מדריך נפגעי משרד הביטחון

מדינת ישראל לוחמת על זכותה להתקיים ולשרוד עוד משחר ינקותא. שנים ידע חבל ארץ זה קרבות קשים, כאשר טובים מבניה ובנותיה של הארץ נפצעו ונפלו על קדושתה וחירותה. היות והמציאות עבור העם היהודי בארץ ישראל לא איפשר לו אחרת, גויסו רבים לשמירה על המולדת, בצבא, במשטרה ובשירות בתי הסוהר והכל על מנת לשמור על המדינה ולקיימה, לשמור על יסודותיה, אשר נחקקו במגילת העצמאות (ובמהלך השנים בחוקי היסוד של מדינת ישראל) ולקבוע נס עבור העם היהודי בארץ ובתפוצות שיכריז, כי הסטוריית העם היהודי כפי שהייתה לאחר חורבן בית שני ועד הקמת מדינת ישראל – לא תחזור על עצמה.

כאמור, שנותיה הקצרות של מדינת ישראל גבו את בריאותם וחייהם של הטובים מבניה ובנותיה של המדינה. על מנת שלא יווצר מצב בו אלו שמילאו חובתם ונפצעו או נפלו במסגרת מילוי תפקידם יפגעו אף בפן הכלכלי (ובכך יפגעו אף משפחותיהם), חוקק המחוקק הישראלי שורה של חוקים המגינים על החיילים, השוטרים והסוהרים. מכוח חוקים אלו יכול כל חייל, שוטר או סוהר, אשר נפגע בעת מילוי תפקידו (בהתאם לתנאים שיפורטו להלן) לתבוע את זכויותיו ממשרד הביטחון – אגף השיקום.

מיהם הזכאים לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון בעקבות פגיעה (חבלה או מחלה)?

חיילים, שוטרים וסוהרים המשרתים בסדיר או בקבע, ואף כאלה שהשתחררו מהשירות ואשר נפגעו תוך ועקב שירותם רשאים לתבוע את משרד הביטחון.

זכאותם של החיילים נובעת מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק הנכים").

זכאותם של השוטרים קמה מכוח חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א – 1981 ושל הסוהרים מכוח חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמא – 1981. חוקים אלו מגדירים את זכאותם של השוטרים ואת הסוהרים כזכאותם של חיילים כמשמעם בחוק הנכים (בשינויים המחייבים) ולכן כל פעם שנאמר "חייל" נראה בשוטר ובסוהר כבעלי זכאות שווה על-פי חוק הנכים*.

הכלל לזכאותם של כל האמורים לעיל הוא שעליהם להוכיח שהפגיעה (חבלה או מחלה) נגרמה תוך ועקב שירותם.

* לשם הנוחיות נתייחס במדריך זה לחיילים, אך הכללים חלים אף על שוטרים וסוהרים בשינויים המחויבים.

איזו פגיעה תזכה לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון?

♦ כאמור, חייל שנפגע תוך ועקב שירותו יהא זכאי לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון בגין פגיעותיו.

♦ סעיף 1א לחוק הנכים מגדיר גם את זכאותם של חיילים, אשר נפגעו בדרך למחנה או ממנו ובלבד שהשהות מחוץ למחנה הייתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו.

♦ זכאותו של חייל השוהה בחופשה תחול רק אם הפגיעה נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.

♦ זכאותו של חייל שנפגע בעת חופשתו מוגדרת בחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמח–1988. בהתאם לחוק זה יש למלא אחר התנאים הבאים על מנת שחייל יהא זכאי לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון:

1. החבלה אירעה בעת שהחייל לא נעדר מן השירות שלא ברשות.

2. אם החבלה אירעה בעת שהחייל לא מילא תפקיד בשירות, היא אירעה תוך תקופה של ארבעה-עשר הימים הראשונים שבהם לא מילא תפקיד בשירות.

3. החבלה לא אירעה תוך כדי עיסוקו של החייל בעבודה, בעיסוק או בפעילות ספורטיבית, אשר נהוג לקבל בעבורם תמורה, בין בכסף ובין בשווה כסף, בין אם אושרו כדין לפי פקודות הצבא ובין אם לאו, בין אם בפועל ניתנה תמורה כאמור ובין אם לאו.

אולם, במידה והעבודה אושרה על פי פקודות הצבא מטעמים של מצוקה כלכלית קשה, תחול על החייל הזכאות לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון.

* נציין, כי שלא כבעלי הזכאות המפורטים לעיל, חייל שנפגע בחופשתו יהא זכאי לתגמולים אך ורק במידה וכתוצאה מהחבלה נקבעה לו על ידי ועדה רפואית לפי חוק הנכים דרגת נכות של 20% לפחות וכל עוד דרגת הנכות לא פחתה מ- 20%.

מי יוכר כ"נכה" על-פי חוק הנכים?

כל אדם, אשר במהלך וכתוצאה מהשירות איבד או הפחית את כושר הפעולה שלו (גופנית או שכלית), ייחשב כנכה לפי חוק הנכים, ויהיה זכאי למימוש זכויותיו כמפורט בחוק זה. בעניין זה, אין זה משנה אם הנכות נגרמה כתוצאה מתאונה, מחלה או החמרת מצב רפואי קודם שממנו סבל אותו אדם עוד קודם לכן (סעיף 1 לחוק הנכים).

מה צריך לעשות על מנת שמשרד הביטחון יכיר בחייל כנפגע זכאי?

על מנת שנפגע יוכר ע"י משרד הביטחון כנפגע זכאי, עליו להגיש בקשה לקצין התגמולים להכרה בחבלה או המחלה, ככזו שנגרמה במהלך ובעקבות השירות. את הבקשה הנ"ל יש להגיש על גבי טופס בקשה להכרת זכות (חבלה) במקרה של חבלה או טופס בקשה להכרת זכות (מחלה) במקרה של מחלה.

ערר על החלטת קצין התגמולים

נפגע, שקצין התגמולים קבע, שאינו זכאי על-פי חוק הנכים לא יוכל לתבוע על-פי חוק הנכים ולכן עומדת לרשותו זכות ערר בפני וועדת ערר שליד בית משפט השלום. הערר יוגש תוך שלושים יום מהיום שבו הגיעה אל הנפגע ההודעה על החלטת קצין התגמולים. יחד עם זאת, הועדה רשאית להאריך לנפגע את מועד הערר לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.

הערר יוגש לוועדת הערר בכתב בארבעה העתקים, כאשר עותק לקצין התגמולים שעל החלטתו מערערים יישלח על-ידי הוועדה. הוועדה רשאית לאשר את החלטת קצין התגמולים או לשנותה. לדיון בפני וועדת הערר יכול להופיע הנפגע שהגיש את הערעור או בא כוחו, ולטעון את טענותיו.

ערעור על החלטת הועדה לעררים

בהתאם לסעיף 34 לחוק הנכים, רשאים הנפגע או קצין התגמולים לערער על החלטת וועדת הערר לפני בית המשפט המחוזי בשאלה משפטית בלבד. הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת החלטת הוועדה. בית המשפט המחוזי רשאי לאשר את החלטת הוועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לוועדה.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון. המערער צריך להגיש בקשת רשות ערעור תוך 45 יום ממתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי. במידה וניתנה רשות לערער, יוגש הערעור תוך שלושים ימים מיום שניתנה הרשות.

קביעת שיעור הנכות (דרגת נכות)

במידה והוכרה הפגיעה על-ידי קצין התגמולים, יוזמן הנפגע להופיע בפני ועדה רפואית לצורך קביעת שיעור הנכות שנגרמה לו בעקבות האירוע נשוא תביעתו. הועדה הרפואית תקבע את שיעור הנכות בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל-1969. הועדה רשאית לקבוע נכות זמנית או צמיתה, בהתאם לשיקול דעתה הרפואי.

הועדה הרפואית מורכבת מרופאים מומחים ניטראליים (ללא תלות כשלהי במשרד הבטחון) והחלטותיה מתקבלות על סמך הבדיקות שערכה לנפגע והממצאים שמצאה בבדיקות אלו. הרכב הועדה כולל רופאים בהתאם לתחומי הרפואה השונים שבהם נפגע התובע. בסיום כל הבדיקות הרפואיות, תעריך הועדה את שיעור נכותו של הנפגע באחוזים בהתאם לאמור בקובץ המבחנים לקביעת דרגת נכות.

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 10%-19% לצמיתות, זכאי לקבלת מענק נכות חד פעמי וזאת בתנאי כמובן שלא הוגש ערעור על החלטת הועדה הרפואית.

מי שנקבעה לו נכות בשיעור של 20% ומעלה, יהיה זכאי לקבלת קצבה חודשית למשך חייו.

נפגע שנקבע לו נכות של למעלה מ-10% לצמיתות, יהא זכאי לקבלת טיפולים רפואיים רלוונטיים לפגיעתו במסגרת קופות החולים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כמו כן, הנפגע הנ"ל יהא זכאי לקבלת הנחה בתשלום חשבונות הארנונה של בית מגוריו.

ייתכנו מצבים שבהם עבר זמן רב בין מועד קרות הנזק ובין מועד קביעת הנכות ע"י הועדה הרפואית. במקרים שכאלה, תיקבע הועדה את מועד תחילת הנכות בדרך כלל כמועד בו קרה הנזק והנכה יוכל לקבל פיצוי רטרואקטיבי החל מיום הפגיעה.

לאחר שתיקבע הנכות ויחלוף מועד הערעור, יקבל הנכה הודעה מקצין התגמולים על זכאותו לקבלת הפיצוי המתאים.

ערעור על החלטת הועדה הרפואית

נפגע הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת ועדה רפואית רשאי לערער עליה תוך 45 יום מיום קבלת ההודעה על ההחלטה (אולם הממונה על הועדה הרפואית העליונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך בשישים ימים את המועד האמור לבקשתו המפורטת בכתב, של הנפגע או בא-כוחו). הערעור יוגש לועדה הרפואית העליונה על גבי טופס ערעור על החלטת ועדה רפואית לפי תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה) תשכ"ד-1964. הערעור יוגש באמצעות קצין התגמולים על טופס שייקבע על ידיו בצירוף החלטת הועדה הרפואית שעליה מערערים ובצירוף תיעוד רפואי מתאים שברשות הנפגע.

מעבר לנפגע עצמו, אף קצין התגמולים רשאי לערער על החלטת הועדה הרפואית במידה וזו טעתה טעות כלשהי בהחלטתה או שהיא חרגה מסמכויותיה או מסדרי עבודתה. ערעור זה יוגש תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הועדה הרפואית המכילה, לדעתו של קצין התגמולים, את הטעות או החריגה.

לאחר דיון בערעור רשאית הועדה העליונה לאשר לבטל או לשנות את החלטת הועדה מהדרג הראשון.

ערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה

בהתאם לסעיף 12א. לחוק הנכים, רשאים הנפגע או קצין התגמולים לערער על החלטת הוועדה הרפואית העליונה לפני בית המשפט המחוזי בשאלה משפטית בלבד. הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת החלטת הוועדה. בית המשפט המחוזי רשאי לאשר את החלטת הוועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לוועדה.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון. המערער צריך להגיש בקשת רשות ערעור תוך 45 יום ממתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי. במידה וניתנה רשות לערער, יוגש הערעור תוך שלושים ימים מיום שניתנה הרשות.

זכאות לקבלת טיפולים רפואיים

מי שהוכר ע"י משרד הביטחון כנפגע, זכאי לקבלת טיפול רפואי בהתאם לנכותו ללא כל תשלום.

על אופן הטיפול וצורתו מחליט הרופא המחוזי של לשכת השיקום והוא זה שמפנה את הנכה לרופאים המקצועיים הרלוונטיים, למוסדות הרפואיים וכד' לקבלת הטיפולים המתאימים. הרופא המחוזי הוא זה שגם מחליט לגבי הצורך במתן תרופות וציוד רפואי לנכה.

את דרך הטיפול המתאימה קובע הרופא המחוזי לאחר קבלת המלצה מתאימה מרופא מומחה אשר אליו הופנה הנכה. הרופא המחוזי אינו חייב לקבל את המלצת הרופא המומחה ובמידה והחלטת הרופא המחוזי אינה מספקת את הנכה, יש באפשרותו לערער עליה בפני הרופא המרחבי.

נפגע שקיבל טיפול שהוא זכאי לו ולא קיבל על כך תחילה אישורו של הרופא המחוזי, רשאי הרופא האמור לאשר לו את ההוצאות שהוציא בעד אותו טיפול, אם נתמלאו כל התנאים שלהלן:

1. הנפגע לא קיבל אישור מוקדם כאמור מסיבה שיש בה צידוק.

2. השהיית הטיפול היתה עלולה לסכן את חייו של הנפגע, להגדיל את נכותו או לסבך את ריפויו.

3. הנפגע קיבל את הטיפול במוסד מוסמך שהיה סמוך למקום הימצאו, או שקיבל את הטיפול במוסד או אצל רופא מתאימים שאינם מוסד מוסמך והם הסמוכים ביותר למקום הימצאו, משום שלא היתה לו אפשרות לפנות למוסד מוסמך.

4. הנפגע בא במגע עם הרופא המוסמך המקומי מיד לאחר שניתנה לו אפשרות לכך ומילא אחר הוראות אותו רופא בקשר לטיפול.

5. הנפגע הגיש לרופא המחוזי תוך שבועיים מגמר הטיפול, ואם נמנע ממנו, בגלל סיבה שיש בה צידוק, מלמלא אחר הוראה זו במועד האמור- תוך שבועיים מיום שחלפה המניעה, חשבון וקבלות על ההוצאות שהוציא, כשהם מאושרים בידי הרופא המוסמך המקומי.
במידה והוציא הנפגע הוצאות נסיעה, כלכלה או לינה לצורך עצמו או לצורך מלוויו בקשר לטיפול שהוצאותיו שולמו לו כאמור לעיל, רשאי הרופא המחוזי לאשר תשלום ההוצאות, כולן או מקצתן.

מי שנקבעה לו נכות בעקבות מצב רפואי הדורש שימוש בעזרים רפואיים, זכאי לקבלת ציוד עזר רפואי המתאים ודרוש לצרכיו (כגון תותבות, מכשירי שמיעה, כיסאות גלגלים, מיטות מיוחדות וכיו"ב).

מי שנקבע לו נכות נמוכה מ-10%, זכאי לקבלת טיפול למצבו במסגרת קופות החולים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

זכאויות נוספות למי שהוכר כנכה

נפגע שהוכרה תביעתו יהא זכאי בתנאים מסוימים לתרופות, הבראה, עזרת צד ג', מלווים, חמי מרפא וכד' והכל בהתאם למהות הפגיעה וצורכי הריפוי.

החמרת מצב

נכה אשר הוכר על-ידי קצין התגמולים, ונקבעה לו נכות כלשהי לרבות 0%, רשאי לפנות בבקשה לפתיחת הדיון בעניינו פעם נוספת בכל שלב במהלך חייו, כאשר חלה חמרה כלשהי במצבו הרפואי שהוכר על-ידי קצין התגמולים. הבקשה תוגש על-גבי טופס בקשה לבדיקה חוזרת על-ידי ועדה רפואית ובלבד שעברה לפחות חצי שנה לאחר הבדיקה האחרונה.

לאחר קבלת בקשתו, יוזמן הנכה לבדיקה עדכנית בפני ועדה רפואית, אשר תבחן את מצבו בהשוואה למצבו הרפואי בעת שעמד בפני הועדה הרפואית בפעם האחרונה קודם לכן. אם אכן תשתכנע הועדה הרפואית, כי חלה החמרת במצבו של הנכה, תיקבע נכותו מחדש בהתאם למצבו העדכני.

גם על החלטת הועדה בשלב הזה ניתן לערער כמפורט לעיל.

ברירת תביעות על-פי חוק הנכים או חוקים אחרים

במידה והנפגע זכאי לתגמולים מכוח חוק הנכים וכן זכאי לתגמולים מכוח חוק אחר, בידו ההחלטה על-פי איזה חוק יתבע ובלבד שלא יקבל כפל פיצוי. דוגמא לכך ניתן ללמוד ממקרה של חייל שנפגע במהלך ועקב שירותו בתאונת דרכים. במקרה כזה רשאי הנפגע לבחור האם לתבוע את הפיצויים המגיעים לו בעקבות נזקיו על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), או בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. נציין, כי לכל דרך תביעה יתרונות וחסרונות וחשוב לדעת עליהם לפני ההחלטה באיזו דרך לתבוע.

התיישנות

תביעתו של נפגע תתיישן לפי חוק הנכים שלוש שנים לאחר שחרורו של הנפגע מן השירות הצבאי שבו שירת כאשר קרתה פגיעתו. אולם, קצין התגמולים רשאי להאריך את התקופה הזו כאשר האירוע שגרם לתאונה נרשם ותועד ברשומות של צה"ל או רשומות אחרות כלשהן אשר מנוהלות ע"י המדינה. יצוין, כי ישנן מחלות שתקופת ההתיישנות שלהן הנה קצרה אף יותר (שנתיים), כך שבכל מקרה מומלץ שלא להשתהות בהגשת התביעה ורצוי למצות את זכויותיכם מיד לאחר האירוע המזכה.

המלצות ראשוניות לנפגעים הזכאים לתבוע את משרד הביטחון – אגף השיקום

  1. במידה ונפגעתם בהתאם לתנאים האמורים לעיל, עמדו על זכותכם לקבלת טיפול רפואי. מיד לאחר האירוע מומלץ לגשת לבית חולים ו/או לכל מוסד רפואי אחר על מנת לעבור סדרת בדיקות שיגלו מהם פגיעותיכם כתוצאה מהתאונה. בעת שהותכם במוסד הרפואי בפעם הראשונה שלאחר האירוע, יש לספר את השתלשלות האירועים המדויקת של האירוע. נסיבות אלו ישמשו אתכם לאחר מכן בהוכחת האירוע המזכה. יש לוודא שכל הנאמר על ידכם נרשם בגיליון הרפואי היות וכל טעות שנרשמה בגיליון או מידע שמסרתם ולא נרשם בגיליון – יכולה להשפיע על זכאותכם.
  2. לאחר שחרורכם מבית החולים ו/או מהמוסד הרפואי אליו ניגשתם, יש לטפל בכל בעיותיכם הרפואיות המתעוררות בעקבות התאונה ואין להזניח דבר. בכל פניה למוסד רפואי דאגו לציין כיצד קרתה התאונה, איפה, מתי וכד'. רצוי לפנות לכל קשת הרופאים בנוגע לכל בעיה ובעיה שנוצרה כתוצאה מההיזק הגופני (אורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, עיניים, א.א.ג., פה ולסת, וכד'). נדגיש, כי בעיה שאתם סובלים ממנה כתוצאה מהתאונה ואינה מצויה בחומר הרפואי, כאילו ואינה קיימת. לכן אין להזניח דבר ולטפל בכל דבר שנפגע בגופכם או בנפשכם. מעבר לאמור, במידה והיה עליכם לבצע טיפול נרפואי כלשהו ונמנעתם מלעשות כן רשאי קצין התגמולים לקזז עד מחצית מהתגמולים להם אתם זכאים.
  3. דאגו לאסוף את כל המסמכים הרפואיים מכל המוסדות הרפואיים בהם טופלתם, אשר יכולים להעיד על מצבכם הרפואי. אל תסתפקו בפלט המחשב שניתן לכם לאחר הטיפול. לכל מוסד רפואי, לרבות כל רופא מטפל, אשר טיפלו בכם, קיים תיק על שמכם, בו רשומות התלונות, הבדיקות, האבחנות והטיפול שניתן לכם. אך ורק המטופל ו/או מי שהניזוק ייפה את כוחו יוכלו לבקש מהמוסד הרפואי לצלם את החומר הרפואי וזאת תמורת תשלום סמלי עבור הצילום. זכרו, ייתכנו מקרים בהם תצטרכו להצטייד בחוות דעת רפואיות לשם הוכחת נזקיכם והקשר הסיבתי בין הפגיעה לשירותכם. החומר הרפואי שתאספו יהווה את הבסיס הן לתביעתכם והן לחוות הדעת מטעמכם ולכן מומלץ לפעול כאמור לעיל.
  4. במידה והתביעה הנה בגין מחלה שנגרמה בעת ובעקבות השירות, מומלץ לקבל מן היחידה בה שירת הנפגע אישור על תנאי השירות ביחידה. האישור צריך להיות מפורט ולכלול התייחסות ליחידה בה שרת הנפגע, מספר היחידה, אופן הפעילות, נשיאת מעמסים ומשקלים, האם השירות נערך בתנאי חום או קור קיצוניים, האם נחשף הנפגע לעומס נפשי או לחץ נפשי מיוחדים, אופי התנאים הסניטריים (אם היו לקויים), איכות המזון שהוגש לנפגע ומועד הפסקת שירותו של הנפגע ביחידה עקב המחלה.
  5. במידה והתביעה הנה בגין פציעה או חבלה דאגו לקבל דו"ח פציעה. כמו כן מומלץ לקבל מן היחידה בה שירת הנפגע אישור על תנאי השירות ביחידה. על האישור להיות מפורט לכלול התייחסות ליחידה בה שרת הנפגע, מספר היחידה, אופן הפעילות, נשיאת מעמסים ומשקלים, מרחקי הליכה והשתתפות במסעות או במד"סים; אם מדובר בתאונת דרכים אישור על תנאי שירות אינו בהכרח רלוונטי, אולם יהא על הנפגע להמציא פרטים מפורטים ביחס לתאונה ולרכבים שהשתתפו תאונה, ומועד הפסקת שירותו של הנפגע ביחידה עקב הפציעה או החבלה.
  6. מיד לאחר התאונה, חשוב מאד לדאוג לקבל את כל הפרטים הרלוונטיים הנוגעים לאירוע. מומלץ לערוך רישום של כל המעורבים בתאונה לרבות שמותיהם, כתובותיהם, כתובת ומיקום האירוע ופרטיהם של העדים לתאונה והפצועים האחרים. ערכו רישום של מלוא הנסיבות שהביאו לתאונה והכל בסמוך לתאונה לבל יישכחו פרטים מהותיים.
  7. מומלץ לצלם את זירת האירוע והגורם לתאונה מכמה זוויות צילום על מנת שניתן יהיה להתרשם מהסיבה לקרות התאונה ומעוצמת הפגיעה. כמו כן מומלץ לערוך מספר תמונות של נזקי הגוף שנגרמו לצורך תיעוד הפגיעה, שכן ישנם סוגים רבים של פגיעות (לרוב שפשופים ומכות שטחיות), אשר עם הזמן מחלימות מבלי להשאיר כל סימן.
  8. חשוב ביותר לא להמתין יותר מדי זמן עד הגשת התביעה וכמובן שלא להמתין מעבר לתקופת ההתיישנות שהנה, כאמור, שלוש שנים לאחר השחרור מהשירות.
  9. מומלץ שלא למלא את טפסי התביעה מבלי לקבל יעוץ משפטי.
  10. במידה והנכם תובעים בעצמכם (ללא עו"ד) דאגו לצרף לתביעה מסמכים רפואיים ומנהליים, דאגו לצרף לתביעתכם את כל המסמכים הרפואיים והמנהליים עליהם אתם מסתמכים ועותק אישור על תנאי השירות. במידה והאירוע נשוא תביעתכם הנו מחלה, עליכם להגיש תצהיר המפרט את נסיבות המחלה ומועד התפרצותה במהלך השירות, אירועים מיוחדים או חריגים שאירעו קודם לפריצת המחלה, ומדוע לדעתכם המחלה קשורה לשירותכם הצבאי והשירות הצבאי הוא שהביא לפריצתה (פריצת המחלה תוך ועקב השירות הינם תנאים מצטברים). במידה והאירוע נשוא תביעתכם הנו תאונה או חבלה עליכם להגיש תצהיר המפרט את נסיבות הפציעה ואת העובדה שהתאונה אירעה במהלך השירות (או בחופשה לפי העניין) ועקב השירות (כתנאים מצטברים). תצהירים אלו ניתן לערוך ולאמת בפני קצין העיר או רשם בית משפט או עו"ד.
  11. אספו ושמרו כל קבלה בגין הוצאות נסיעה וטיפול רפואי שהוצאו בעקבות האירוע וכן ציינו בגב הקבלה את הסיבה להוצאה וכיצד היא קשורה לאירוע. כאמור, הוצאות אלו ניתן לתבוע חזרה ממשרד הביטחון בהתאם לתנאים שפורטו לעיל.
  12. תביעה על-פי חוק הנכים אינה שוללת את זכאותו של הנפגע לפיצוי מכוח ביטוחים פרטיים, כגון ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות. על תביעה מכוח ביטוחים אלו להיות מוגשת לבית משפט לא יאוחר מתום שלוש שנים ממועד קרות התאונה. לאחר שלוש שנים, תתיישן התביעה והנפגע לא יוכל לממש את זכותו על-פי פוליסות הביטוח שברשותו.
  13. תביעות כנגד משרד הביטחון הנן סבוכות. בידי הנפגע קיימות זכויות רבות, אותן הוא יכול להחמיץ במידה ויפעל באופן שגוי או מתוך חוסר ניסיון וידע. בהתאם לכך מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד העוסק בנושא זה וזאת בסמוך לאחר האירוע.