• contact-title

מדריך נפגע בעבודה (המוסד לביטוח לאומי)

פגיעות בעבודה הנן שכיחות מאד במחוזותינו. הטיפול בפגיעה בעבודה (כפי שתפורש להלן) מתחלק לרוב לשני מישורים – האחד אל מול המוסד לביטוח לאומי והשני אל מול המעביד ו/או צד שלישי (תביעה נזיקית). להלן נסקור את תביעתו של הנפגע בעבודה אל מול המוסד לביטוח לאומי (תביעתו של הנפגע אל מול המעביד או צד שלישי מובאת באתר ב"פגיעות בעבודה – תביעות נגד המעביד והצד השלישי").

מיהם המבוטחים במוסד לביטוח לאומי בביטוח נפגעי עבודה?

1. עובד, למעט שוטר, סוהר ועובד שירותי הביטחון.

2. עובד עצמאי, בתנאי שהיה רשום במוסד או עשה כל הדרוש כדי להירשם.

3. אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות.

4. אדם הנבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, והוא בשעת הבחינה בלבד.

5. מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.

6. אסיר או עציר העובד בעבודה מיוחדת.

7. נער חוסה במעון העובד בעבודה מיוחדת.

8. מי ששכרו נקבע על פי חוק.

9. עובד בחוץ לארץ אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל.

10. עובד חלקי, עובד לשעה, עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה, עובד בכלי שיט, עובד בכלי טיס, עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ בתנאים שנקבעו בתקנות.

מהי פגיעה בעבודה המזכה בפיצוי?

פגיעה בעבודה מוגדרת כאחת משניים:

1. תאונת עבודה.

2. מחלת מקצוע.

מהי "תאונת עבודה"?

תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

קיימות בחוק חזקות, לפיהן רואים תאונה כ"תאונת עבודה" אף במקרים, כדלהלן:

1. תאונה שארעה תוך כדי ועקב נסיעתו או הליכתו המבוטח של המבוטח:

א) לעבודה ממעונו או ממקום אחר שבו הוא לן.

ב) מן העבודה למעונו.

ג) ממקום עבודה אחד למשנהו.

2. תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו של הנפגע:

א) במקום העבודה או בסביבתה הקרובה ביותר.

ב) בעשייה להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש.

3. תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו של הנפגע עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה.

4. תאונה שאירעה בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום האמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

5. תאונה שאירעה לעובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

6. תאונה שאירעה לעובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

7. תאונה שאירעה לעובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום בחינה הקשורה בעבודה או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

אימתי לא תיחשב תאונה כ"תאונת עבודה"?

קיימים מספר מצבים, בהם לא תיחשב תאונה כ"תאונת דעבודה":

1. תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה לעבודה וממנה אין רואים אותה כתאונה בעבודה במקרים הבאים:

א) אם חלה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת שהיה העובד מגיע לעבודתו כשההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי המעביד או במשלח ידו.

חריג: אם הנפגע הסיע את ילדו לגן הילדים או אם היה בדרך לאחר קיום מצוות תפילה בבית התפילה בו הוא נוהג להתפלל. בשני מצבים אלה תוכר התאונה כתאונה בעבודה על כל המשתמע מכך אף שלא היה זה במישרין בדרך מהבית לעבודה (או ההפך).

ב) אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.

2. אם התאונה אירעה בעת שהעובד נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, וזאת בתנאי שכתוצאה מאותה תאונה לא נפטר העובד או לא נותר עם נכות מהעבודה או עם חוסר יכולת לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת, יותר מעשרה ימים, ובתנאי שגם אלמלא רשלנות העובד היו רואים את התאונה כתאונת עבודה.

3. לא יראו בקע מפשעתי כ"תאונת עבודה אלא אם העובד יוכיח את התנאים המצטברים שלהלן:

א) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.

ב) עקב הופעת הבקע הפסיק העובד את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע.

ג) ניתנה הודעה למוסד לביטוח לאומי או למעביד תוך 72 שעות מהופעת סימני הבקע (להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם.

* נציין, כי המוסד לביטוח לאומי רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

4. לא יראו בליקוי שמיעה שנגרם עקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם יוכיח העובד שהתקיימו כל התנאים המצטברים שלהלן:

א) העובד נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר על-פי דין.

ב) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

ג) הוגשה למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

i) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית.

ii) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

5. רעש תמידי באוזניים (טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן הוכיח העובד את התנאים המצטברים שלהלן:

א) העובד נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר על-פי דין.

ב) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות (תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

ג) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהעובד חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

ד) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

מהי "מחלת מקצוע"?

ל"מחלת מקצוע" מספר תנאים מצטברים:

1. המחלה רשומה בתקנות כמחלת מקצוע.

2. העובד חלה בה בהיותה קבועה כמחלת מקצוע.

3. העובד חלה במחלה עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו (בעובד) או עקב עיסוקו במשלח יד (בעובד עצמאי).

4. אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבוד בעבודתו עקב מחלה בטרם נקבעה כמחלת מקצוע- רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם נקבעה כמחלת מקצוע.

* נציין, כי רשימת מחלות המקצוע נקבעה בתקנות והיא רשימה סגורה [הרשימה מופיעה באתר זה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954].

שר העבודה והרווחה בהתייעצות עם שר הבריאות רשאי לקבוע שמחלה היא מיום פלוני מחלת מקצוע אם לפי אופיה וגורמיה היא מהווה סיכון מקצועי.

תוקף הקביעה של מחלה כמחלת מקצוע הנו מיום הקביעה (אין רטרואקטיביות).

ערעור על החלטת פקיד התביעות שאינה מכירה בנפגע כ"נפגע עבודה"

1. במידה ודחה פקיד התביעות את תביעתו של הנפגע להכרה בפגיעתו כ"פגיעה בעבודה", רשאי הנפגע לערער על החלטה זו בפני בית הדין האזורי לעבודה.

2. הערעור יוגש תוך 6 חודשים מהיום בו קיבל הנפגע את החלטת פקיד התביעות.

3. בית הדין יחליט באם לאשר את התביעה, אז יכיר בית הדין בנפגע כנפגע בעבודה. במידה ולא יכיר בנפגע כנפגע עבודה, תידחה התביעה.

4. על פסד הדין בבית הדין האזורי לעבודה קיימת זכות ערעור, הן לנפגע והן למוסד לביטוח לאומי בפני בית הדין הארצי לעבודה.

גמלאות בעין

1. פגיעה בעבודה מזכה את הנפגע לריפוי (לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותירפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם), אשפוז, החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי.

הנפגע זכאי לקבלת האמור לעיל מקופת החולים בה הוא מבוטח. כן זכאי הנפגע לקבלת האמור לעיל ממד"א, בית חולים ורופא הקרובים למקום האירוע וזאת לשם עזרה ראשונה בלבד.

שיקום מקצועי יינתן על-ידי המוסד לביטוח לאומי.

הטיפול הרפואי יינתן בקופת החולים שבה היה חבר הנפגע בעת הפגיעה. לשם קבלת הטיפול על הנפגע השכיר לפנות לקופת חולים עם טופס הפניה מהמעסיק לקבלת טיפול רפואי לנפגע בעבודה (בל/250).

הנפגע העצמאי יפנה לקופת החולים עם טופס בקשה לקבלת טיפול רפואי. על סמך טופס ההפניה תינתן לנפגע זה תעודת אי-כושר לנפגע בעבודה. סוג הטיפול הרפואי והיקפו ייקבעו על-ידי הרופא המטפל בנפגע מטעם קופת חולים (נציין, כי במסגרת הטיפול הרפואי זכאי הנפגע אף לטיפולי שיניים. טיפולים אלו יינתנו על ידי קופות החולים בלבד ולא יוחזר תשלום בגין טיפול שיניים פרטי).

טיפול ראשוני ניתן לקבל גם ללא הפניה.

2. הנפגע זכאי מהמוסד לביטוח לאומי גם לתשלום הוצאות הנסיעה אל מקום קבלת הטיפול הרפואי והמקצועי וממנו (לפי התעריף המקובל לגבי אמצעי התחבורה הציבוריים הזולים ביותר המתאימים למצב בריאותו של הנפגע). התשלום יבוצע על-ידי המוסד הרפואי בו מטופל הנפגע.

3. המוסד לביטוח לאומי יחזיר לנפגע באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא הוצאות כלכלה ולינה במידה ואלו קשורים לטיפולו הרפואי של הנפגע כתוצאה מהפגיעה בעבודה. הוצאות כלכלה לארוחת- צהריים ישולמו לנפגע רק אם הוא צריך היה לשהות מחוץ למקום מגוריו בשעות 12:00 – 16:00.

4. המוסד לביטוח לאומי יפצה את הנפגע על הפסד זמנו, במידה שנגרם לו במישרין על- ידי מתן הטיפול הרפואי, ובלבד שהנפגע אינו זכאי באותו זמן לדמי- פגיעה.

דמי פגיעה

במידה והפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה, ישולמו לנפגע דמי פגיעה בהתמלא ארבעה תנאים מצטברים:

א) "הנפגע אינו מסוגל לעבודתו" – המבחן הוא נקודת מבטו של המעביד ששילם את דמי הביטוח כדי לאפשר לעובד לחזור לעבודה עם כושר עבודה מלא כפי שהיה עובר לתאונה. "לעבודתו" משמע לעבודה הקודמת.

ב) "ולא לעבודה מתאימה אחרת" – היינו לעבודה שהמעביד רואה אתה כאפשרית לעובד. יצוין, כי אפשרות של עבודה חלקית אינה רלבנטית, אלא אם המעביד משלם לעובד תמורת עבודה חלקית את מלוא שכרו. כך גם אין כל חשיבות לרקע ולעברו הרפואי של המבוטח ולא לאחוז המוגבלות הרפואית.

ג) "אינו עוסק בכל עבודה".

ד) "נזקק לטיפול רפואי, לשיקום, או להחלמה" – ניתן להראות על-ידי תעודות אי כושר לנפגע בעבודה החתומות על-ידי רופא קופת חולים. נציין, כי לא יקבלו את תעודות אי הכושר במידה ויתקיים אחת מאלה: 1) תעודה שניתנה שלא על-ידי רופא מוסמך במסגרת תפקידו. 2) כאשר אין קשר סיבתי בין האבחנות בתעודה לבין הפגיעה שהוכרה. 3) כאשר קיים פער בלתי סביר בין התאונה שהוכרה לבין תחילת אי הכושר עקב תאונה זו. 4) תעודות מעבר ל-91 יום (182 יום לתאונות שנגרמו לפני תאריך 1.2.2002) מיום הפגיעה. 5) אין רלבנטיות לכך שתאונת העבודה החמירה מצב קודם אולם כאשר יש "מצב קודם" וקיים פער בין תקופות אי כושר – יבחן באם הפער אינו מנתק קשר סיבתי בין הפגיעה שהוכרה לבין אי הכושר. 6) תעודות אי כושר לא סבירות תדחנה על-פי הלכת "בן שבת".

* יצוין, כי דמי פגיעה משולמים לתקופה מרבית של 182 יום מיום הפגיעה.

* לפגיעות שנגרמו לאחר 1.2.2002 קוצרה התקופה למחצית – 91 יום.

שיעור דמי הפגיעה

1. דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של העובד, בכפוף למקסימום דמי הפגיעה.

2. בעד יום הפגיעה אין משולמים דמי פגיעה אולם משולם שכר על-ידי המעסיק.

3. בעד היומיים הראשונים שלאחר יום הפגיעה אין משולמים דמי פגיעה אלא למי שאינו מסוגל לעבוד 12 יום ומעלה.

4. בעד תשעת ימי הזכאות הראשונים ישולמו דמי פגיעה לשכירים בלבד והמעסיקים חייבים בהחזר התשלום לביטוח לאומי.

5. עובדים עצמאיים אינם זכאים לדמי פגיעה בעד 9 ימי הזכאות הראשונים.

תביעה לדמי הפגיעה

יש להגיש על גבי טופס ב.ל. 211 בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה בסניף המוסד לביטוח לאומי במקום המגורים. לתביעה יש לצרף, בין היתר, תעודה רפואית ראשונה על פגיעה בעבודה (נפגע שהפסיק את עבודתו עקב הפגיעה, יקבל מקופת החולים תעודה רפואית על אי כושרו לעבודה).

גמלת נכות מעבודה

1. גמלת הנכות מעבודה משולמת לאחר תום תקופת דמי הפגיעה ובתנאי שהנפגע הגיש תביעה לגמלת נכות ונמצא נכה עבודה כתוצאה מפגיעה בעבודה.

2. לשם הכרה כ"נכה עבודה" יש למלא אחר 4 תנאים מצטברים:

א) פגיעה בכושר לעבודה;

ב) פגיעה ביכולת לעשות עבודה שבן גילו ומינו של הנפגע מסוגל לעשותה;

ג) עקב פגיעה בעבודה;

ד) ניתן להביא בחשבון מום מכער.

3. תביעה לנכות מעבודה תוגש על-גבי טופס ב.ל. 200 בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה בסניף המוסד לביטוח לאומי במקום המגורים ובה יפורטו את הפגימות הקשורות לפגיעה בעבודה שהוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי.

4. התשלום בגין נכות מעבודה ישולם כדקמן:

א) נכות צמיתה בשיעור 9% – 19% מזכה במענק חד-פעמי בשיעור של כ-70 גמלאות חודשיות (43 גמלאות לתביעות שהוגשו לאחר 01/07/2003).

ב) נכות זמנית (שאינה צמיתה) בשיעור 9% ומעלה מזכה בגמלה חודשית עד תום מועד הנכות הזמנית.

ג) נכות צמיתה בשיעור של 20% או יותר מזכה בגמלה חודשית עד גיל 67 בגברים ו-62 בנשים.

* יצוין, כי כאשר מגיע הנפגע לגיל פרישה עליו לבחור בין המשך תשלום הגמלה כנפגע בעבודה לבין קבלת קצבת זקנה.

תקנה 15

קיימת אפשרות שהועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי תגדיל את הנכות הרפואית שנקבעה לנפגע ותקבע נכות גבוהה יותר כאשר הכנסות הנפגע מצטמצמות בהתחשב במקצועו וגילו עקב הפגימות מהן סובל כתוצאה מתאונת העבודה. ניתן להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לצמיתות עד מקסימום 50% מהנכות הצמיתה שנקבעה לו. ועדת הרשות תמליץ בפני הועדה הרפואית על הפעלת התקנה ושיעור ההפעלה (שליש, רבע וכו').

• לא יקבעו אחוזי נכות על-פי תקנה 15 אם לא צומצמו הכנסות הנפגע מעיסוק ו/או משלוח יד.

• כאשר קובעת הועדה הרפואית לנפגע נכות צמיתה גבוהה מ-20%, חובתה להתייעץ עם ועדת הרשות בעניין הפעלת תקנה 15.

• בנכות פחותה מ-19% אין חובה להתייעץ עם ועדת הרשות.

• תקנה 15 אינה יכולה להעביר נכה מקבלת מענק לקבלת גמלה (היינו מעבר מ-19% ל-20%).

ערר על החלטת הועדה הרפואית

1. הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.

2. המועד להגשת הערר:

א) מועד הערעור של המוסד לביטוח לאומי על החלטת ועדה הינו תוך 30 יום מממועד מסירת ההחלטה למזכיר.

ב) מועד הערעור של הנפגע על החלטת הועדה הינו תוך 30 יום מממועד מסירת ההחלטה למזכיר.

3. הועדה לערערים רשאית לאשר את החלטת הועדה, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד לביטוח לאומי.

ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

הערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים יהיה אך ורק כאשר הועדה טעתה טעות משפטית בקביעתה את דרגת הנכות לנפגע. את הערעור יש להגיש תוך 30 יום מיום החלטת הועדה על החלטתה מערערים לבית הדין האזורי לעבודה. הערעור הוא בזכות.

התנאי להגשת ערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה הוא קביעת דרגת נכות לנפגע. דרגת הנכות תחייב את בית הדין.

על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה ניתן לערער ברשות בלבד לבית הדין הארצי לעבודה.

דיון מחדש

1. המדובר בסיטואציה של החמרת מצבו הרפואי של נפגע כתוצאה מפגיעה שהוכרה כ"פגיעה בעבודה" ו/או נתגלתה פגימה חדשה.

2. במצב כזה רשאי המבוטח להגיש בקשה לדיון מחדש וזאת בתנאים שלהלן:

א) עברו ששה חדשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע.

ב) רופא שאושר לכך במיוחד אישר בכתב בתוקף תפקידו זה כי הפגימה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות הוחמרה או כי נתגלתה פגימה חדשה.

התיישנות

1. מועד התיישנות לתביעה בדמי פגיעה הינו 12 חודשים מיום האירוע.

2. המל"ל אינו דוחה תביעה לדמי פגיעה אך ורק מחמת התיישנות.

3. היה והוגשה תביעה לאחר פרק זמן זה, סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] קובע כי למוסד לביטוח הלאומי שיקול דעת להכיר בפגיעה כולה או חלקה, אך לכל היותר לפרק זמן שלא יעלה על 12 החודשים שקדמו לחודש בו הוגשה התביעה.

 המלצות ראשוניות לנפגעי עבודה בתביעה למוסד לביטוח לאומי

§ לאחר התאונה דאגו לפנות מיד למעביד, בסמוך לאחר קרות התאונה, על מנת לקבל מידיו טופס ב.ל. 250, אשר עמו אתם זכאים לקבל טיפול רפואי בקופת החולים תחת ההגדרה "תאונת עבודה". בטופס זה מפרט המעביד את פרטי התאונה – יש לוודא שהמעביד מפרט במדויק את פרטי התאונה ולא מחסיר אף פרט של מידע (לעיתים מעבידים, המודעים לרשלנות שהייתה כלפי העובד, רושמים בטופס זה עובדות לא מדויקות ובכך גורמים נזק לעובד – יש לשים לב לכך)

§ עם הטופס ב.ל. 250 יש לגשת מיד לקבלת טיפול רפואי בעקבות תאונת העבודה (מומלץ מאוד מיד לאחר התאונה). במעמד זה רצוי לוודא את נסיבות התאונה הממולאות על-ידי הצוות הרפואי בגיליון הרפואי שכן למידע זה נפקות במיצוי זכויותיכם בשלב מאוחר יותר הן מול המוסד לביטוח לאומי.

§ דאגו לאחר קבלת הטיפול לקבל תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מקורית שכן עמה תוכלו בהמשך למצות את זכויותיכם במוסד לביטוח לאומי.

§ ליידע את המעביד על הפגיעה בעבודה ולדאוג לקבל דו"ח "הודעה על תאונה". כמו כן לוודא שהמעביד ימלא את החלק הרלוונטי אליו בטופס בל/211 (הודעה על פגיעה בעבודה).

§ ערכו רישום מפורט של אירוע הנזק – השתלשלות הנסיבות שהביאו לאירוע המזיק, מקום האירוע המזיק, שעת האירוע, מיהם העדים שהיו עדים לאירוע המזיק (דאגו לרשום את פרטיהם ואת עדותם סמוך ככל האפשר ליום התאונה), כיצד והיכן נפגעתם וכל זאת בסמוך ככל הניתן למועד האירוע המזיק.

§ במידה והתאונה הנה תאונת דרכים, יש לדאוג לקבל אישור משטרה על התאונה וכן שיהא בידכם עותק מתעודת ביטוח החובה של הרכב/רכבים מעורבים.

§ בכל אירוע של נזק גופני – טפלו בכל בעיותיכם הרפואיות המתעוררות בעקבות התאונה ואל תזניחו דבר. מומלץ לפנות לכל קשת הרופאים בנוגע לכל בעיה ובעיה שנוצרה כתוצאה מההיזק הגופני (אורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, עיניים, א.א.ג., פה ולסת, וכד').

§ דאגו לטיפול אינטנסיבי ורציף מיום התאונה ועד בכלל וזאת משום שעל-פי חוק כל ניזוק מחויב להקטין את נזקו. במידה ובעיה רפואית לא מטופלת בזמן, יכול המוסד לביטוח לאומי להתחשב בכך בעת כינוסה של הוועדה הרפואית בעניינכם.

§ דאגו לאסוף את תלושי השכר מכל המעבידים שעבדתם אצלם בשלושת החודשים שלפני הפגיעה בעבודה. במידה ונעדרתם מעבודתכם בתקופה של שלושת החודשים שלפני הפגיעה בעבודה דאגו לאסוף את האישורים בגין דמי אבטלה (במידה וקיבלתם), אישור על ימי מילואים, מחלה וכל סיבה אחרת שגרמה להיעדרות מהעבודה.

§ דאגו לאסוף את כל המסמכים הרפואיים (לרבות מרשמים, ההפניות, תוצאות בדיקות) מכל המוסדות הרפואיים בהם טופלתם, אשר יכולים להעיד על מצבכם הרפואי.

§ במקרה שאין המדובר בפגיעה מגורם חיצוני, כגון: התקף לב, אירוע מוחי, ולחילופין – המדובר במחלת מקצוע, כגון: ירידה בשמיעה, רצוי להתייעץ עם עו"ד לפני הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי ובמקרה המתאים אף להצטייד בחוות דעת מומחה. כך גם במידה ומדובר בתופעת המיקרוטראומה (תוצאה של הצטברות רבת שנים של אירועים יום יומיים חוזרים ונשנים שגרמו במצטבר להופעת מחלה, כגון כאבי גב עקב הרמת משאות כבדים או או ירידה בשמיעה עקב עבודה בסביבה רועשת במשך השנים), רצוי להיוועץ עם עו"ד המתמחה בביטוח לאומי ובמקרה מתאים אף להצטייד בחוו"ד מומחה.

§ דאגו לאסוף את כל הקבלות, חשבוניות על כל ההוצאות הנוגעות לפגיעה בעבודה (לרבות קבלות על תרופות וכרטיסי נסיעה) על מנת שיעלה בידיכם לקבל החזר בגינם מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לתנאים שהבאנו לעיל.

§ דאגו לפנות למוסד לביטוח לאומי לשם מיצוי מלוא זכויותיכם כנפגעי עבודה. מומלץ להיעזר בעו"ד העוסק בתחום שינחה אתכם במילוי טפסי התביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (כיוון שעשויה להיות לכך השלכה מהותית בהמשך, אף בתביעה כנגד המעביד ו/או הצד השלישי שגרם לנזק) ושילווה אתכם בכל שלב של מיצוי זכויותיכם במוסד לביטוח לאומי.

עקבו אחרינו: