• contact-title

נשיכת כלב

הקדמה

כולנו מכירים את המשפט ש"הכלב הינו ידידו הטוב ביותר של האדם". ואולם, לא אחת שמענו על מקרים של כלבים התוקפים מבוגרים או ילדים, מקרים שאינם נחלה של השנים האחרונות דווקא, הגם שקיבלו בשנים האחרונות סיקור תקשורתי נרחב יותר. המקרים הללו אמנם אינם שכיחים בהכרח, אך באשר הם מתרחשים יכולים הם לגרום לפציעות ו/או לתופעות רפואיות קשות אחרות ואף למוות.

מי אחראי לנזק שנגרם על-ידי כלב (כגון נשיכה)?

סעיף 41א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע אחריות מוגברת על בעל הכלב (או על המחזיק בו בדרך קבע), לפיה הנפגע זכאי לפיצוי מבעל הכלב אף אם בעל הכלב נקט בכל אמצעי הזהירות ולא התרשל. המטרה היא כמובן הקלה על הנפגע לקבל פיצוי על נזקיו. מכאן שאדם הנפגע על-ידי כלב אמור להוכיח רק את עצם ההיזק על-ידי הכלב הספציפי על מנת להטיל את האחריות המוגברת על בעליו (כמובן שעליו להוכיח את הזיקה של של הבעלים ו/או המחזיק בו לכלב). לאחר הטלת האחריות יצטרך הניזוק להוכיח את נזקיו, בין היתר, באמצעות תיעוד רפואי וחוות דעת רפואית.

ומה כאשר המדובר בכלב משוטט, לו אין בעלים ו/או מחזיק בדרך קבע? במקרה כזה יצטרך הניזוק להוכיח את אחריותם של הגורמים הרלוונטיים ברשות המקומית לשוטטותו של הכלב מבלי שאלו פעלו שהתאם לחובותיהם לתפיסת כלבים משוטטים, כמתחייב לפי חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג-2002 והתקנות שהותקנו על-פיו. במקרה כזה לא יוכל הניזוק ליהנות מהאחריות המוגברת המצוינת לעיל והוא יצטרך להוכיח את רשלנותם של אותם גורמים כלפי הניזוק בהתאם לסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בנוסף להיקף נזקיו כתוצאה מהאירוע.

ומה במידה ומספר כלבים תוקפים את הניזוק – ממי יכול הניזוק להיפרע? בעניין זה ידועה ההלכה בעניין ע"א 448/83 קורנהויזר נ' מלך, בה הניזוק הלך בשעת בוקר ולפתע התנפלו עליו שלושה כלבים ותקפו אותו במשך מספר דקות עד שחולץ. באותו המקרה טענו הנתבעים כי הם אינם הבעלים של הכלבים. אלא שבית המשפט קבע, כי היות והנתבעים חילצו את הניזוק מהכלבים ואף הסיעו אותו לבית החולים והפעילו קשרים לשם החשת הטיפול ובנוסף לכך, הוכח שהשכנים קראו להם ורק הם הצליחו להפריד את הכלבים, הרי שכל אלו העידו שהיה מדובר בעלי הכלבים. באשר לנזק, היה קושי להפריד בין הנזקים שגרם כל כלב בנפרד ומכאן קבע בית המשפט, כי היות וקיים מצב של ריבוי מעוולים, אשר כל אחד גרם לנזק בלתי מסוים, הרי שהניזוק זכאי לתבוע את נזקו מכל אחד מהמעוולים באופן מלא ומכאן שהנתבעים חויבו במלוא נזקו של הניזוק.

האם כל פגיעה של כלב מחייבת באופן מיידי את בעליו של הכלב ו/או מחזיקו בדרך קבע?

כפי שציינו לעיל, האחריות הנה מוגברת בלבד ולא מוחלטת. מכאן שלכלל שציינו לעיל קיימים חריגים הקבועים אף הם בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]:

1. במידה והניזוק התגרה בכלב.

2. במידה והניזוק תקף את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו.

3. במידה והניזוק הסיג גבול במקרקעין של הבעלים.

בכל אלו יהיה הבעלים של הכלב (או המחזיק בו בדרך קבע) פטור מאחריות לנזק שנגרם על-ידי הכלב.

חשוב לציין, כי חריגים אלו נכונים לכלב שיש לו בעלים ו/או מחזיק בדרך קבע. במקרה של כלב משוטט לו אין כל בעלים או מחזיק בדרך קבע, חלים דיני הנזיקין הרגילים, לפיהם יצטרך הניזוק כאמור להוכיח את אחריותם של הגורמים הרלוונטיים לשוטטותו של הכלב ואי מניעת ההיזק על ידו. לאותם גורמים רלוונטיים יעמדו טענות הגנה נוספות בהתאם למקרה ונסיבותיו.

כיצד על בעלי הכלבים לנהוג לאור האחריות המוגברת הרובצת עליהם?

למען הסדר הטוב קבע המחוקק בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג-2002 את הכללים שעל המחזיקים בכלבים לנהוג. בהתאם לחוק זה קבע אף מחוקק המשנה הסדר חקיקתי בנוגע לחובותיו של בעל הכלב בתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ה-2005 ובתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים), תשס"ה-2004. בתקנות אלו נקבעו, בין היתר, חובת הרישוי השנתית, סימון כלבים, שילוט, הליכה עם רצועה ואורך הרצועה המותר, אימתי יש לחסום את פיו של הכלב וכד'. על כן רצוי שכל בעל כלב ידע את ההסדרים החקיקתיים הללו וימנע מאי נעימויות וסיכון חיי הזולת היכן שהוא יכול וחייב לעשות כן.

בנוסף, על מנת להגן על כיסו של בעל הכלב, יוכל בעל הכלב לבטח את עצמו במקרים של היזק על-ידי כלבו בביטוחים מתאימים ובכך להשיג שתי מטרות חשובות – האחת ביטוח עצמי מפני אירוע שיכול לפגוע בו, כאדם פרטי, כלכלית באופן אנוש לאור חומרת הפציעות שיכולות לקרות במקרים מעין אלו. השניה, מתן פיצוי מהיר לניזוק לשם שיקומו.

חשוב לזכור, כי במקרה והבעלים של הכלב ו/או המחזיק בו בדרך קבע לא ינהגו בהתאם לדין וכלבם יגרום בסופו של יום לנזק גוף, הרי שהם יכולים להיות חשופים לתביעה נזיקית שיכולה אף להורידם מנכסיהם. כמובן שהם אף חשופים לקנס ובמקרים מסוימים אף לתקופת מאסר (סעיפים 18 ו-19 לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג-2002). כמובן שבמקרים כאלו חשוף הכלב להסגר. מכאן שאין להקל ראש באחריות המוטלת על-פי דין.

מה יכול הנפגע לעשות על מנת לממש את זכויותיו בעקבות היזק על-ידי כלב?

חשוב לציין, כי ההיזק המדובר אינו בהכרח נשיכה של כלב אלא כל נזק שיכול לגרום כלב, כאשר אין אפילו דרישה של מגע פיזי בין הכלב לניזוק. כך למשל יכול אדם להיבהל מכלב שהשתולל או רדף אחריו ולמעשה כלל לא נגע בו אך אותו ניזוק נפל ונפגע. גם ניזוק זה יוכל למצות את זכויותיו מול בעל הכלב כאמור לעיל, כפי שנפסק בעניין ת.א. 01 / 7655 חוגי נילי נ' יצחקי ניר, שם הכיר בית המשפט בנזקים שנגרמו לצעירה שנחבלה כתוצאה מנפילה בעת מנוסה מכלב שהשתחרר מבעליו ורדף אחריה וזאת למרות שלא נשך או פגע בה פיזית. כך גם יכול נפגע שכזה לפתח תסמינים פסיכיאטריים כתוצאה מהטראומה, אשר גם הם נכנסים בגדר נזק שהנו בר פיצוי בעקבות אותו אירוע מזיק.

השלבים שעל הניזוק לבצע לאחר קרות הנזק מצויים במדריך "תביעות בנזיקין" באתר. ניתן ורצוי לעשות בהם שימוש בשינויים המחויבים גם במקרה של היזק על-ידי כלב.

זכרו, הכלב הוא אכן ידידו הטוב ביותר של האדם אך כאשר נגררים הצדדים סביבו לזירה המשפטית – חשוב שכל אחד ישמור על האינטרסים המשפטיים הנוגעים לו – בין אם המדובר בבעלים ו/או המחזיקים בדרך קבע בכלב ובין אם מדובר בניזוק. יש לזכור שאירוע שכזה יכול לפגוע לא בניזוק לבדו אלא בסופו של דבר גם בכלב ובבעליו. במקרה כזה אכן כולם יוצאים מפסידים ולכן חשוב להימנע ממנו.

עקבו אחרינו: