אירוע לב בעבודה – אימתי יוכר כפגיעה בעבודה?

אירוע לב בעבודה הנו דבר שכיח שתוקף אנשים רבים במהלך חיי העבודה שלהם. לעיתים אירוע לב קשור בטבורו לעבודה ולעיתים הוא קשור לגורמים נוספים המנתקים את הקשר הסיבתי בינו לעבודה. עובדים רבים סבורים, כי במידה וסבלו אירוע לב בעבודה הרי שיהיו בהכרח זכאים להכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי שהאירוע הנו פגיעה בעבודה לכל דבר ועניין. אולם, פעמים רבות נדחות תביעות מהסוג הזה היות ואירוע הלב קשור לתסמינים שהיו במבוטח ואינם קשורים בהכרח בעבודה, הגם שייתכן והעבודה השפיעה במעט והיוותה טריגר נוסף בדרך להתרחשותו של אירוע לב. כך למשל, אדם שסבל מגורמי סיכון רבים לחלות במחלת לב (לחץ דם, השמנת יתר, גנטיקה, סכרת, עישון וכדומה) וסבל מאירוע לב דווקא בשעת עבודתו, הרי שבמידה ולא ימלא אחר התנאים שיפורטו להלן, סביר שתביעתו תידחה והוא לא יוכר על-ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע בעבודה. מהם אם כן התנאים להכרה של אירוע לב בעבודה כפגיעה בעבודה?

תאונת עבודה – כללי

תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") כ"תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

הפסיקה קבעה, כי "המבחן היסודי להיותו של אירוע 'תאונה' הוא ה'פתאומיות'… ופתאומיות פירושו אירוע שניתן לאתר ובמישור הזמן – הווה אומר מתי אירע ובמישור השטח – הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע…" [ראו לעניין זה מנחם גולדברג "עוקדן הביטוח הלאומי" פרק ה', עמ' 1.137 (הוצאת סדן, אפריל 2006)].

לפיכך, התנאי הראשון לבחינת קיומה של "תאונה", הינו קיומו של אירוע תאונתי ואומר אירוע בלתי צפוי מראש, שניתן לאיתור מבחינת המקום והזמן.

התנאי השני לבחינת קיומה של "תאונה" הוא שבכל מקרה בו נטען, כי אירוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק, יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה, וכי הנזק הנטען אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטיים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה [(דב"ע (ארצי) מ"ח/50-0 המוסד לביטוח לאומי נ' מלכה ויקטור, פד"ע כ(1) 284, 288-289 (1989)].

אירוע לב כפגיעה בעבודה – התנאים

השאלה האם אירוע לב בעבודה יוכר כתאונת עבודה תוכרע למעשה בהתאם לתנאים שצוינו לעיל ואומר שעל התובע להוכיח, כי אירוע בלתי צפוי מראש, שניתן לתיאור מבחינת המקום והזמן גרם לו לאירוע הלב. אלא שעל פניו היה ניתן לחשוב שגם אירוע של לחץ נפשי ממושך שגורם בסופו לאירוע לבבי יוכר כפגיעה בעבודה. אלא שלא כך הדבר. על התובע יהיה להוכיח שבעניינו חלים המבחנים הידועים כ"אירוע חריג" ו"מאמץ מיוחד" אשר מטרתם לגלם למעשה את האירוע הבלתי צפוי, התאונתי.

במבחנים אלו נדרש התובע להוכיח, כי אירע לו בעבודתו אירוע יוצא דופן, חריג מבחינת המאמץ הגופני או הנפשי אשר תרם תרומה משמעותית להופעת האירוע הלבבי בזמן ובמקום. ככל שהתובע לא יצליח להוכיח כי התרחש אירוע חריג בזמן ובמקום, הרי שסביר שתביעתו תידחה מבלי להיזקק לבחינת הקשר הסיבתי ולמידת ההשפעה של האירועים בעבודה על הופעתו של האירוע הלבבי [ראו לעניין זה בג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' ביה"ד הארצי לעבודה ועובדיה כרם, פ"ד נג(2) 529, 541, 544 (1999); בג"ץ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נח(5) 104, 107 (2004)].

ומהו "אירוע חריג" ו"מאמץ מיוחד"? בענייו זה הגדירה הפסיקה מספר רב של אירועים אשר יכולים להוות "אירוע חריג" או "מאמץ מיוחד". כך למשל, עומס עבודה חריג בסמוך למועד אירוע לב, ויכוח קולני וחריג (להבדיל מויכוחים רגילים הקיימים במקום העבודה אשר גם במידה ותרמו במידת מה להופעתו של אירוע לב – לא יוכרו כפגיעה בעבודה), פיטורים דרמתיים, אלימות פיזית או מילולית וכיוצ"ב אירועים חריגים שגרמו לתגובה אמוציונאלית או פיזית קשה שנגמרו בהופעתו של אירוע לב.

מכאן, כפי שצוין לעיל, עומס ולחץ עבודה מתמשך אינו נחשב על פי הפסיקה כאירוע חריג או מאמץ מיוחד, ולכן גם במידה והעובד יסבול ממצב של אירוע לב כתוצאה מעומס שכזה הרי שהוא לא יוכר כנפגע עבודה הגם שרופאים רבים יהיו סבורים שתנאי העבודה תרמו תרומה רבה להופעתו של אותו אירוע לב.

חשוב לציין שנטל ההוכחה בדבר קיומו של "אירוע חריג" ו"מאמץ מיוחד" בעבודה מוטל על הטוען לאירוע מסוג זה [ראו לעניין זה דב"ע מו/139-0 דן יצחק נ' המל"ל, פד"ע יח 315; בג"ץ 1262/94 שרה זילברשטיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"י מ"ח(4), 837, עמ' 845 (1994)]. לכן, על התובע לקבץ את מלוא הראיות שיתמכו בטענתו שהאירוע שגרם ו/או תרם תרומה משמעותית להופעתו של אותו אירוע לב, בין אם המדובר במסמכים שיכולים להעיד על העומס החריג או המאמץ המיוחד בעבודה ובין אם מדובר בעדים שיכולים להעיד על האירוע החריג (כגון ויכוח קולני וחריג שגרם ו/או תרם לאותו אירוע לב בזמן ובמקום).

לדוגמא, במקרה של ויכוח קשה או התרגזות, הקביעה בדבר חריגות הדחק הנפשי או עוצמת ההתרגזות תיבחן באופן סובייקטיבי אצל האדם המדובר, וביחס לעבודתו השגרתית והרגילה. הבחינה הסובייקטיבית לדחק הנפשי טעונה כשלעצמה ראיות אובייקטיביות, ואין די בעצם אמירתו של המבוטח כי התרגז התרגזות חריגה כדי הוכחת הדחק הנפשי הבלתי רגיל [עב"ל (ארצי) 458/99 פלבסקי מאיר נ' המוסד לביטוח לאומי, עמ' 2-3 (11/3/02)].

אכן, פעמים רבות שוכחים הנפגעים לאסוף עדויות שיכולות לתרום להוכחת טענותיהם בפני המוסד לביטוח לאומי או בית הדין לעבודה. לכן, כאשר אין לתובע עדות ממשית בכל הקשור לאירוע התאונתי שהוא טוען, "יפנה בית הדין לשאר העדויות והראיות שהובאו בפניו על מנת ללמוד מהם אם אכן קרתה לתובע תאונה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. אחד הסימנים לקרות התאונה הוא אנמנזה. בהוכחת האירוע יש לייחס משקל רב לאנמנזה, רישומי בית החולים, מתוך ידיעה, שהיא פרי ניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדויקים שכן יש להניח כי אדם הפונה לטיפול רפואי ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול נכון" [עב"ל (ארצי) 232/09 יוסף חוש נ' המוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום 6/7/09)].

חשוב להדגיש, כי על פי ההלכה הפסוקה, בבוא בית הדין לקבוע עובדתית אם התרחשה תאונה במהלך העבודה אם לאו:-

"בית הדין מייחס משקל רב להתבטאויותיו של תובע בסמוך לאחר האירוע הנטען, מועד שניתן להניח, כי האיש מסיח לפי תומו. בית הדין יעדיפן, בדרך כלל, על פני התבטאויות מאוחרות יותר של התובע בעת הגשת התביעה לבית הדין". (דב"ע מט/0-23 המוסד לביטוח לאומי נ' שמעון הירשהורן, פד"ע כ 349).

מכאן שחשוב שאדם הסובל ממצב של אירוע לב יציין בפני רופאיו את הנסיבות המלאות לכך ויוודא שדבריו נרשמים היות ובלחץ האירועים הרפואיים, דווקא הנושא העובדתי שגרם להופעתו של אירוע לב נזנח והתובע יתקשה לאחר מכן להוכיח את טענותיו. גם במידה והתובע לא היה במצב שיכול היה לעקוב אחר רישום הנסיבות על-ידי הצוות הרפואי, הרי שכל בן משפחה שנמצא במקום יכול לסייע בעניין היות והנושא חשוב מאוד להמשך הוכחת האירוע כאירוע בעבודה גם בפני המוסד לביטוח לאומי וגם בפני בית הדין לעבודה (אליו כאמור נגשים במידה והתביעה נדחתה על-ידי המוסד לביטוח לאומי).

במידה ויצליח התובע להוכיח את האירוע החריג או המאמץ המיוחד ועדיין תביעתו תידחה על-ידי המוסד לביטוח לאומי הרי שהתובע יאלץ להוכיח תביעתו בפני בית הדין לעבודה ושוב להוכיח את האירוע החריג או המאמץ המיוחד. במידה והוכיח התובע מבחנים אלו, הרי שבית הדין ימנה פעמים רבות מומחה רפואי מטעמו על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין האירוע החריג או המאמץ המיוחד להופעת האירוע הלבבי בסמוך להם. בהעדר הוכחה בדבר אירוע חריג או מאמץ מיוחד, תידחה התביעה אף מבלי להיזקק לחוות דעת רפואית שכזו (ראו לעניין זה בג"ץ 3523/04 גבריאל למברגר נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד נח (5) 104).

צעדים ראשונים וחיוניים בדרך להוכחת אירוע לב בעבודה כפגיעה בעבודה

כפי שניתן היה ללמוד מהאמור לעיל, העדויות הסמוכות להתרחשות של אירוע לב בעבודה הנן חשובות מאוד להוכחת אירוע לב בעבודה כפגיעה בעבודה. לכן יש לתעד כל עדות שיכולה לתמוך בגרסתו של הנפגע, הן במידה והמדובר במסמך שיכול לשפוך אור על עומס העבודה החריג או המאמץ המיוחד שהיה על הנפגע להשקיע בעבודתו שגרמו ו/או תרמו משמעותית להופעתו של אירוע לב בעבודה הן במידה והמדובר בעדויות של עדים שנכחו במעמד האירוע ויכולים להעיד על חריגותו וסמיכות הזמנים בין האירוע החריג להופעתו של אירוע לב.

יש לשים כאמור דגש מיוחד על הנאמר בפני גורמי הרפואה בסמוך לאחר הופעתו של אירוע לב בעבודה ועל הנרשם על ידם היות והן המוסד לביטוח לאומי והן בתי הדין לעבודה מעניקים משקל מיוחד לנרשם במסמכים אלו, כפי שצוין לעיל.

חשוב לפנות לעו"ד המתמחה בהוכחת אירוע לב בעבודה כפגיעה בעבודה בהקדם האפשרי על מנת שידאג לשמור על זכויותיכם, לרבות במתן עזר באיסוף העדויות התומכות בהוכחה שהאירוע הלבבי אירע כתוצאה מאירוע חריג או מאמץ מיוחד בעבודה וכמובן, לאחר מכן בהוכחת האירוע בפני המוסד לביטוח לאומי (הכולל כמובן מילוי מלוא הטפסים לביטוח הלאומי ולאחר מכן הצגת מלוא הטיעונים בפני הוועדה הרפואית) ובמידת הצורך בבית הדין לעבודה.