• contact-title

מדריך נפגעי תאונות דרכים

מדי יום מתרחשות תאונות דרכים בכל רחבי הארץ. בכל תאונת דרכים נפגעים אנשים רבים הזכאים לפיצוי על-פי רוב בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

מיהם הזכאים לתבוע על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975?

הזכאים לפיצוי על פי החוק הנם נוסע, נהג, או הולך רגל, שנפגע נזק גופני ו/או נפשי בתאונת דרכים, כפי שנפרט בהמשך. במידה וחלילה אחד מהזכאים שלעיל מקפח את חייו בתאונת הדרכים, כי אז זכאי עזבונו של הנפטר ו/או התלויים בו לפיצוי במקום הנפטר. בנוסף לזכאים המנויים לעיל, אף בן משפחה של נפגע, כלומר אדם שניזוק נפשית עקב פגיעת קרובו בתאונה, זכאי לפיצויים. אולם, על פי פסיקת בית המשפט העליון, הזכות לפיצויים עבור נזק נפשי כזה מותנית בקיומם של ארבעה תנאים מצטברים:

1. להוציא מקרים יוצאי דופן, הנפגע חייב להיות בדרגת קירבה ראשונה לנפגע בתאונה (הורים, ילדים ובני זוג) לנפגע.

2. הנפגע התרשם מנזקי התאונה מכלי ראשון, באמצעות הראיה או השמיעה. אולם לא נשללה האפשרות להכרה בנזק נפשי שנגרם בקבלת מידע מכלי שני.

3. הנזק הנפשי נגרם בקרבת מקום וזמן לתאונה, למשל באמבולנס, או בבית החולים, אליו פנה הנפגע בגופו.

4. הנזק הנפשי חייב להיות מהותי. לא תגובה נפשית שלילית, עליה ניתן להתגבר בכוחות עצמיים. דוגמה לנזק נפשי מהותי היא מחלת נפש (פסיכוזיס) וגם מקרים ברורים, קשים ומשמעותיים מבחינת משכם של פגיעות נפשיות רציניות (נוירוזיס) גם אם אינן עולות כדי מחלת נפש.

היעדר אשמה (אחריות מוחלטת)

בניגוד לתביעת נזיקין רגילה, במידה ונמצא שהאירוע הנו "תאונת דרכים" (כפי שיפורט בהמשך), כי אז קיימת אחריות מוחלטת לפצות את הזכאים על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (סעיף 2 לחוק) וכל שיש להוכיח בתביעה הוא את הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה.

המטרה הגלומה מאחורי עיקרון היעדר האשמה הוא כי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 הנו חוק סוציאלי שחוקק במטרה ליתן פיצוי לכל אדם שנפגע ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק זה.
מכאן, אף במידה והתאונה נגרמה ב"אשמו" של הנפגע יהא הנפגע זכאי לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 בכפוף לסייגיו, אשר יפורטו להלן.

ייחוד עילה

במידה והאירוע מהווה "תאונת דרכים", אין כל דרך לתבוע אלא על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (סעיף 8 לחוק).

חריגים: יתכנו מקרים בהם התאונה מהווה אמנם "תאונת דרכים" על-פי החוק, אך הנפגע לא יוכל לתבוע על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 אלא לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בלבד. מקרה כזה יכול להתרחש למשל מקום בו אדם נהג ברכבו ללא ביטוח חובה ונפגע בתאונה עם רכבו. בהתאם לסייגים המצוינים בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 אותו נפגע אמנם נפגע ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, אך לאור העובדה שבעת התאונה לא היה לאותו נפגע ביטוח חובה שביטח את שימושו ברכב לא יוכל הנפגע לתבוע לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ו"ליהנות" מעיקרון היעדר האשמה שאוזכר לעיל. במקרה כזה פתוחה באפשרותו לתבוע את נזקיו על-פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] וזאת במקרה ויוכל להוכיח אחריותו של אחר לקרות התאונה.

כמו כן, במידה והתאונה נכנסת גם תחת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 – לא יוכל הנפגע לתבוע לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 אלא לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970.

מיהם שאינם זכאים לתבוע על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975?

1. בהתאם לחוק, מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם [סעיף 7(1) לחוק].

2. אדם שהשתמש ברכב ללא רשות וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנעשה שימוש כאמור לא יהיו זכאים לפיצוי על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 [סעיף 7(2) לחוק]. ניזוקים אלו יוכלו לתבוע לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], אם כי תביעה זו הנה קשה במיוחד לאור עקרון הטבוע בתקנת הציבור "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה". נציין, כי במידה וחלילה קיפחו את חייהם המשתמש ברכב ללא רשות ו/או מי שהיה מצוי עמו ביודעו שנעשה שימוש כאמור, יוכלו תלוייהם לתבוע את "קרנית" בשל נזקיהם. היורשים לא יוכלו לעשות כן (סעיף 7ב. לחוק).

3. נהג שביום התאונה נהג ללא רישיון נהיגה בתוקף, לא יהא זכאי לפיצויים על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 למעט נהג שרישיונו פקע אך ורק מחמת אי תשלום אגרה [סעיף 7(3) לחוק].

יחד עם זאת יוכל הנהג לתבוע בעילה נזיקית את האחראי לתאונה, במידה וקיימת עילה נזיקית כנגדו (על כך ניתן לקרוא באתר בתביעות נזיקין). נציין, כי במידה וחלילה קיפח את חייו המשתמש ברכב ללא רישיון נהיגה בתקף, יוכלו תלוייו לתבוע את "קרנית" בשל נזקיהם. היורשים לא יוכלו לעשות כן (סעיף 7ב. לחוק).

4. מי שהרכב שימש לו או סייע בידו לביצוע פשע. במידה וחלילה קיפח את חייו המשתמש ברכב ששימש לו או סייע בידו לביצוע פשע, יוכלו תלוייו לתבוע את המבטחת או את "קרנית" בשל נזקיהם, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. היורשים לא יוכלו לעשות כן (סעיף 7ב. לחוק).

5. נהג שביום התאונה נהג ללא תעודת חובה בת תוקף ו/או נהג עם תעודת חובה שאינה מכסה אותו (נהג נקוב בשם) [סעיף 7(5) לחוק]. יחד עם זאת קיים חריג, לפיו במידה והנהג לא ידע ולא יכול היה לדעת שפוליסת הביטוח אינה מכסה אותו, כי אז יוכל הנהג לתבוע על-פי חוק זה את "קרנית".

נציין, כי במידה וחלילה קיפח את חייו המשתמש ברכב ללא תעודת ביטוח בתוקף, יוכלו תלוייו לתבוע את "קרנית" בשל נזקיהם. היורשים לא יוכלו לעשות כן (סעיף 7ב. לחוק).

6. בעל רכב או מחזיק ברכב, שהתיר לאדם אחר לנהוג בו, כשאין לו ביטוח או כשאין לו ביטוח המכסה את הנהג הנ"ל וזה שהתיר את הנסיעה נפגע באותה נהיגה, בין בהיותו בתוך הרכב ובין מחוצה לו [סעיף 7(6) לחוק]. יצוין, כי במידה ונהג הרכב, אשר התירו לו לנסוע, לא ידע ולא יכול היה לדעת שאינו מבוטח, כי אז יהא זכאי לתבוע את "קרנית".

נציין, כי במידה וחלילה קיפח את חייו בעל הרכב או מחזיק הרכב שהתירו את השימוש ברכב כאמור, יוכלו תלוייו לתבוע את הנהג הלא מבוטח שגרם לתאונה הקטלנית וכן את "קרנית" בשל נזקיהם. היורשים לא יוכלו לעשות כן (סעיף 7ב. לחוק).

* נציין, כי הנוסעים בכלי הרכב כאמור בסעיפים 2 – 6 לעיל וכן הולכי רגל שנפגעו מהרכבים הללו (בכפוף לסייגים המצוינים לעיל) יוכלו לתבוע על-פי חוק זה, אף שהנהג לא יוכל לעשות כן. הנוסעים והולכי הרגל יתבעו במקרים כאלו את "קרנית" (במקרים לפי סעיף 4 לעיל יוכלו הנפגעים הללו לתבוע את המבטחת או את "קרנית" בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה).

7. אדם שנפגע בפעולת איבה לא יוכל לתבוע על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, אף במידה ונסיבות האירוע נכנסות, כביכול, להגדרת "תאונת דרכים" כפי שתובא בהמשך. נפגע כזה יוכל לתבוע מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (ראה מדריך באתר).

8. כל אדם שניזוק כתוצאה ממקרה שאינו נכנס לגדר חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כפי שיפורט בהמשך.

מהי אם כן תאונת דרכים?

המונח "תאונת דרכים" הנו מונח רחב החובא בתוכו מקרים רבים, אשר לחלקכם כלל אינם נראים כתאונת דרכים.

סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 קובע, כי "תאונת דרכים" הנה:-

"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי"

"שימוש ברכב מנועי" מוגדר בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כדלהלן:

"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד"

"רכב" או "רכב מנועי" מוגדרים בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כדלהלן:

"רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות"

הבה נפשט עבורכם את התשובה, אימתי ייחשב מאורע כתאונת דרכים:

1. שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.

שימוש ברכב מנועי יחשב כ:-

1.1. נסיעה ברכב – כל נסיעה ברכב, אשר כתוצאה ממנה נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.

1.2. כניסה לרכב – כניסתו של אדם לרכב לשם נסיעה וגרימת נזק תוך כדי הכניסה לרכב.

1.3. ירידה מרכב – ירידה מרכב נבחנת מהשלב בו עומד אותו אדם לצאת מהרכב ועד סיום פעולת הירידה.

1.4. החניית רכב אשר כתוצאה ממנה נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.

1.5. דחיפתו או גרירתו של רכב שכתוצאה מהם נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.

1.6. טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו – כל מקרה בו אדם מטפל ו/או מתקן את רכבו ועושה זאת שלא במסגרת עבודתו וכתוצאה מהתיקון נגרם לאותו אדם נזק (מים רותחים שהשפריצו מאיזור המנוע, רכב שנפל מההמגבה בעת החלפת גלגל וגרם נזק גופני ו/או נפשי לאותו אדם). בית המשפט העליון קבע, כי רק טיפול דרך הנו טיפול שנעשה לאחר תחילת הנסיעה ואותו טיפול דרך חיוני להמשך הנסיעה.

1.7. הידרדרות או התהפכות של הרכב שכתוצאה מהם נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.

1.8. התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה שכתוצאה מהם נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.

1.9. הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפול של אדם ברכב במסגרת עבודתו (כגון מוסך).

2. התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב ושגרמו לנזק גופני ו/או נפשי לאדם. בית המשפט העליון קבע כי התפוצצות או התלקחות אלה מכוסות, אפילו השימוש ברכב באותה עת לא היה למטרות תחבורה. כך למשל מקרה בו אדם נפגע כתוצאה מהתפוצצות צמיג של משאית, אף שנפגע לאחר שבדק את לחץ האויר בגלגלים כשהמשאית חנתה, ייחשב המקרה "תאונת דרכים".

3. מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו. בית המשפט העליון וקבע, כי המשפט "חנייה במקום שאסור לחנות בו", כוונתו לחניה היוצרת סיכון תחבורתי. לעומת זאת, חניה במקום שאינו מהווה סיכון תחבורתי לא תיחשב חניה אסורה גם אם יש במקום תמרור האוסר חניה.

4. מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי. כך למשל קבע בית המשפט העליון, כי הזכאות לפיצויים קיימת, אפילו הכוח המכאני של הרכב נוצל שלא למטרות תחבורה.

5. בית המשפט העליון קבע ברע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמדג'ה, פ"ד נט(3) 541 (2004) כללים למקרים נוספים אשר ייחשבו כ"תאונת דרכים" על-פי החוק. היסוד למקרים אלו, כפי שנלמד אף ברע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 04/02/2009) הוא אדם שנפגע כתוצאה מאחד מהמקרים שפורטו לעיל יהא זכאי לפיצוי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 וזאת גם במידה והפעולה, בגינה נפגע, נגרמה כחלק מפעולה שאינה מזכה בפיצוי (כפי שיפורט בהמשך). להלן הדוגמאות שהועלו בפסיקה:

5.1. ירידה מרכב פרטי בתום הנסיעה תוך פריקת סל מצרכים המצוי במושב שליד.

5.2. כניסה לרכב או ירידה ממנו במהלך טעינה או פריקה.

5.3. התהפכות רכב או הידרדרותו, במהלך פעולת פריקה או טעינה, עקב העברת מטען כבד אל צדו האחורי.

5.4. פריקה או טעינת משא הגוררות עימן שינוי בנקודת מרכז הכובד של המשאית ומביאות להתהפכותה.

5.5. ירידה דרך הפתח האחורי של משאית כשעל גב היורד מצוי מטען.

5.6. החלקה ממיכלית דלק, כאשר הנהג עצר את המשאית לצורך בדיקת נעילת פתחי מילוי הדלק, למרות שהבדיקה בוצעה בתום ריקון שאריות הדלק שנותרו במיכלית.

5.7. נפילה ממדרגה המותקנת מתחת לדלת האחורית של ארגז משאית, בתום פריקת סחורה.

5.8. נפילה מעגלת משאית, כאשר הנהג עצר את המשאית מחוץ לאזור טעינתה, על מנת לסגור את דלתות האמבטיה של עגלת המשאית.

5.9. התפוצצות או התלקחות של רכב עומד במהלך פריקה או טעינה.

5.10. פריקה או טעינה באמצעות מנוף המופעל בכוחו המכאני של הרכב.

5.11. פריקה או טעינה בעת שהרכב שנפגע חנה במקום שאסור לחנות בו.

5.12. טעינה ופריקה במסגרת תיקון או טיפול דרך ברכב.

5.13. הידרדרות או התהפכות רכב בזמן פריקה וטעינה.

אימתי לא ייחשב אירוע כ"תאונת דרכים"?

1. טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד לא ייחשבו על-פי חוק ל"תאונת דרכים".

2. בית המשפט העליון, קבע אף, כי אין זכאות לפיצויים כאשר הפגיעה ארעה עקב:

2.1. ארגז שנפל ממשאית עומדת במהלך טעינה, או פריקת ארגזים.

2.2. נפילה או הינתקות חלק מרכב עומד בעת טעינה או פריקה.

2.3. פתיחת דופן אחורית של משאית לצורך טעינת המשאית.

2.4. סגירת דופן אחורית של משאית עם סיום הטעינה.

2.5. קיפול בד ברזנט, שכיסה מטען, לאחר הפריקה.

2.6. פריסת בד ברזנט על מטען וקשירתו.

2.7. בדיקת יציבות מטען וקשירתו.

3. מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי. למשל, אדם המשליך עצמו מתחת לרכב נוסע, או נשכב על פסי רכבת במטרה להתאבד, אינו זכאי לפיצויים. אולם אם הנפגע נפטר, והותיר אחריו תלויים, לשון החוק תולה את זכותם של התלויים בשאלה אם המוות נגרם על ידי המעשה המכוון עצמו, או שמא נגרם על ידי השפעתו של המעשה המכוון על השימוש ברכב. במקרה הראשון התלויים במנוח אינם זכאים לפיצויים. במקרה השני התלויים זכאים.

4. אירוע שאירע כתוצאה מפגיעת איבה, הגם שעל-פי ההגדרה מצוי בהגדרה של "תאונת דרכים", לא ייחשב "תאונת דרכים" והנפגעים יוכלו לתבוע על-פי התנאים הקבועים בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.

מהם כלי הרכב, אשר פגיעתם מזכה בפיצוי?

כלי הרכב המזכים בפיצוי הנם מכוניות פרטיות, מסחריות, מיניבוסים, אוטובוסים, מוניות, משאיות, אופנועים, קטנועים וכיוצא באלה כלי רכב, הנעים בכוח מכני על פני הקרקע וייעודם העיקרי לשמש לתחבורה יבשתית.

מהם כלי הרכב, אשר פגיעתם אינם מזכים בפיצוי?

כסאות גלגלים, עגלות נכים ומדרגות נעות הוצאו במפורש מהגדרת "רכב מנועי" בחוק. על פי הפסיקה גם מעליות אינן נחשבות "רכב מנועי". לאחרונה נפסק כי גם "קלנועית" אינה נחשבת כלי רכב המזכה בפיצוי.

הוכחת הנזק

במידה ונמצא, כי האירוע הנו "תאונת דרכים" על-פי דין, פונים להוכחת הנזק. בתביעה על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 יש להוכיח את הנזק תחילה על-פי חוות דעת רפואית של מומחה הממונה אך ורק על-ידי בית המשפט (איש מהצדדים אינו רשאי לצרף חוות דעת מטעמו).

במידה ותאונת הדרכים אירעה בדרך לעבודה או מהעבודה, חל דין ייחודי בשם "קביעה על פי חוק אחר", שמשמעותו: אם עד מועד שמיעת הראיות בתביעה שהוגשה לבית המשפט נקבעה הנכות על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (ראה: תאונות עבודה) וזאת לפני שניתנה חוות דעת רפואית מטעם בית המשפט – תחייב קביעת ועדת המוסד לביטוח לאומי ולא קביעת המומחה שמינה בית המשפט (אם מונה בינתיים מומחה). יצוין, כי ההבדל בין הקביעות יכול להיות לעיתים קריטי. עקרון דומה חל אם תאונת הדרכים אירעה במסגרת צבאית, כגון במהלך שירות מילואים.

נשיאה בעלות חוות דעת מומחה בית המשפט

עד לאחרונה, מי שהיה אמור לשאת בהכרח באופן ראשוני בעלות חוות דעת המומחה הרפואי, אשר מונה על-ידי בית המשפט היה הנפגע עצמו וזאת לאור נוסח התקנות שעסקו בעניין.

לאחרונה נוסח התקנות שונה כך שכיום לבית המשפט הסמכות לבחון בכל מקרה ומקרה על מי הוא מטיל את עלות חוות הדעת – בין אם על הנפגע (לרוב ייתכן במקרה ובו אין לנפגע תיעוד רפואי מספיק ורציף בעקבות התאונה או שהתיעוד הרפואי אינו מהווה ראשית ראיה מספיקה לכך שנותרה לנפגע נכות) ובין אם חברת הביטוח.

תשלום תכוף

במקרים רבים בהם עבר אדם תאונת דרכים, אותו אדם אינו יכול לשוב ולפרנס את משפחתו כבעבר. הוצאות המחייה עולות ולהן מתווספות הוצאות ריפוי והוצאות סיעוד, ההכנסה פוחתת ולעיתים הנפגע אינו יכול לקיים את עצמו ו/או את משפחתו ו/או את אלו שפרנסתם עליו. בהתאם לכך קיים הליך הקרוי "תשלום תכוף" המהווה סכום שיש בו בכדי לענות על הצרכים הבאים:

א. הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אשפוז בבית חולים.

ב. תשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בעניין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי העניין.

בהתאם לנסיבות של כל מקרה יכול עוה"ד של הניזוק לדרוש מחברת הביטוח שביטחה את הרכב המעורב תשלום תכוף לתקופה מסויימת וזאת כדי שהניזוק יוכל לקיים את עצמו, משפחתו ואלו שפרנסתם עליו. במידה ולאחר 60 יום חברת הביטוח לא תענה על הדרישה רשאי עוה"ד להגיש בקשה לתשלום תכוף לבית המשפט. כל תשלום תכוף שניתן לנפגע ינוכה מהפיצוי הסופי שיתקבל בתום ההליך המשפטי (פשרה או פסק-דין).

התיישנות

תביעה בגין תאונת דרכים מתיישנת כעבור 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה (סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות).

ביחס לקטין מתחיל מירוץ ההתיישנות עם הגיע הקטין לגיל 18 (סעיף 10 לחוק ההתיישנות).

ביחס לאדם הלוקה בשכלו מתחיל מירוץ ההתיישנות ביום שפסק הליקוי או ביום שמונה לאותו אדם אפוטרופוס (סעיף 11 לחוק התיישנות).

נדגיש מרוץ ההתיישנות מופסק רק על ידי הגשת תביעה לבית המשפט. על כן, חשוב מאוד לפעול בהקדם למימוש הזכויות אל מול המזיק, בטרם תתיישן התביעה. נציין, כי במידה והניזוק השתהה עד כמעט חלוף מירוץ ההתיישנות, כי אז קיימת טענת הגנה למזיק הקרויה "שיהוי", הגורם, כביכול, לנזק ראייתי למזיק, דבר המשליך על סיכויי התביעה, אף אם זו הוגשה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות.

המלצות ראשוניות לנפגעי תאונת דרכים

§ מיד לאחר התאונה מומלץ לגשת לבית חולים על מנת לעבור סדרת בדיקות שיגלו מהם פגיעותיכם כתוצאה מהתאונה. בבית החולים מומלץ לפרט את נסיבות התאונה ושהדברים יצוינו במדויק בגיליון חדר המיון (ואם הטיפול הראשוני נעשה על-ידי מד"א או בקופת החולים – מומלץ שנסיבות התאונה יפורטו בגיליון מד"א או בתיק המטופל בקופת החולים) – יש לוודא שהפרטים שמסרתם נרשמו במדויק היות ויש לרישומים אלו נפקות בהמשך בירור זכויותיכם. זכרו, כי זוהי למעשה הגרסה הראשונית שלכם לאירוע ולכן יש לדקדק בנסיבות.

§ לאחר שחרורכם מבית החולים יש לטפל בכל בעיותיכם הרפואיות המתעוררות בעקבות התאונה ואין להזניח דבר. רצוי לפנות לכל קשת הרופאים בנוגע לכל בעיה ובעיה שנוצרה כתוצאה מההיזק הגופני (אורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, עיניים, א.א.ג., פה ולסת, וכד'). נדגיש, כי בעיה שאתם סובלים ממנה כתוצאה מהתאונה ואינה מצויה בחומר הרפואי, כאילו ואינה קיימת. לכן אין להזניח דבר ולטפל בכל דבר שנפגע בגופכם או בנפשכם.

§ דאגו לטיפול אינטנסיבי ורציף מיום התאונה ועד בכלל וזאת משני טעמים: ראשית, על-פי חוק כל ניזוק מחויב להקטין את נזקו. במידה ובעיה רפואית לא מטופלת בזמן, יכול בית המשפט להתחשב בכך בסוגיית הפיצויים ואף להפחית את הפיצוי המגיע לניזוק. שנית, לפני שבתי המשפט ממנים מומחים רפואיים לבדיקת הניזוק וקביעת חוות דעת אודות נזקיו, נבדקים המסמכים הרפואיים המצביעים על נזקיו של הנפגע כתוצאה מהתאונה. במידה וקיים תיעוד לא רציף, קיימים בתי משפט המתחשבים בכך ולעיתים לא ממנים מומחים רפואיים לניזוק ו/או מחייבים את הניזוק לשלם עבור חוות הדעת בעוד שבמקרים בהם קיים תיעוד רציף המצדיק מינוי מומחה רפואי – תשא חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה בעלות חוות הדעת.

§ בהתאם לאמור לעיל, יש לדאוג לאסוף את כל המסמכים הרפואיים מכל המוסדות הרפואיים בהם טופלתם, אשר יכולים להעיד על מצבכם הרפואי. אל תסתפקו בפלט המחשב שניתן לכם לאחר הטיפול. לכל מוסד רפואי, לרבות כל רופא מטפל, אשר טיפלו בכם, קיים תיק על שמכם, בו רשומות התלונות, הבדיקות, האבחנות והטיפול שניתן לכם. אך ורק המטופל ו/או מי שהניזוק ייפה את כוחו יוכלו לבקש מהמוסד הרפואי לצלם את החומר הרפואי וזאת תמורת תשלום סמלי עבור הצילום.

§ מומלץ לסדר את המסמכים על-פי ענפי המומחיות (אורטופדיה, נוירולוגיה וכד') ולפי תאריכי קבלת הטיפול על מנת שבבוא העת ניתן יהיה להגיש מסמכים אלו בתמיכה לנזקים שנגרמו לכם כתוצאה מהתאונה וכן על מנת שמסמכים אלו יהוו את הבסיס לבקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, שרק באמצעותן ניתן יהיה להוכיח את נזקכם כתוצאה מהאירוע המזיק.

§ ערכו רישום מפורט של אירוע הנזק – השתלשלות הנסיבות שהביאו לאירוע המזיק, מקום האירוע המזיק, שעת האירוע, מיהם העדים שהיו עדים לאירוע המזיק, כיצד והיכן נפגעתם וכל זאת בסמוך ככל הניתן למועד האירוע המזיק. נציין, כי במידה ותאונת הדרכים הנה אף תאונת עבודה, כי אז ניתן לקבל החזר מהמוסד לביטוח לאומי על הוצאות הנסיעה לטיפולים וכן החזר על טיפל הרפואי, וזא בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]. כל סכום שלא ישולם על-ידי המוסד לביטוח לאומי ניתן לתבוע מחברת הביטוח שביטחה את הרכב, ממנו נפגעתם.

§ ערכו תיעוד מדוייק של הנזק בסמוך למועד האירוע המזיק. בעידן המצלמות מומלץ לצלם את הנזק שנגרם לרכב ולכם מיד לאחר התאונה לשם המחשת הנזק.

§ דווחו למשטרה על קרות התאונה ובקשו "אישור משטרה" שבו יופיעו פרטי הרכבים והנפגעים המעורבים בתאונה. אישור זה יש להעביר לבית החולים על מנת שזה יפנה לחברת הביטוח לצורך קבלת התשלום עבור הטיפול הרפואי שהעניק וישמש בעתיד כראיה ראשונית (אם כי בלתי מחייבת) לקרות התאונה.

§ אספו ושמרו כל קבלה בגין הוצאות שהוצאו בעקבות האירוע וכן ציינו בגב הקבלה את הסיבה להוצאה וכיצד היא קשורה לתאונה, כך שבבוא העת תזכרו מה הייתה הסיבה להוצאה. הוצאות אלו ניתן לתבוע מהמזיק.

§ מומלץ לא לשוחח עם חוקרים ו/או חברות ביטוח לאחר התאונה ולא למסור את גרסתכם לגופים אלו ו/או גופים הפועלים מטעמם אלא לאחר התייעצות עם עו"ד המתעסק בתאונות דרכים. נציין, כי בהתאם לסעיף 23 (ב) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, הרי שעל המבוטח או המוטב לעזור למבטח לברר את חבותו. אשר על כן יכול שתיערך שיחה ביניכם לבין חוקר מטעם חברת הביטוח, אך מומלץ ששיחה זו תיערך בנוכחות עורך דין מטעמכם וכן שתיערך הסכמה מראש ובכתב כי העתק של תמליל החקירה וכן של כל הודעה בכתב מטעם הנפגע, יימסרו לידי עורך הדין שכן כל אמרה שלכם יכולה לצאת מהקשרה ולפעול כנגדכם בהמשך הטיפול בתביעתכם.

נציין, כי לעיתים יכול להגיע חוקר המציג עצמו ככזה ולעיתים חוקר סמוי הנוקט לרוב בתחבולות שונות לשם חילוץ המידע. כך יכול החוקר להציג עצמו כעורך סקרים, חיפוש עבודה, לקוח חדש (לעצמאים) וכו'. לכן, במידה ויצרו עמכם קשר זה או אחר כל מיני גורמים שאינם מוכרים לכם ושואלים אותכם באופן ישיר ו/או עקיף על האירוע המזיק ו/או מצבכם הגופני והכלכלי – מומלץ לנתק עמם מגע ולפנות מיד לעורך דין המתעסק בתאונות דרכים, אשר ינחה אותכם כיצד לנהוג ולפעול לשם שמירה ומיצוי מלוא זכויותיכם.

§ מומלץ לא לחתום על כתבי קבלה וסילוק של חברות ביטוח, המציעות לכם לרוב סכום זניח לסילוק תביעתכם. במידה ותחתמו על שטר כזה, לא תוכלו עוד לתבוע את שאר נזקיכם שכתוצאה מהתאונה (למעט חריגים הקיימים על-פי דין). לכן, מומלץ להעביר לעיונו של עו"ד המתעסק בתאונות דרכים כל כתב קבלה המועבר לידיכם.

§ לא להסכים לבדיקת פוליגרף ובוודאי שלא לחתום על הסכם לבדיקת פוליגרף. בדיקת הפוליגרף טרם הוכרה כאמצעי בטוח ואמין לגילוי האמת ואין לחברת הביטוח כל זכות לדרוש ממך ללכת לבדיקת פוליגרף.

§ תביעה על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 אינה שוללת את זכאותו של נפגע בתאונת דרכים לפיצוי מכוח ביטוחים פרטיים, כגון ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות. על תביעה מכוח ביטוחים אלו להיות מוגשת לבית משפט לא יאוחר מתום שלוש שנים ממועד קרות התאונה. לאחר שלוש שנים, תתיישן התביעה והנפגע לא יוכל לממש את זכותו על-פי פוליסות הביטוח שברשותו.

§ כפי שניתן ללמוד מהאמור לעיל, נושא תאונות הדרכים הנו נושא סבוך, בו נחבטים לא אחת בתי המשפט בכל הערכאות. לכן, בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי סמוך לאחר האירוע. יצוין, כי הטיפול המשפטי לקבלת הפיצוי המגיע לכם אינו מתחיל בהכרח מיד לאחר האירוע אלא כעבור זמן מה, אך חשוב לקבל ייעוץ וליווי משפטי צמוד, לשם קבלת הדרכה והכוונה.

עקבו אחרינו: