידה ויינתן במועד הדיון). מצד שני, במידה והחומר מוגש בעת הדיון, קשה יותר לצד השני להגיב עליו כראוי, שהרי לא התכונן אליו מבעוד מועד. משכך המדובר באסטרטגיה שעליכם לבחור והיא יכולה להיות מכרעת בסופו של יום.
  • יש לוודא מסירת כתבי הטענות לצד השני. כאמור לעיל, ניתן לוודא את המסירה במזכירות בית המשפט וכיום אף באתר האינטרנט של בתי המשפט.
  • במקרה של אי התייצבות של אחד מבעלי הדין ניתן לבקש מבית המשפט פסק דין על סמך כתב התביעה, במידה והנכם תובעים, או לבקש מבית המשפט דחיית התביעה בצירוף הוצאות, במידה ואתם הנתבעים. בית המשפט יבחן את נסיבות אי ההתייצבות ויכול ליתן החלטה על סמך בקשתכם או פשוט לדחות את מועד הדיון למועד אחר.
  • מומלץ להיעזר בניסוח הכנת כתבי בי-דין בתביעה קטנה (כתב תביעה, כתב הגנה וכד') בעו"ד. ניסוח בהיר, ענייני ותמציתי יכול לעזור לכם עד מאוד בהצלחת טענותיכם. ניתן ואף מומלץ להיעזר בעו"ד לשם הכנה לדיון עצמו. כאמור, הדיון הנו קצר ותמציתי. במידה ולא תעלו את הנקודות החשובות בדיון, ייתכן ותחמיצו את ההזדמנות ובית המשפט לא ישמע אתכם בשנית.