• contact-title

צעדים בסיסיים בתביעות על-פי פוליסות ביטוח

מטרתו של מבוטח הנה הגנה עליו ועל יקיריו מפני השלכות כלכליות שיכולות לנבוע כתוצאה מפגיעות בגוף וברכוש. כשחלילה ניזוק גופו ו/או רכושו של המבוטח מוצא המבוטח המבקש לממש את פוליסת הביטוח שלו, לעיתים, מול שוקת שבורה. לפתע מגלה המבוטח שהפוליסה, עליה שילם במיטב כספו, כלל אינה מכסה את האירוע שעבר ובמידה ומכסה, הרי שסכומי הכסף שמציעה לו חברת הביטוח נמוכים לאין שיעור מהסכום בפוליסה. בנוסף לכך, עד הכרעתה של חברת הביטוח בשאלה, שמא זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח מכוח פוליסת הביטוח בעקבות האירוע שעבר, לרוב מעבירה חברת הביטוח את המבוטח סדרה של בדיקות וחקירות מקיפות שאינן מביישות את מנגנוני הביטחון החשאיים הפועלים בשירות המדינה. פרטיותו של המבוטח מופרת על-ידי חוקרים אשר לעיתים מציגים עצמם ככאלה ולעיתים מופיעים במסווה ומוציאים מהמבוטח באופן פסול מידע הפוגע לעיתים בזכאותו מכוח פוליסת הביטוח. מומחים מטעם חברת הביטוח יוצאים לבדוק את מידת הנזק והסיכון הטמונים בפגיעה במבוטח או ברכושו המבוטחים. בשלב מאוחר יותר מגלה המבוטח שפעמים מספר הוא הוקלט ותועד על-ידי גורמים הפועלים מטעם חברת הביטוח, אשר דיבבו אותו לומר או לעשות דברים הפועלים לרעתו והכל על מנת להכשיל בצורה זו או אחרת את המבוטח מלקבל את המגיע לו מהפוליסה עליה שילם כאמור בזיעת אפיו. התסריט הנ"ל הנו תסריט אימים לכל הדיעות.

כיצד אם כן על המבוטח לפעול עם קרות האירוע המבוטח בפוליסת הביטוח?

צעדיו הראשונים של המבוטח

הודעה מיידית על מקרה ביטוח

בהתאם לסעיף 22 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 חייב המבוטח או המוטב מיד עם קרות האירוע ובמידת האפשר להודיע למבטח (או לסוכן הביטוח), על עצם קרות האירוע. הודעה בעל פה מספיקה, אך טוב יעשה מי שימסור את ההודעה בכתב ויתעד את מסירתה (לדוגמא על-ידי אישור מסירה). נציין, כי במידה ולא נמסרה הודעה מיידית על מקרה הביטוח ובמידה ונגרם לחברת הביטוח נזק ממשי כתוצאה מאי מסירת ההודעה, יכולה חברת הביטוח בתנאים מסויימים להתנער מאחריותה. לכן מתן ההודעה מיד עם היוודע קרות האירוע הנו חשוב ביותר.

תביעה בכתב למבטח

בהתאם לסעיף 22 האמור לעיל וסעיף 23 (א) לחוק חוזה הביטוח חייב המבוטח להגיש למבטח גם תביעה בכתב. רצוי שבשלב זה, לכל המאוחר, ייגש המבוטח לעו"ד העוסק בדיני ביטוח על מנת שינסח את התביעה בכתב לחברת הביטוח (תביעה זו אינה מוגשת לבית המשפט אלא לחברת הביטוח על מנת שזו תתחיל לבדוק את חבותה על-פי הפוליסה כנדרש בחוק חוזה הביטוח). בתביעה זו יתוארו האירוע והנזק בקליפת אגוז. את התביעה יש לנסח באופן שלא ייסתום את הגולל על טענותיו של המבוטח הן בנוגע למקרה הביטוח והן בנוגע לנזקיו, לכשיחפוץ המבוטח להגיש תביעתו לבית המשפט.

אמנם, החוק אינו קובע את מועד הגשת התביעה בכתב לחברת הביטוח, אולם רצוי שהתביעה הנ"ל תוגש בהקדם וזאת משני טעמים עיקריים:

א. בהתאם לסעיף 23 (א) לחוק חוזה הביטוח חייבת חברת הביטוח לברר את חבותה עם הגשת התביעה בכתב. בהתאם לסעיף 27 לחוק חוזה הביטוח, תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטחת המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותה עליה לשלם את תגמולי הביטוח.

ב. בהתאם לסעיף 28 לחוק חוזה הביטוח, בתום 30 הימים הקבועים בסעיף 27 לחוק, במידה ולא ישולמו תגמולי הביטוח, יצברו התגמולים המזכים את המבוטח בריבית וזאת בנוסף להפרשי ההצמדה, להם זכאי המבוטח.

במשך בירור תביעתו של המבוטח תפעל המבטחת בכל אמצעי העומד לרשותה בהתאם לדין על מנת לבדוק את חבותה. לעיתים תחרוג המבטחת מסמכותה והמבוטח יוכל שלא להיענות לה ולעיתים יוכל להיענות לה בהתאם לכלים העומדים לרשותו על-פי דין. מהם, אם כן חובותיו וזכויותיו של המבוטח במהלך בירור חבותה של המבטחת?

זכויותיו וחובותיו של המבוטח במהלך בירור חבותה של המבטחת

שיתוף פעולה בין המבוטח והמבטחת

המבוטח או המוטב חייבים לשתף פעולה עם המבטחת והפועלים מטעמה כגון רופאים, שמאים וחוקרים. שיתוף הפעולה יכול להתבטא בהמצאת מסמכים למבטחת בהתאם לבקשתה, ויכול להתבטא בבדיקה על-ידי מומחים מטעמה וחקירה על-ידי חוקרים מטעמה. חוסר שיתוף פעולה מצד המבוטח או המוטב יכול לשלול מהם את תגמולי הביטוח בהתאם לסעיפים 23(ב) ו- 24 לחוק חוזה הביטוח. יחד עם זאת, אין המבוטח או המוטב מנועים מלהתייעץ עם עו"ד העוסק בדיני ביטוח או מומחים רלוונטיים לפני שיתוף הפעולה הנ"ל ואף טוב אם יעשו כן. יש לזכור, כי מטרת המבטחת היא בראש ובראשונה רווח ולכן הפועלים מטעמה יעשו כל שביכולתם כדי לצמצם את התגמולים, להם זכאי המבוטח על מנת למקסם את הרווח שיכולה המבטחת להפיק.

בהתאם לכך מומלץ לפנות עם קרות מקרה הביטוח לעו"ד העוסק בדיני ביטוח, אשר יעבור עם המבוטח ו/או המוטב שלב שלב וידריך אותם כיצד לשתף פעולה עם המבטחת מחד וכיצד לא להיכשל תוך שיתוף הפעולה הנ"ל. נדגיש, כי במסגרת שיתוף הפעולה הנ"ל יפגשו אתכם חוקרים ומומחים, אשר יכולים להכשיל אתכם כאמור. קיימים כללים הן בחוק והן בפסיקה בנוגע להתנהגותה של מבטחת על שלוחיה במסגרת בירור חבותה של המבטחת. כללים אלו ידועים לעורכי הדין העוסקים בביטוח ולכן ייעוץ עם עו"ד בטרם עשיית צעד כלשהו מהווה אבן דרך חשובה בהצלחת התביעה.

האיסור להיפגש עם מבוטח מיוצג

על אף חובתו של המבוטח לשתף פעולה עם המבטחת קיים איסור לעורך דין המייצג את מבטחת, להיפגש ולפנות, במישרין או בעקיפין, אישית או באמצעות שליח או חוקר, למבוטח המיוצג על ידי עורך דין. באותו אופן קיים איסור לעורך דין להקליט מבוטח מיוצג באמצעות שליח מטעמו או באמצעות חוקר ששוגר למבוטח.

כללי האתיקה אוסרים על עורכי הדין להקליט שיחה עם לקוח, או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם. כמובן שאסור לעורך דין להקליט מבוטח, בין שהוא מיוצג ובין אם לאו.

איסורים אלה חלים גם על עורכי הדין במחלקת התביעות של המבטחת. מרגע שהמבוטח מיוצג על ידי עורך דין, מנוע עורך הדין של המבטחת, אפילו הוא עובד של המבטחת, מלשגר חוקר שיפנה למבוטח ישירות, או יחתימו על מסמך כלשהו (קביעה של וועדת האתיקה של וועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין).

חתימה על הסכם פוליגרף – חובתו של המבוטח?

כאמור, המבטחת מחויבת לבדוק את חבותה עם הגשת תביעתו בכתב של המבוטח. כחלק מבדיקותיה נוהגת המבטחת להחתים את המבוטח על הסכם פוליגרף אשר לפיו יכול ותוצאות הפוליגרף יהוו ראיה מכרעת בהליך המשפטי (או אז כבול בית המשפט לתצאות הפוליגרף ועליו להכריע לפיה) ויכול ותוצאות בדיקת הפוליגרף יהוו רק ראיה במשפט (כך המבוטח יכול להביא ראיות שיכולות לסתור את ממצאי בדיקת הפוליגרף).

בדיקת הפוליגרף נמצאה עם השנים כלא אמינה בשל המשתנים הפיזיולוגיים הרבים הטמונים בבדיקה זו. מרבית המבוטחים יכולים להתרגש מעצם המעמד ואף שהם דוברים אמת, גופם יכול להגיב כאילו אמרו דבר שקר והכל כתוצאה מאותה התרגשות. מעבר לכך, קיימים אנשים ששיקרו בבדיקת הפוליגרף, אך הבדיקה לא הצליחה לגלות זאת מפאת יכולתם של אותם אינדבידואלים לשקר באופן מהימן מבלי להסגיר עצמם מבחינה פיזיולוגית. על אף חוסר אמינותה של הבדיקה מצא בית המשפט לנכון לקבוע, כי ניתן להסכים על כך שתוצאות הבדיקה יחייבו בהליך המשפטי.

נדגיש כבר עתה, כי הסכם הפוליגרף יחייב רק אם הוא נעשה בכתב ונקבע בו באופן ברור ומפורש, שהבדיקה תשמש ראיה בדיון המשפטי.

אין המבוטח חייב להסכים לעבור בדיקת פוליגרף. סירובו של המבוטח אינה פועלת לרעתו בשום שלב ואינה מהווה חוסר שיתוף פעולה וזאת בהתאם להחלטת המפקח על הביטוח מיום 29.5.02. לכן מומלץ שלא לחתום על הסכם פוליגרף ולא לעבור את בדיקת הפוליגרף. אם בכל זאת חפץ המבוטח לגשת לבדיקת הפוליגרף, טוב יעשה אם לא יחתום על הסכם הפוליגרף – בצורה זו במידה וימצא שלא דבר אמת, לא ניתן יהיה להגיש את התוצאות כראיה לבית המשפט ובמידה וימצא דובר אמת, תיאלץ המבטחת לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח.

במידה וכבר נחתם הסכם הפוליגרף, עדיין קיימים תנאים, אשר בהתקיימם יכול הסכם הפוליגרף להתבטל אך יש לזכור – הסכם הפוליגרף מהווה חוזה לכל דבר ועניין ולכן הדרך לביטולו אינה פשוטה.

יצוין, כי בדיקת הפוליגרף מהווה חרב פיפיות עבור המבטחת. מחד, כאשר נמצא המבוטח דובר שקר, יכולה המבטחת להסתמך על תוצאות הפוליגרף ולא לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח ואז, בהתאם להסכם הפוליגרף, יהא על המבוטח הנטל להפריך את תוצאות הפוליגרף ובמקרים מסוימים יאלץ לגרום לביטול ההסכם כדי שתוצאות הבדיקה לא יהוו ראיה מכרעת במשפטו. מאידך, מבוטח שנמצא דובר אמת זכאי לתשלום תגמולי הביטוח על-פי הפוליסה והמבטחת אינה יכולה להתנער מחובתה זו או לנסות לבצע בדיקות פוליגרף משלימות על מנת להכשיל את המבוטח עד שתתרצה.

בנוסף לכך, זכותו של המבוטח, אשר בכל זאת עבר את בדיקת הפוליגרף, לקבל את כל הרשימות ורישומי מכשיר הפוליגרף ובכך לנסות לסתור את יעילותה, מקצועיותה, אמינותה ומהימנותה של הבדיקה וזאת באמצעות חוות דעת מומחה מטעמו. המבוטח רשאי להוכיח כי חוקר הפוליגרף לא נהג במקצועיות, כי השאלות לא נוסחו כראוי, כי המכשיר לא כויל כהלכה, לא היה תקין וכיוצ"ב.

הכשלת המבטחת בכוונת מרמה

בהתאם לסעיפים 24 ו-25 לחוק חוזה הביטוח וכפועל יוצא של שיתוף הפעולה של המבוטח או המוטב, אל למבוטח או למוטב להכשיל את המבטחת בכוונת מרמה. לבית המשפט קיימת סמכות להפחית מתגמולי הביטוח, אם יסיק בסופו של יום, כי המבוטח או המוטב הכשילו את המבטחת וגרמו לה נזק ממשי. מעבר לכך, אם יגיע בית המשפט למסקנה כי ההכשלה נעשתה בכוונת מרמה, רשאי בית המשפט לשלול מהמבוטח או המוטב את כל תגמולי הביטוח.

כוונת המרמה יכולה להילמד הן בשיחותיו של המבוטח או המוטב עם חוקרים מטעם המבטחת או בשיחה עם מומחים מטעם המבטחת. לכן, על המבוטח או המוטב להיזהר בדבריו ולהימנע מכל אמירה בלתי בדוקה ובלתי מדויקת, או מהתנהגות שעלולה להתפרש ככוונת מרמה (יש לזכור שהמבטחת מפעילה חוקרים מקצועיים המתעדים ומצלמים את המבוטח או המוטב ומכיריהם מבלי שהם שמים לב לכך ולכן עליהם להיזהר בהתנהגות אף כשאינם נחקרים באופן מודע). במידה ואין בידי המבוטח או המוטב מידע הידוע לו מידיעה אישית, עדיף אם ישיב שאינו יודע מאשר ישיב תשובה שאינה נכונה במלואה. תשובה כזו תבוא לו לרועץ בהמשך הטיפול בתביעתו.

נדגיש, כי במידה ולא הוכיח המבוטח את מלוא תביעתו אין זה אומר שהוא פעל בכוונת מרמה. כוונת מרמה דורשת הוכחה מיוחדת של התנהגות מסוימת וכל מקרה נבחן לגופו. בית המשפט לא ימהר לקבוע, כי למבוטח או למוטב כוונת מרמה והוא יבחן היטב את מלוא חומר הראיות המונח לפניו בטרם החלטה מכרעת מעין זו.

זכותו של המבוטח לקבל את תשובת המבטחת וחובת המבטחת לפרט את מלוא נימוקי הדחיה

שלושים יום לאחר איסוף כל המידע והמסמכים הדרושים לבירור התביעה, חייבת המבטחת לשלם למבוטח או למוטב את תגמולי הביטוח, או להודיע להם מפורטות בכתב מדוע אין היא משלמת אותם.

ביום 9.12.1998 הוציא המפקח על הביטוח הנחייה הקובעת, כי "מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: "התובע") זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו". כל צורה אחרת של הודעה על עמדת אינה מקיימת אחר חובה זו.

באותה הנחיה קבע המפקח על הביטוח, כי "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה"

בהתאם לכך, תשובתה בכתב של המבטחת ביחס לתביעת המבוטח שניתנה בהזדמנות הראשונה מחייבת את המבטחת לכל אורך ההליך, אף בבית המשפט והמבטחת לא תוכל לחרוג מתשובתה הראשונית. כך שבמקרה והמבטחת אינה עונה כלל למבוטח נקבע, כי המבטחת לא תוכל להעלות בבית המשפט טענה כלשהי.

זכותו של המבוטח לקבל תגמולי ביטוח בהישנות מקרי ביטוח

סעיף 30 לחוק חוזה הביטוח קובע, כי אף במידה ומבוטח תובע תגמולי ביטוח על מקרים דומים שאירעו לו בהיותו מבוטח, אין הדבר מונע ממנו לקבל תגמולי ביטוח במידה והוא עומד בתנאי הפוליסה. הסייג לכך הוא שכלל תביעותיו לא יחרגו מהסך הכולל הרשום בפוליסה.

האם יש בסיס לשלול תגמולי ביטוח ממבוטח שהתנהג באופן לא ראוי ובכך גרם למקרה הביטוח?

סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח קובע, כי במידה וגרם המבוטח או המוטב למקרה הביטוח במכוון, פטורה המבטחת מתשלום תגמולי הביטוח. יחד עם זאת בחוק חוזה הביטוח לא קיים סעיף לפיו מבוטח שהתנהג באופן לא ראוי (התרשלות, פזיזות וכד') אינו זכאי לתגמלי הביטוח. בית המשפט העליון דן בסוגיה זו וקבע, כי אף על פי שמבוטח נהג בהתנהגות לא ראויה, ברשלנות רבתי, ואפילו בפזיזות ובאי אכפתיות, זכאי הוא לתגמולי ביטוח מלאים.

סייגים וחריגים בפוליסה

סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח קובע, כי תנאי או סייג לחבות המבטחת או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת. תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטחת זכאית להסתמך עליהם. הוראות הסעיף הנ"ל חודדו בחוזר מיום 9.12.1997 שחידד את הוראת החוק בקובעו, כי "תוצאת אי-קיום הוראות אלה היא שהמבטח לא יכול להסתמך על הסייג או התנאי, במיוחד אם תנאי זה מחייב פעולה אקטיבית מצד המבוטח". עוד נקבע, כי מצב בו מחדש המבוטח את פוליסת הביטוח והחידוש נעשה לאחר שבוצע שינוי מהותי ולאחר שכבר היו קיימים יחסים חוזיים על בסיס הפוליסה המקורית בין הצדדים, כי אז אין להסיק משתיקת המבוטח כאילו הסכים לשינוי מהותי בתנאי הפוליסה ולתנאים החדשים. על המבטחת מוטלת החובה לוודא, כי המבוטח קיבל את ההודעה על השינוי מהותי במכתב נפרד, תוך הבלטת התניות וההחרגות בצורה בולטת, מודגשת ומפורטת. מבטחת שלא תעמיד מפורשות את המבוטח אודות השינוי המהותי ולא תתריע עליו בנפרד ובגלוי, יתיחשב כמי שלא נהגה בתום לב ובדרך מקובלת ולא יראו בכך שינוי החוזה המקורי שנעשה על דעת שני הצדדים.

מעבר להוראות אלו יצוין, כי קיימות פוליסות המכילות לעיתים סייג, השולל את תגמולי הביטוח, בנסיבות המוגדרות באותו סייג. בתי המשפט קבעו, כי יש סייגים שאין להם תוקף. כך כאשר הסייג מרוקן מתוכן את הכיסוי. כך למשל פוליסת ביטוח שכותרתה "פוליסת ביטוח לנפגעי טרור" לא תהנה מסייג הקיים בתוכה הקובע, "מי שנפגעו מפעולת טרור לא יהיו זכאים על פי פוליסה זו".

מבוטח בעל שתי פוליסות בשתי חברות ביטוח שונות – למי יפנה בקרות מקרה הביטוח?

בשוק קיימות פוליסות, המתנות את הפיצוי על-פי הפוליסה בכך שבמידה וקיים כיסוי ביטוחי אצל מבטח אחר – הפוליסה לא תחול.

בפוליסות אלו, במידה ונגרם מקרה הביטוח והמבוטח מודיע לכל מבטח על מקרה הביטוח, נוהגת כל אחת מהמבטחות לשלוח את המבוטח אל המבטח האחר.

בית המשפט העליון קבע שהמבוטח זכאי לפנות לכל אחד משני המבטחים או לשניהם, ביחד ולחוד, לפי שיקול דעתו והמבטחים אינם רשאים להפנות את המבוטח למבטח האחר.

הריבית המיוחדת

סעיף 28א. לחוק חוזה הביטוח קובע, כי מבטחת בביטוחים אישיים, שלא שילמה את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליה לשלמם, רשאי בית המשפט לחייבה בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור של עד פי שלושה מן הריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה.

מטרתו של הסעיף באה להעניש את המבטחים המתעמרים במבוטחיהם, אשר השקיעו את מיטב כספם בפוליסת הביטוח וכאשר בא היום בו נזקקו לשירות הפוליסה – הושבו פניהם ריקם שלא בתום לב.

התיישנות

סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח מהווה חריג לדיני ההתיישנות. בהתאם לסעיף זה ובהתאם לפסיקה שפירשה את הסעיף הזה, תביעת ביטוח שלא הוגשה לבית המשפט תוך שלוש שנים מיום קרות מקרה הביטוח מתיישנת והמבוטח לא יוכל לממש את זכויותיו.

ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות על-ידי קבלת הסכמה מפורשת בכתב מהמבטחת המאריכה את תקופת ההתיישנות. מלבד זאת לא ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות. בהתאם לכך כל משא ומתן עם חברת הביטוח לא יעצור את מירוץ ההתיישנות – רק תביעה לבית משפט.

בהתאם לסעיף 39 (ב) לחוק חוזה הביטוח לא ניתן להתנות על סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח לרעת המבוטח או המוטב, היינו לא ניתן לקבוע בפוליסת הביטוח תקופת התיישנות קצרה יותר משלוש שנים.
* תקופת ההתיישנות המקוצרת חלה אך ורק על תביעה לתשלום תגמולי ביטוח. אין ההתיישנות חלה על סוגיות נוספות שיכולות לנבוע מכוח הדין הכללי כגון עילות חוזיות, או נזיקיות. במקרים כאלו יחולו דיני ההתיישנות הרגילים, לפיהם עילת התביעה תתיישן תוך 7 שנים מיום האירוע.

סייגים להתיישנות המקוצרת

• מבוטח שהוא קטין, רשאי להגיש את תביעתו נגד המבטח עד שימלאו לו 21 שנה.

• כאשר עובדות התביעה אינן ידועות למבוטח, מסיבות שאינן תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה לגלותן, מתחילה תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לו עובדות אלה. אולם די בכך שנתגלה נזק פיזי כלשהו, על מנת שמרוץ ההתיישנות יחל, אפילו שהראיות לקיום הנזק (כגון חוות דעת רפואית) הגיעו אל המבוטח באיחור.

• הודאה ברורה וחד משמעית בכתב מצד המבטח בקיום זכות המבוטח בתקופת ההתיישנות ולאחריה תתחיל מחדש את מירוץ ההתיישנות.

• הטעייה בזהות המבטח יכולה להאריך בנסיבות מסויימות את תקופת הביטוח. כך למשל מבוטח שבוטח בביטוח קבוצתי ופרטי המבטח שניתנו לו היו מוטעים ועל פיהם תבע, הרי שיכול ובית המשפט יאריך את תקופת ההתיישנות למבוטח על מנת שייתבע את המבטח הנכון.

• בהתאם לסעיף 70 לחוק חוזה הביטוח, תקופת ההתיישנות בביטוחי אחריות אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי כנגד המבטחת. יחד עם זאת, משהוגשה נגד המבוטח תביעה על ידי הצד השלישי והמבטחת סירבה לטפל בתביעה, על המבוטח להזדרז ולהגיש מיד הודעה לצד שלישי נגד מבטחתו, שכן מרוץ ההתיישנות בתביעת המבוטח נגד המבטחת מתחיל ביום בו מתחיל מרוץ ההתיישנות של הצד השלישי נגד המבוטח.

• בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, כאשר תקופת ההתיישנות מסתיימת בפגרה, נדחה סופה ליום הראשון שלאחר סיום הפגרה.

המלצות ראשוניות לתובעים על-פי פוליסת הביטוח

§ דאגו לאסוף את מלוא המכתבים, המזכרים, הפקסים, והאימיילים שקדמו לחוזה הביטוח ושהיוו חלק מהמשא ומתן ביניכם לבין המבטחת (לרבות סוכן הביטוח) וכן דאגו לגבות עדויות על התחייבויות והצהרות שניתנו בעל פה, ומצגים שנעשו, ביניכם לבין המבטחת וסוכן הביטוח לפני עשיית הביטוח ובמעמד עשיית הביטוח.

§ דאגו לאתר את הצעת הביטוח, הצהרת הבריאות (כאשר מדובר בפוליסות הדורשות זאת), דו"ח סוקר וכיוצ"ב מסמכים שהעבירה לכם המבטחת לפני עשיית הביטוח ובעת עשיית הביטוח.

§ דאגו לאתר את "הרשימה לביטוח", או "דף פרטי הביטוח" ואת הפוליסה המפרטת את תנאי הפוליסה. בהתאם להוראות המפקח על הביטוח חייבת חברת הביטוח לשלוח למבוטח את הרשימה לביטוח ואת הפוליסה המלאה (הג'קט) וזאת בסמוך לעריכת הביטוח.

§ בכל אירוע של נזק גופני – טפלו בכל בעיותיכם הרפואיות המתעוררות בעקבות התאונה ואל תזניחו דבר. מומלץ לפנות לכל קשת הרופאים בנוגע לכל בעיה ובעיה שנוצרה כתוצאה מההיזק הגופני (אורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, עיניים, א.א.ג., פה ולסת, וכד').

§ איספו את כל המסמכים הרפואיים מכל המוסדות הרפואיים בהם טופלתם, אשר יכולים להעיד על מצבכם הרפואי. אל תסתפקו בפלט המחשב שניתן לכם לאחר הטיפול. לכל מוסד רפואי, לרבות כל רופא מטפל, אשר טיפלו בכם, קיים תיק על שמכם, בו רשומות התלונות, הבדיקות, האבחנות והטיפול שניתן לכם. אך ורק המטופל ו/או מי שהניזוק ייפה את כוחו יוכלו לבקש מהמוסד הרפואי לצלם את החומר הרפואי וזאת תמורת תשלום סמלי עבור הצילום. תיעוד רפואי זה יוגש בתמיכה לטענותיכם על-פי הפוליסה ובתמיכה לחוות הדעת שתהווה את הבסיס לטענותיכם על-פי הפוליסה.

§ במידה והנזק הנו נזק רכוש, דאגו לתעד את הנזק בסמוך לאירוע המזיק. בעידן המצלמות מומלץ לצלם את הנזק ואת הגורם לנזק במועד קרוב לקרות האירוע.

§ ערכו רישום מפורט של אירוע הנזק – השתלשלות הנסיבות שהביאו לאירוע המזיק, מקום האירוע המזיק, שעת האירוע, מיהם העדים שהיו עדים לאירוע המזיק, כיצד והיכן נפגעתם או נפגע רכושכם וכל זאת בסמוך ככל הניתן למועד האירוע המזיק.

§ כאמור לעיל, על המבוטח לשתף פעולה עם המבטחת ובתוך כך לשתף פעולה עם המבטחת על שלוחיה. יחד עם זאת, מומלץ לפנות לעו"ד העוסק בדיני ביטוח שילווה אתכם בכל שלב של ההתמודדות אל מול המבטחת.

§ כאמור, בהתאם לסעיף 27 לחוק חוזה הביטוח חייבת המבטחת לשלם למבוטח את מה שלא שנוי במחלוקת. בתוך כך על המבטחת לפעול בתום לב. יחד עם זאת חברות ביטוח פועלות לא פעם במטרה לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת ולהחתים את המבוטח על כתב קבלה ושחרור החוסם בפניו קבלת יתרת הסכומים השנויים במחלוקת. היות ולא ניתן להתנות על סעיך 27 לחוק אלא לטובת המבוטח, אין כל חובה לחתום על כתב קבלה ושחרור כדי לקבל את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת ואף מומלץ שלא לעשות כן.

ביום 1.12.2005 נכנסה לתוקף הנחית המפקח על הביטוח האוסרת על חברות הביטוח לנסח טופסי קבלה ושחרור באופן בלתי מאוזן ולכלול בו תנאים גורפים. הנחיה זו קובעת מפורשות, כי "בתשלום תגמולי ביטוח שלא מתוך הסכמה עם התובע על סילוק מלוא התביעה או חלקה, רשאי מבטח להחתים תובע רק על טופס קבלה, המציין כי התובע קיבל לידיו תשלום כאמור. טופס הקבלה ינוסח באופן שיבהיר כי שמורה לתובע הזכות לתבוע את יתרת תביעתו".

עוד נציין, כי קיימות חברות ביטוח, אשר על גב ההמחאות שניתנות למבוטח מצי נוסח של כתב קבלה ושחרור, אשר חתימה עליו יכולה לסתום את הגולל על תביעתכם. מומלץ שלא לחתום על ההמחאה ולדרוש מהמבטחת המחאה ללא כיתוב בגבה. עוד ניתן לדרוש מהמבטחת אישור בכתב, כי החתימה בגב ההמחאה נעשית לצורך ההפקדה בלבד ולא תהא בה הסכמה לאמור בכתב הקבלה והשחרור.

בכל מקרה מומלץ לא לחתום על כתבי קבלה וסילוק של חברות ביטוח. בשטרי כתב הקבלה והשחרור קיימים נוסחים גורפים, השוללים מכם זכויות אחרות שהמבטחת לא רשאית לבטל ולעיתים אף מבטלים את הביטוח בתום התביעה. לכן, מומלץ להעביר לעיונו של עו"ד העוסק בביטוח כל כתב קבלה המועבר לידיכם.

עקבו אחרינו: