• contact-title

מדריך פגיעות בעבודה – תביעות נגד המעביד והצד השלישי

פגיעות בעבודה הנן שכיחות מאד במחוזותינו. הטיפול בפגיעה בעבודה (כפי שתפורש להלן) מתחלק לרוב לשני מישורים – האחד אל מול המוסד לביטוח לאומי והשני אל מול המעביד ו/או צד שלישי (תביעה נזיקית). להלן נסקור את תביעתו של הנפגע בעבודה אל מול המעביד והצד השלישי (תביעתו של הנפגע אל מול המוסד לביטוח לאומי מובאת באתר ב"מדריך לנפגע בעבודה במוסד לביטוח לאומי").

נציין, כי בהתאם להגדרה של "תאונת עבודה" כפי שהיא מובאת באתר זה ב" מדריך לנפגע בעבודה במוסד לביטוח לאומי", הרי שכל תאונה תוך כדי ועקב נסיעתו או הליכתו של הנפגע לעבודה ממעונו או ממקום אחר שבו הוא לן; מן העבודה למעונו; וממקום עבודה אחד למשנהו תיחשב כ"תאונת עבודה".

יצוין, כי לא כל תאונה המוגדרת כאמור כ"תאונת עבודה" מזכה בפיצוי מהמעביד ו/או מצד שלישי ובהתאם יש לבחון כל מקרה לגופו.

תביעות כנגד המעביד ו/או צד שלישי (למשל עובד אחר) שגרם לנזק לנפגע הנן תביעות המתנהלות לרוב על-פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

בתביעות אלו על הנפגע להוכיח, כי המעביד ו/או הצד השלישי התרשלו כלפי הנפגע ולכן חבים כלפיו. תביעתו של עובד כלפי מעבידו ו/או צד שלישי שהתרשל כלפיו תתנהל בהתאם לאמור ב"מדריך תביעות נזיקיות" המובא באתר זה (שם ניתן אף ללמוד על עוולת הרשלנות ודרכי הוכחתה).

מיהו מעביד?

סעיף 2 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מגדיר מעביד כ"מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה"
"עובד" מוגדר בסעיף 2 הנ"ל כ"מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור (על-ידי המעביד – א.ק.)"

אחריות המעביד כלפי עובדיו

במסגרת מערכת היחסים בין עובד למעבידו נקבע בפסיקה, כי למעביד חובת זהירות מושגית כלפי עובדו. במידה וחובת הזהירות המושגית מופרת ובמידה ונמצא, כי הופרה אף חובת הזהירות הקונקרטית (ראה על כך ב"מדריך תביעות נזיקיות"), יוכל העובד לתבוע את מעבידו ברשלנות.

מקור חובותיו של המעביד נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין וכן, בין היתר, בתקנות ארוכות ומפורטות שקמו מכוח פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תשל-1970. בבסיס אחריותו של המעביד עומדת חובתו של המעביד לנקוט באמצעים סבירים על מנת להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה או בתהליך העבודה, בין אם המדובר בסיכונים מיותרים ובין אם בסיכונים רגילים ובלתי רגילים.

חובתו של המעביד הנה חובה פוזיטיבית ואישית וככזו היא מחייבת את המעביד לנקוט באמצעי זהירות סבירים לשם מניעת נזק גוף לעובד במהלך עבודתו של העובד.

דוגמאות לחובותיו של מעביד כלפי עובדיו:

1. מעביד חייב להזהיר כל עובד בדבר הסיכונים הצפויים בסביבת עבודתו של העובד, רחוקים ככל שיהיו וכן ליתן מענה בטיחותי לשם מניעת נזק כלשהו לעובד.

2. המעביד חייב לסלק באופן פוזיטיבי כל סיכון הקיים לעובד בסביבת עבודתו.

3. מעביד חייב לספק לעובדיו ציוד מגן מתאים ותקין לכל סביבת עבודה במקום העבודה ואף חייב לוודא שעובדיו משתמשים בציוד המגן.

4. המעביד חייב להדריך את עובדיו באשר לאופן ביצוע העבודה והשימוש בכלי העבודה.

5. המעביד חב בחובת פיקוח על עובדיו הן בשמירה על כללי הבטיחות במקום העבודה והן בשמירה על נורמה של התנהגות בהתאם להנחיותיו של המעביד הן באופן ביצוע העבודה והן באופן הפעלת כלי העבודה.

אשם תורם

טענת האשם התורם הנה אחת מטענות ההגנה של המעביד והיא קבועה בסעיף 68 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. משמעות הטענה היא כי העובד נושא בעצמו באשם לקרות הנזק, בשיעור חלקי או מלא. במידה ויוכח כי הניזוק נושא באחריות לנזקו, במידה כזו או אחרת, יפחת שיעור הפיצוי שיזכה בו הניזוק בפועל.

כאמור לעיל, חובת הזהירות של מעביד הנה רחבה וזאת בין היתר, משום ציפיה מממעביד להיות מודע לכל הסיכונים בסביבת העבודה. חובת הצפיות של מעביד גבוהה מכל עובד במקום העבודה ומשכך טבעי הוא שחובת הזהירות של המעביד רחבה יותר משל העובד.

יחד עם זאת העובד אינו פטור מחובת זהירות. במידה וימצא שהיה על העובד לראות את הנולד בהתאם למעשיו, ייתכן ובית המשפט יפחית מכל פיצוי שייפסק לעובד את אחוזי רשלנותו התורמת של העובד. בית המשפט יבחן את האוטונומיה שניתנה לעובד כפונקציה של אופן ביצוע העבודה ממנה ניזוק.

קיזוז

בהתאם לעקרונות דיני הנזיקין (השבת המצב לקדמותו), הרי שעל הנפגע בפגיעה מעבודה לקבל פיצוי שישיב אותו למצב בו היה עובר לפגיעה בעבודה. כאמור, בפגיעה בעבודה תובע הנפגע הן את המוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלאות בעקבות נכותו והן את מעבידו ו/או הצד השלישי. על מנת שלא יווצר מצב של כפל פיצוי יפחית בית המשפט את התגמולים שיקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי מכל פיצוי שיפסק לנפגע בתביעתו אל מול המעביד ו/או הצד השלישי.

פוליסות ביטוח אישיות

עובדים רבים מבוטחים באופן פרטי במסגרת פוליסות תאונות אישיות, פוליסות נכות ואובדן כושר עבודה וכן פוליסות קבוצתיות מטעם מקום עבודתם. כאשר נפגע אדם במהלך עבודתו, הוא זכאי על פי רוב להגיש תביעה גם מכוח פוליסות פרטיות, בנוסף לתביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי ו/או כנגד האחראי לקרות הנזק (מעביד, צד שלישי). בניגוד לאמור לעיל, כל סכום שייפסק לעובד בתביעתו מכוח פוליסת הביטוח הפרטית לא יקוזז מתביעתו כנגד המעביד ו/או הצד השלישי (סעיפים 81 ו- 86 לפקודת הנזיקין).

התיישנות

תביעה של עובד כנגד מעבידו ו/או צד שלישי מתיישנת כעבור 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה. פקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובעת כי מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל, מתחיל מירוץ ההתיישנות ביום שבו אירע הנזק (סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות וסעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).

ומה במידה והנזק התגלה לאחר זמן מה מיום המעשה ו/או המחדל הרשלניים? במקרה כזה מתחיל מירוץ ההתיישנות ביום שבו נתגלה הנזק בפועל, אלא שבמקרה זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק (סעיף סעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).

תביעה של עובד נגד חברת ביטוח על-פי פוליסות פרטיות יש להגיש עד 3 שנים ממועד הפגיעה.

נדגיש – מרוץ ההתיישנות מופסק רק על ידי הגשת תביעה לבית המשפט. על כן, חשוב מאוד לפעול בהקדם למימוש הזכויות אל מול המעביד ו/או הצד השלישי, בטרם תתיישן התביעה. נציין, כי במידה והניזוק השתהה עד כמעט חלוף מירוץ ההתיישנות, כי אז קיימת טענת הגנה למזיק הקרויה "שיהוי", הגורם, כביכול, לנזק ראייתי למזיק, דבר המשליך על סיכויי התביעה, אף אם זו הוגשה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות.

המלצות ראשוניות לנפגעי עבודה בתביעה אל מול המעביד ו/או הצד השלישי

§ לאחר התאונה דאגו לפנות מיד למעביד, בסמוך לאחר קרות התאונה, על מנת לקבל מידיו טופס ב.ל. 250, אשר עמו אתם זכאים לקבל טיפול רפואי בקופת החולים תחת ההגדרה "תאונת עבודה". בטופס זה מפרט המעביד את פרטי התאונה – יש לוודא שהמעביד מפרט במדויק את פרטי התאונה ולא מחסיר אף פרט של מידע (לעיתים מעבידים, המודעים לרשלנות שהייתה כלפי העובד, רושמים בטופס זה עובדות לא מדויקות ובכך גורמים נזק לעובד – יש לשים לב לכך).

§ עם הטופס ב.ל. 250 יש לגשת מיד לקבלת טיפול רפואי בעקבות תאונת העבודה (מומלץ מאוד מיד לאחר התאונה). במעמד זה רצוי לוודא את נסיבות התאונה הממולאות על-ידי הצוות הרפואי בגיליון הרפואי שכן למידע זה נפקות במיצוי זכויותיכם בשלב מאוחר יותר הן מול המוסד לביטוח לאומי והן מול המעביד ו/או צד שלישי.

§ דאגו לאחר קבלת הטיפול לקבל תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מקורית שכן עמה תוכלו בהמשך למצות את זכויותיכם במוסד לביטוח לאומי.

§ בכל אירוע של נזק גופני – טפלו בכל בעיותיכם הרפואיות המתעוררות בעקבות התאונה ואל תזניחו דבר. מומלץ לפנות לכל קשת הרופאים בנוגע לכל בעיה ובעיה שנוצרה כתוצאה מההיזק הגופני (אורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, עיניים, א.א.ג., פה ולסת, וכד').

§ דאגו לטיפול אינטנסיבי ורציף מיום התאונה ועד בכלל וזאת משום שעל-פי חוק כל ניזוק מחויב להקטין את נזקו. במידה ובעיה רפואית לא מטופלת בזמן, יכול בית המשפט להתחשב בכך בסוגיית הפיצויים ואף להפחית את הפיצוי המגיע לניזוק.

§ איספו את כל המסמכים הרפואיים מכל המוסדות הרפואיים בהם טופלתם, אשר יכולים להעיד על מצבכם הרפואי. אל תסתפקו בפלט המחשב שניתן לכם לאחר הטיפול. לכל מוסד רפואי, לרבות כל רופא מטפל, אשר טיפלו בכם, קיים תיק על שמכם, בו רשומות התלונות, הבדיקות, האבחנות והטיפול שניתן לכם. אך ורק המטופל ו/או מי שהניזוק ייפה את כוחו יוכלו לבקש מהמוסד הרפואי לצלם את החומר הרפואי וזאת תמורת תשלום סמלי עבור הצילום.

§ מומלץ לסדר את המסמכים על-פי ענפי המומחיות (אורטופדיה, נוירולוגיה וכד') ולפי תאריכי קבלת הטיפול על מנת שבבוא העת ניתן יהיה להגיש מסמכים אלו בתמיכה לנזקים שנגרמו לכם כתוצאה מהאירוע המזיק וכן על מנת שמסמכים אלו יהוו את הבסיס לחוות הדעת הרפואיות, שרק באמצעותן ניתן יהיה להוכיח את נזקכם כתוצאה מהאירוע המזיק.

§ ערכו רישום מפורט של אירוע הנזק – השתלשלות הנסיבות שהביאו לאירוע המזיק, מקום האירוע המזיק, שעת האירוע, מיהם העדים שהיו עדים לאירוע המזיק (דאגו לרשום את פרטיהם ואת עדותם סמוך ככל האפשר ליום התאונה), כיצד והיכן נפגעתם וכל זאת בסמוך ככל הניתן למועד האירוע המזיק.

§ ערכו תיעוד מדויק של הנזק הסמוך למועד האירוע המזיק. בעידן המצלמות והטלפונים הסלולאריים מומלץ לצלם את הנזק ואת הגורם לנזק במועד קרוב לקרות האירוע (לדוגמא, לצלם את האזור והאזור ההיקפי של מקום פגיעתכם, את הכשלים שלדעתכם הביאו לאירוע המזיק, כגון מכשולים בדרך וכד').

§ אספו ושמרו כל קבלה בגין הוצאות שהוצאו בעקבות האירוע וכן ציינו בגב הקבלה את הסיבה להוצאה וכיצד היא קשורה לתאונה, כך שבבוא העת תזכרו מה הייתה הסיבה להוצאה. הוצאות אלו ניתן לתבוע מהמזיק.

§ מומלץ שלא לשוחח עם חוקרים ו/או חברות ביטוח לאחר האירוע המזיק. מומלץ שלא למסור את גרסתכם לגופים אלו ו/או גופים הפועלים מטעמם. כל אמרה שלכם יכולה לצאת מהקשרה ולפעול כנגדכם בהמשך הטיפול בתביעתכם. נציין, כי לעיתים יכול להגיע חוקר המציג עצמו ככזה ולעיתים חוקר סמוי הנוקט לרוב בתחבולות שונות לשם חילוץ המידע. כך יכול החוקר להציג עצמו כעורך סקרים, חיפוש עבודה, לקוח חדש (לעצמאים) וכו'. לכן, במידה ויצרו עמכם קשר זה או אחר כל מיני גורמים שאינם מוכרים לכם ושואלים אותכם באופן ישיר ו/או עקיף על האירוע המזיק ו/או מצבכם הגופני והכלכלי – מומלץ לנתק עמם מגע ולפנות מיד לעורך דין המתמחה בנזיקין, אשר ינחה אותכם כיצד לנהוג ולפעול לשם שמירה ומיצוי מלוא זכויותיכם.

עוד נציין, כי מומלץ לא לחתום על כתבי קבלה וסילוק של חברות ביטוח, המציעות לכם לרוב סכום זניח לסילוק תביעתכם. במדה ותחתמו על שטר כזה, לא תוכלו עוד לתבוע את שאר נזקיכם שכתוצאה מהתאונה (למעט חריגים הקיימים על-פי דין). לכן, מומלץ להעביר לעיונו של עו"ד המתמחה בנזיקין כל כתב קבלה המועבר לידיכם.

§ למצות את מלוא זכויותיכם אל מול המוסד לביטוח לאומי (ניתן ללמוד באתר כיצד). נדגיש, כי במידה ולא מיציתם את מלוא זכויותיכם אל מול המוסד לביטוח לאומי יכול המעביד ו/או הצד השלישי לדרוש מבית המשפט לבצע קיזוז רעיוני של התגמולים, להם אתם זכאים מהמוסד לביטוח לאומי ומכאן החשיבות של העניין.

§ במידה ובידכם פוליסת ביטוח המכסה את נזקיכם (כגון: ביטוח חיים, ביטוח אבדן כושר עבודה, ביטוח מחלה, ביטוח נכות מתאונה/מחלה וכד'), ניתן לתבוע בתביעה נפרדת לחלוטין את חברת הביטוח שביטחה אתכם. כל סכום שייפסק לכם יבוא בנוסף לפיצוי שייפסק לכם מתביעתכם ולא ניתן לקזזו בהתאם לסעיפים 81 ו- 86 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. נדגיש, כי התיישנות התביעה בגין פוליסת הביטוח הנה כאמור התיישנות מקוצרת של 3 שנים מקרות מקרה הביטוח (על כך ראו ב"צעדים בסיסיים בתביעות על-פי פוליסות ביטוח").

§ לא להסכים לבדיקת פוליגרף ובוודאי שלא לחתום על הסכם לבדיקת פוליגרף. בדיקת הפוליגרף טרם הוכרה כאמצעי בטוח ואמין לגילוי האמת ואין לחברת הביטוח כל זכות לדרוש ממך ללכת לבדיקת פוליגרף.

§ בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי סמוך לאחר האירוע. יצוין, כי הטיפול המשפטי לקבלת הפיצוי המגיע לכם אינו מתחיל בהכרח מיד לאחר האירוע אלא כעבור זמן מה, אך חשוב לקבל ייעוץ וליווי משפטי צמוד, לשם קבלת הדרכה והכוונה.

עקבו אחרינו: