• contact-title

פגיעה נפשית בעקבות הטרדה ו/או תקיפה מינית במהלך השירות הצבאי – הכרה כנכה לפי חוק הנכים

הקדמה

המסגרת הצבאית הסגורה בשילוב של חיילים וחיילות בדרגות שונות יכולה ליצור מצבים בהם חייל או חיילת יכולים לעבור הטרדה ו/או תקיפה מינית בצורה זו או אחרת.

מקרים של הטרדה ו/או תקיפה מינית בשירות הצבאי אינם נדירים לצערנו והאירועים הנם מגוונים ומדאיגים. יש ותדירותם של הטרדה ו/או תקיפה מינית הנם נדירים ויש שהם עקביים. בהתאם לנתונים שפורסמו בדיון בכנסת הרי שקיימים מאות מקרים של הטרדה ותקיפה מינית בשירות הצבאי מדי שנה.

דבר ידוע הוא שהטרדה ותקיפה מינית עלולים להותיר בנפגע צלקת נפשית בדרגות שונות, בין אם המדובר באירועים קשים ובלתי נתפשים כגון אינוס ובין אם המדובר באירועים קשים לא פחות באופן של הטרדות על כל צורותיהן המכוערות.

במקרה וחייל או חיילת עברו הטרדה ו/או תקיפה מינית במהלך השירות הצבאי ונותרה בהם פגיעה נפשית זו או אחרת, יכול ותקום להם עילה להגשת תביעה למשרד הביטחון לשם הכרה בזכות לגמלה מכוח חוק הנכים. מהי הדרך למיצוי זכויותיהם ומה יהיה עליהם להוכיח בתביעתם?

הוכחת קיומה של הטרדה ו/או מינית כבסיס להכרה כ"נכה"

תהליך ההכרה בנכה לפי חוק הנכים מתחיל בנסיבות המקרה נשוא התביעה של הנפגע. הנפגע אמור להוכיח שבמהלך וכתוצאה מהשירות הצבאי הוא איבד או הפחית את כושר הפעולה שלו (גופנית או שכלית).

במקרה של הטרדה ו/או תקיפה מינית, על הנפגע להוכיח בראש ובראשונה שעבר מקרה של הטרדה ו/או תקיפה מינית במהלך השירות הצבאי. הגם שמקרים של הטרדה ו/או תקיפה מינית אינה קשורים לשירות הצבאי עצמו, הרי שאירועים חריגים מעין אלו הוכרו כבר בפסיקה הגם שהאירוע לא היה אופייני לחיי הצבא בהכרח [ראו לעניין זה רע"א 202/00 פלונית נ' קצין התגמולים, פ"ד נו(1) 649, 656].

הבעיה המרכזית של נפגעי הטרדה ו/או תקיפה מינית היא חשיפתו של אותו מקרה ו/או סדרה של מקרים מהם נפגעו. הסיבות לכך רבות ומגוונות ואין מקום להתעכב עליהם במאמר זה. חשוב לדעת, כי מקום בו כובש הנפגע את אירועי המקרה בלבו, הרי שיקשה עליו להוכיח שבכלל עבר הטרדה ו/או תקיפה מינית במהלך השירות הצבאי.

מעבר לכך, מקרה של הטרדה ו/או תקיפה מינית אינו מתועד בהכרח וזאת מכורח מהותו של המקרה שנעשה לרוב בחדרי חדרים וללא עדים. לפיכך, חשוב שהנפגע ידע להתעשת במועד ויתעד את הטרדה ו/או תקיפה המינית על מנת שניתן יהיה להוכיח את עצם המעשה במהלך השירות הצבאי . מעבר לתיעוד הפיזי של המקרה, קיימים כללים נוספים בדיני הראיות שיכולים להיות "כשרים" כעדות לעצם המעשה. בעניין זה היריעה קצרה מלהחיל את כולם ולכן חשוב להתייעץ בעניין עם עורך-דין המתמחה בייצוג נפגעי משרד הביטחון.

הוכחת קיומו של נזק כתוצאה מאירועים של הטרדה ו/או תקיפה מינית

עצם התרחשות אירוע של הטרדה ו/או תקיפה מינית אינו מעניק דבר לנפגע התובע את משרד הביטחון מבלי שילווה לאירוע זה נזק גופני ו/או נפשי. מכאן, שחייל או חיילת שנפגעו מאירוע של הטרדה ו/או תקיפה מינית חייבים לקבל טיפול באופן מיידי בעקבות אותו אירוע וכבר בשלב הטיפול לגולל את הלך האירועים, עד כמה שניתן. יש לכך נפקות חשובה גם בעצם הוכחת המקרה וכן בשאלת הקשר הסיבתי, עליה נעמוד עוד בהמשך.

תיעוד רצוף של הנזק (מסמכים רפואיים) הנו חשוב על מנת שניתן יהיה ללמוד על היקף הנזק שנותר בנפגע כתוצאה מאותם אירועים של הטרדה ו/או תקיפה מינית. התיעוד הרפואי יהווה בסופו של יום בסיס לשאלות העובדתיות של האירוע, הנזק והקשר הסיבתי ביניהם. התיעוד הרפואי יכול להוות אף בסיס לחוות דעת רפואית מקום בו נדחתה תביעתו של הנפגע והוא נאלץ להוכיח את זכאותו בבית המשפט.

שאלת הקשר הסיבתי בין הנזק לאירוע של הטרדה ו/או תקיפה מינית במהלך השירות הצבאי

כפי שציינו, מעבר להוכחת האירוע עצמו והנזק, יהא על הנפגע להוכיח אף את הקשר הסיבתי ביניהם.

במקרה של פגיעה נפשית קובעת הפסיקה שלא נדרש מהתובע להוכיח התרחשותו של מקרה טראומטי חריג ויוצא דופן במהלך השירות, "אלא די להוכיח מצבי מתח וחרדה הקשורים בשירות הצבאי – כל זאת בתנאי שלא התגלו סימני מחלה לפני השירות" (רע"א 202/00 שאוזכר לעיל).

בדנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פ"ד נו(5) 732 דן בית המשפט בשלבי ההוכחה של הקשר הסבתי, כדלקמן:-

"…על התובע להצביע על אירוע או 'מצב' חוצה לו – אירוע או 'מצב' 'אובייקטיביים' – שהיוו לטענתו גורם לפריצת המחלה. הנה-כי-כן, אל עקרון הגולגולת הדקה – היסוד ה'סובייקטיבי' שבמערכת – מצרף עצמו יסוד 'אובייקטיבי', גורם חיצוני שהביא (כנטען) לפריצתה של המחלה הקונסטיטוציונלית. היסוד ה'אובייקטיבי' יסוד חיוני הוא במערכת, ובלעדיו לא ייכון קשר סיבתי בין השירות בצבא לבין פגיעה שחייל נפגע בה בתקופת השירות. לו אחרת אמרנו, כי-אז ייתרנו את יסוד ה'עקב שירותו".

פסק הדין קובע למעשה שני יסודות להוכחת הקשר הסיבתי בין האירוע ולנזק – האחד הוא פן סובייקטיבי ואומר שהמחלה פרצה באותו נפגע ספציפי (בהתאם לעקרון "הגולגולת הדקה" ואומר שבעקבות אירוע מסוים עלולה להתפרץ מחלה קשה למי שנושא את הסיכון, דבר אשר באותן הנסיבות לא יתרחש אצל אדם אחר, הואיל והוא אינו נושא בחובו את אותו הסיכון) בזמן השירות ועקב אירועים הקשורים לשירות. השני הוא פן אובייקטיבי, היינו על הנפגע התובע תגמולים לשכנע, כי חיי הצבא ככאלה או אירוע ספציפי הקשור בהם הם שהביאו לפריצת המחלה. בכל הנוגע לפגיעה נפשית, הטעם לכך נעוץ בהיותו של היסוד האובייקטיבי של המחלה פחות גלוי לעין ממקרה של חבלת גוף.

יש לציין, כי שיקולי המדיניות המשפטית הקלו עם החיילים המבקשים להכיר בנכותם, כך שאם המחלה פרצה לראשונה בעת השירות הצבאי והוכחה זיקה סיבתית לשירות, אזי למרות שהמחלה קיננה עוד בטרם השירות – לנוכח נטייה קונסטיטוציונלית ללקות בה – רואים אותה כאילו נגרמה כולה עקב השירות, ולא רק הוחמרה בעטיו [ראו לעניין זה ע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט, פ"ד מה(5) 203, 210, וכן רע"א 4951/00 לזובר נ' קצין התגמולים, דינים עליון, כרך סד, 285 – שם נקבע כי "אם המדובר במחלה קונסטיטוציונלית בלבד שהינה סמויה ופורצת לראשונה בזמן השירות ועקב השירות, הרי שהמדובר ב'גרימה', גם אם תנאי השירות אינם הגורם היחיד והבלעדי להופעת המחלה"].

מקום בו דחה קצין התגמולים את תביעתו של הנפגע מכל אחת מהסיבות המצוינות לעיל יצטרך הנפגע להמשיך במסעו להכרה בזכות בבית המשפט. לעניין זה הנכם מוזמנים לקרוא את "מדריך נפגעי משרד הביטחון" שבאתר המשרד.

התיישנות זכויות

כפי שציינו לעיל, קיימים מקרים רבים מדי של נפגעי הטרדה ו/או תקיפה מינית הכובשים את עדותם ואפילו שאינם מקבלים טיפול רפואי במועד. על הקשיים בהוכחת האירועים, הנזק והקשר הסיבתי עמדנו לעיל. יחד איתם קיים גם מחסום של התיישנות מקום בו הנפגע אינו פועל במועד על מנת לתבוע את זכויותיו.

הכלל הקבוע בסעיף 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 הוא שזכותו של הנפגע להגיש את תביעתו מתיישנת בתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, אשר בו אירע המקרה שגרם לנכותו.

לכלל הנ"ל קיים חריג הקבוע בסעיף 32א. לחוק כאשר קיימת "חבלה רשומה". בהתאם לסעיף הנ"ל רשאי קצין התגמולים להאריך את מועד ההתיישנות אם הוא סבוא שמן הצדק לעשות כן בהתאם לתנאים הבאים:

1) הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה (ובענייננו – תלונתו של נפגע הטרדה ו/או תקיפה מינית כמה שיותר סמוך למועד שאירעו וטיפול רפואי בגינם בעת השירות הצבאי כאשר הרשומות נוהלו על-ידי שלטונות צה"ל או על-ידי המדינה ו/או מוסד ציבורי אחר שאושר על-ידי שר הביטחון).

2) ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה.

3) ההשהיה בהגשת הבקשה לא הביאה ולא הייתה עשויה להביא להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה או להגדלה ניכרת של הנטל על אוצר המדינה בתשלום התגמולים או מתן טובות הנאה אחרות עקב ההחמרה בנכות.

4) ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה.

הננו רואים, שגם מקום בו מבקש הנפגע להאריך את תקופת ההתיישנות יצטרך הוא לפעול מיד לאחר פגיעתו על מנת לשריין את זכויותיו בתביעתו מול קצין התגמולים. חשוב בעניין זה לא להרים ידיים מראש ולהגיע בכל מקרה לעורך-דין המתמחה בייצוג נפגעי משרד הביטחון על מנת שיוכל ליתן לנפגע ייעוץ משפטי קונקרטי.

ייצוג על-ידי עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי משרד הביטחון

מקרים של הטרדה ו/או תקיפה מינית בשירות הצבאי אינם פשוטים להוכחה וחשוב לקבל ייעוץ משפטי וליווי צמוד על-ידי עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי משרד הביטחון מיד לאחר האירוע הקשה ועד למיצוי הזכויות מול קצין התגמולים. חשוב לציין שקצין התגמולים אינו מקל על הנפגעים בהוכחת האירועים וקשירתם לשירות הצבאי. בהתאם נאלצים הנפגעים לתבוע את זכויותיהם בבתי המשפט. לפיכך חשוב שהתיק ינוהל מלכתחילה על-ידי עורך-דין המתמחה בייצוג נפגעי משרד הביטחון על מנת שאיסוף הראיות יעשה בצורה מקיפה ביותר ובמיוחד מיד לאחר האירוע הקשה.

עקבו אחרינו: