• contact-title

מדריך נפגעי פעולות איבה (טרור)

הקדמה

שנים בטרם הקמתה של מדינת ישראל סבלו המתיישבים היהודים מפעולות איבה וטרור שנגרמו מצד ערביי הסביבה. פעולות אלו לא פסקו אף לאחר הקמתה של מדינת ישראל ולצערנו היינו עדים לא אחת לאכזריות הטמונה באויב מהסוג הזה.

במהלך השנים נהרגו ונפצעו אזרחים רבים (ולא רק) כתוצאה מפעולות איבה שכוונו לפגוע במרקם חיינו הלאומיים עד כדי ניסיון לפורר את החברה הישראלית. פעולות איבה אלו הניחו דווקא את העורף בקו האש מבלי יכולת ממשית להתגונן. כתוצאה מפעולות איבה אלו נהרסו במחי יד חייהם של רבים. שיקומם של הנפגעים הנו ארוך, קשה ומייגע.

על מנת לעזור לכל מי שנפגע מפעולת איבה בצורה זו או אחרת נחקק חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 (להלן: "חוק נפגעי פעולות איבה"). על אף כוונתו הטובה של המחוקק, נוסחו החוק ותקנותיו באופן מסורבל, מסובך ולעיתים אף מבלבל.

על מנת לעזור לכל אדם שנפגע מפעולות איבה ולמשפחתו בשעתם הקשה פישטנו את הזכויות המוקנות לנפגעי פעולות איבה ומשפחותיהם וכיצד מומלץ לפעול לשם מיצוי מלוא הזכויות המגיעות להם והכל לשם שיקומם המהיר של אלו שנפגעו על לא עוול בכפם.

מהי פגיעת איבה?

חוק נפגעי פעולות איבה מגדיר "פגיעת איבה" כאחת מאלה:

1. פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל.

2. פגיעה מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל.

3. פגיעה מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מהגורמים האמורים בסעיפים 1 ו-2 לעיל, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם ובלבד שאם פעולות האיבה כאמור אירעו מחוץ לישראל או לאזור ומטרתן הייתה פגיעה בישראל.

4. פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות האויב המפורטים לעיל, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה.

5. פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות האויב המפורטים לעיל.

6. פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולת איבה אף אם לא הופעל.

חריג: פגיעה שנפגע בה אדם בגיל 18 ומעלה כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או רשלנות פושעת לא תיחשב "פגיעת איבה".

7. פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי.

8. פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, אשר נעשה בידי ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, למעט ארגון שהוא כוחות אויב או שהוא נעשה בשליחותו או מטעמו של ארגון כאמור.

מי יחשב כ"נפגע" בהתאם לחוק פעולות איבה?

"נפגע" מוגדר בחוק נפגעי פעולות איבה כאחד מאלה:

1. אזרח ישראלי או תושב ישראל, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה.

2. אזרח ישראלי שנפגע בישראל או באזור ( להלן: "יהודה והשומרון וחבל עזה").

3. אזרח ישראלי, שנפגע מחוץ לישראל או לאזור, בטרם חלפה שנה מהמועד שבו חדל להיות תושב ישראל.

4. מי שנכנס לישראל על פי אשרה או רישיון שניתנו לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, לרבות מי שנכנס לישראל והוא פטור מהצורך באשרה או ברישיון, או מי שנכנס לישראל לפי אחד הצווים של שר הפנים – והכל אם הפגיעה הייתה בישראל או בשטח אחר שקבע שר הביטחון בצו לעניין זה לגבי כל סוגי הנכנסים לישראל או לגבי חלק מהם.

5. תושב שטחים בעל תעודת זהות ישראלית שנפגע בתחום הקו הירוק.

6. תושב שטחים בעל היתר כניסה ממפקד כוחות הצבא בשטח, אשר נפגע בתחום הקו הירוק.

. נוסע יוצא או נוסע נכנס כהגדרתם בחוק יישום מזכר ההבנה בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית (שימוש משותף בשדה התעופה עקבה) (הוראת שעה), תשנ"ח-1997, שנפגעו בשדה התעופה כהגדרתו בחוק האמור.

8. תושב חוץ שנפגעת תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעביד ישראלי* בחו"ל.

* אדם שנפגע בפגיעת איבה בחו"ל והוא זכאי לפיצוי לפי דיני המדינה שבה נפגע או הארץ שבה שהנו תושב – אינו זכאי לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

* מי שנכנס לגדר "מעביד" הנן שגרירויות וקונסוליות ברחבי העולם, משלחות שונות מטעם המדינה וחברות ישראליות הפועלות בחו"ל, כמפורט להלן:

רשימת מעבידים ישראלים בחו"ל שאושרו על ידי שר הרווחה לעניין תשלומים לנכים נפגעי איבה:

  1. צים – חברת השיט הישראלית בע"מ.
  2. אל-ים – אניות תפזורת (1967) בע"מ.
  3. ימית – חברה להובלת דלק בע"מ.
  4. ימים – חברה להובלת פרי בע"מ.
  5. ימים – חברה להובלת פרי בע"מ.
  6. חברה להשקעות למפעלים בע"מ.
  7. קווים – חברת אניות בע"מ.
  8. אטלנטיק-חברה לדיג וספנות בע"מ.
  9. מירון ספנות בע"מ.
  10. ים-סוף – חברה לדיג ולספנות בע"מ.
  11. מור – חברה לספנות בע"מ.
  12. בת גולן – קווי הים התיכון בע"מ.
  13. אופיר – מימון ונכסים בע"מ.
  14. אניות – קווי הים התיכון בע"מ.
  15. טיראן – קווי הים התיכון בע"מ.
  16. ספי-ים בע"מ.
  17. גדות-ים בע"מ.
  18. בנק הספנות לישראל בע"מ.
  19. שירותי טנקרים בע"מ.
  20. נתיבי נפט בע"מ.
  21. הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
  22. קרן היסוד המגבית המאוחדת לישראל.
  23. סולל בונה ארצות חוץ בע"מ.
  24. פיתוח מקורות מים ארצות חוץ בע"מ.
  25. אגרי דב-חברה לפיתוח חקלאות ארצות חוץ בע"מ.
  26. אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ.
  27. ג’רוזלם פוסט פבליקיישנס בע"מ.
  28. פלסטין פוסט בע"מ.
  29. ידיעות אחרונות בע"מ.
  30. בנק לאומי לישראל בע"מ.
  31. בנק דיסקונט בע"מ.
  32. בנק הפועלים בע"מ.
  33. מפעל מלווה העצמאות והפיתוח (הבונדס).
  34. ההסתדרות הציונית העולמית.

חזקת פגיעת איבה

לשם הקלה על נפגעי פעולות איבה קבע המחוקק בסעיף 2 לחוק נפגעי פעולות איבה שקיימת חזקה בחוק, לפיה במידה ונפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה בהתאם לחוק, יש לראות את הפגיעה כפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת.

למי מגישים את התביעה?

תביעה לקבלת תגמולים מוגשת על גבי על גבי טופס הודעה על פגיעה בפעולת איבה ותביעת תגמול לטיפול רפואי שניתן לקבלו בכל סניפי המוסד לביטוח לאומי והמצוי באתר זה. התביעה תוגש למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודש מיום הפגיעה.

* יחד עם זאת, רצוי להגיש את התביעה כמה שיותר מהר לאחר המקרה היות והמתנה עם הגשת התביעה יכולה לפגוע בזכויות הנפגע בהמשך, לרבות בהכרה שלו כנפגע פעולת איבה.

מהו התנאי להגשת תביעה על-פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה?

בהתאם לסעיף 12 לחוק נפגעי פעולות איבה, התנאי להגשת תביעה על-פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, הינו אישורה של הרשות המאשרת (המתמנה על ידי שר הביטחון) או הועדה לעררים, , כי הפגיעה הינה פגיעת איבה כהגדרת החוק. החלטת הרשות צריכה להינתן תוך שלושה חדשים מהיום שהתביעה הגיעה לידיה, אלא אם החליטה להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שנרשמו.

נדגיש, כי רק לאחר החלטת הרשות המאשרת, כי האירוע נכנס להגדרת "פגיעת איבה", יטפל המוסד לביטוח לאומי בזכויות הנפגע בהתאם לחוק. בירורים שונים מטעם הרשות על ידי המוסד לביטוח לאומי או באמצעות גורמים אחרים, עלולים לעכב את ההחלטה בדבר הכרתו של התובע כנפגע פעולות איבה.

ערעור על החלטת הרשות המאשרת

בהתאם לסעיף 11 לחוק נפגעי פעולות איבה, תובע תגמול או זכויות שתביעתו נדחתה על ידי הרשות המאשרת, רשאי להגיש ערעור בכתב על החלטת הרשות המאשרת לבית המשפט המחוזי (רח’ ויצמן 1 תל אביב 64239). על הערעור להיות מוגש תוך 60 יום מיום שקיבל המערער – התובע את החלטת הרשות.

יצוין, כי החלטת הועדה לעררים הנה סופית ולא ניתן לערער עליה בכל הנוגע להחלטתה האם הפגיעה הנה "פגיעת איבה" אם לאו.

במידה ואושר שהפגיעה הייתה "פגיעת איבה", יהא זכאי הנפגע לסל הזכויות שיפורטו להלן. במידה ולא תוכר הפגיעה כ"פגיעת איבה", כאמור, לא יהא הנפגע זכאי להגיש למוסד לביטוח לאומי כל תביעה על-פי חוק נפגעי פעולות איבה והוא יצטרך לבחון את זכאותו במישורים אחרים העומדים לרשותו (נפגעי עבודה, נכות כללית וכד').

עובדי השיקום

לאחר האירוע, אמורים עובדי השיקום (עובדים סוציאליים בעלי הכשרה מיוחדת) ליצור קשר עם הנפגעים ועם בני משפחותיהם, ומאותו רגע ואילך יעמדו עובדי הקישום לרשותם במתן ייעוץ, הדרכה והכוונה בכל בעיה (נפשית, חברתית ומשפחתית). בנוסף, ידריכו עובדי השיקום את בני המשפחה כיצד לממש את הזכויות והשירותים השונים המגיעים להם. במידה ולא נוצר הקשר מיד לאחר האירוע, מומלץ לקדם קשר זה ביוזמתכם.

טיפול רפואי

בהתאם לסעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה, זכאי נפגע פעולת איבה לטיפול רפואי בגין פגיעותיו. הטיפול הרפואי כולל אשפוז וטיפול בפגיעות שנגרמו כתוצאה מהפיגוע (לרבות טיפולי שיניים לנפגעים, תרופות, מכשירי עזר רפואיים, החלמה ושיקום). הטיפול הרפואי ניתן בבתי החולים הממשלתיים ובקופות החולים, על סמך אישור המוסד לביטוח לאומי שהפגיעה הוכרה כפגיעת איבה ועל סמך התחייבות כספית מן המוסד. הנפגע זכאי גם לקבל עזרה ראשונה ממגן דוד אדום ומכל רופא או מוסד רפואי הסמוכים למקום הפגיעה.

יודגש, כי המוסד לביטוח לאומי אינו מחזיר הוצאות על טיפול רפואי פרטי.

החזר הוצאות עקב טיפול רפואי

1. תרופות – נפגע פעולת איבה זכאי להחזר כספי מהמוסד לביטוח לאומי בגין קניית תרופות הקשורות לפגיעה ושלא סופקו על ידי השירות הרפואי הציבורי. לשם קבלת ההחזר יש לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים, בצירוף מרשמי התרופות והקבלות מבית המרקחת.

2. נסיעות – נפגע פעולת איבה זכאי להחזר הוצאות על נסיעות לצורך קבלת הטיפול הרפואי. ההחזר יינתן רק כאשר הטיפול הרפואי נעשה בסמוך למקום המגורים, ועל ידי מוסד רפואי ציבורי מוכר. לבקשה יש לצרף אישור בכתב מן הגוף המטפל (קופת חולים, בית חולים וכו’), שבו יצוינו תאריך וסוג הטיפול שניתן וכן קבלות לפי הצורך, כמפורט להלן:

• נפגע שנסע בתחבורה הציבורית (אוטובוס, מונית שירות וכו’) יחתום על הצהרה המפרטת את מסלול הנסיעה ומחירה (אין צורך לצרף כרטיסי נסיעה). ההחזר ייקבע לפי מחירי התחבורה הציבורית.

• נפגע שנסע במונית מיוחדת או באמבולנס (לאחר שהרופא המטפל, באישור רופא המוסד לביטוח לאומי, קבע שמצבו אינו מאפשר לו נסיעה בתחבורה הציבורית) – יצרף קבלות על הוצאות הנסיעה.

• נפגע שנסע ברכבו הפרטי יקבל החזר לפי ק"מ (על פי התעריף המשולם לעובד מדינה).

3. דמי החלמה רפואית – נפגע פעולות איבה זכאי לדמי החלמה רפואית לאחר אשפוז ממושך או לאחר ניתוח, בהמלצת הרופא המטפל ובאישור רופא המוסד לביטוח לאומי.

4. מימון טיפולי שיניים לנפגעים – נכה בדרגת נכות 100% מיוחדת או 50% ויותר עקב פגיעת ראש או 20% ויותר עקב מחלת נפש זכאי למימון טיפולי שיניים. הטיפול ניתן גם אם הפגיעה בשיניים לא קרתה בעת האירוע.

הטיפול כולל טיפול מונע, משמר ופרותטי (תותבות) והוא יינתן על ידי רופאי שיניים במרפאות קופות החולים או רופאי שיניים המופיעים ברשימה של המוסד לביטוח לאומי (ניתן לקבל את הרשימה בסניפים).

נפגע שבחר בטיפול פרטי (רופא שיניים שאינו מופיע ברשימה), יכול לקבל החזר חלקי בהתאם להסדר של המוסד לביטוח לאומי עם הרופאים שברשימה.

נדגיש, כי על הנפגע לפעול על פי הוראות הרופא בנוגע לטיפול הרפואי, כדי לשמור על זכותו לתגמולים.

תגמולים בתקופת הטיפול הרפואי

נפגע פעולת איבה שאינו כשיר לעבודה (על פי תעודה רפואית ובאישור רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי), זכאי בתקופת הטיפול לתגמול מיוחד המכונה תגמול טיפול רפואי (תט"ר) ובתנאי שלא משולם לו שכר או פיצוי אחר בתקופה זו. תקופת התשלום הנה עד תשעה חודשים מיום הפגיעה. לשם תשלום לאחר תשעה חודשים, צריך הנפגע אישור מהלשכה לייעוץ רפואי בביטוח הלאומי.

• נפגע שלא עבד לפני הפגיעה ואין לו ילדים, או שילדיו בגרו (מעל גיל 18), יהיה זכאי ל- 97% ממשכורת עובד מדינה בדרגה 22 בדירוג המנהלי (4,884.40 ש"ח נכון לאוקטובר 2008). נפגע שלא עבד לפני הפגיעה והיה מאושפז בבית חולים 14 יום או יותר ברציפות יקבל 75% מהנ"ל. נפגע שלא עבד לפני הפגיעה והוא הורה לילדים קטינים (עד גיל 18) יהיה זכאי לתגמול בגובה 125.8% ממשכורת עובד מדינה בדרגה 22 בדירוג המנהלי (6,329.60 ש"ח נכון לאוקטובר 2008).

• נפגע שעבד לפני הפגיעה (שכיר או עצמאי) תחושב זכאותו על פי ממוצע הכנסתו (לאחר ניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות) בשלושת החודשים שקדמו לתאריך הפגיעה או תאריך ההזדקקות לתשלום. בכל מקרה, התגמול לא יעלה על התשלום המרבי שמקבל חייל ישראלי בשירות מילואים, ולא יפחת מהתגמול שמקבל אדם שלא עבד לפני הפגיעה.

• שכיר שקיבל שכר ממעסיקו בתקופת האי כושר – יועבר התגמול ישירות למעסיקו, אשר יזכה את מאזן ימי המחלה/חופשה שלו (יש לצרף לבקשה אישור בכתב של המעסיק על התשלום). במקרה זה, המעסיק זכאי גם להחזר הסכומים שהפריש עבור העובד לקרנות סוציאליות למיניהן באותה תקופה. ההחזר יועבר ישירות למעסיק.

• עובד עצמאי זכאי לתגמול בגובה התגמול שמשולם למי שלא עבד לפני פגיעתו, ולסכום גבוה מזה אם יוכיח, באמצעות הצגת שומות, כי שיעור הפגיעה בהכנסותיו בתקופת האי כושר גדול יותר.

• נפגעים בני 18-14 שנים שלא עבדו לפני תחילת זכאותם לתגמולים, יקבלו מחצית מהסכום שמקבל אדם שלא עבד לפני פגיעתו. אם שהו באשפוז 14 ימים או יותר ברציפות יקבלו תגמול מופחת.

• נפגעים בני 18-14 שעבדו בעבודה רגילה לפני זכאותם לתגמול יקבלו תגמול על פי הכנסתם (לאחר ניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות), אך לא פחות מהתגמול שמקבלים בני גילם שלא עבדו לפני הזכאות לתגמול.

• ילדים שלא מלאו להם 14 שנים אינם זכאים לתגמול בעת הטיפול הרפואי, אך יוכלו להגיש תביעה לתגמול נכות. דרגת נכותם תיקבע מיום הפגיעה.

תביעה לתגמול בעת טיפול רפואי (תט"ר) יש להגיש תוך שנה מיום הפגיעה על גבי טופס הודעה על פגיעה בפעולת איבה ותביעת תגמול לטיפול רפואי (ואולם רצוי להגישה כמה שיותר קרוב למועד הפגיעה בכדי שזכויותיכם לא יפגעו). בתביעה יש לציין את מספר חשבון הבנק של התובע ואת פרטי הבנק שבו מתנהל החשבון.

המסמכים שיש לצרף לתביעה לתגמול בעת טיפול רפואי הם:

1. מסמכים המעידים על קבלת טיפול רפואי או נפשי בעקבות הפגיעה.

2. אישור מתחנת המשטרה המקומית. אם הפגיעה אירעה בשטחי יהודה ושומרון – אישור מצה"ל.

3. תעודות רפואיות על אי-כושר לעבוד, חתומות בידי רופא הפועל מטעם שירות רפואי מוסמך.

4. שכיר צריך לצרף לתביעתו אישורים על שכרו בשלושת החודשים שלפני הפגיעה (יש לפרט כל חודש בנפרד, לרבות תשלומים למס הכנסה, לביטוח לאומי ולביטוח בריאות).

5. עצמאי צריך לצרף לתביעתו שומות ממס הכנסה לגבי השנה השוטפת והשנה שקדמה לפגיעתו על מנת להוכיח את שיעור הפגיעה בהכנסותיו.

תביעה לתגמול נכות וקביעת דרגת נכות

תביעה לתגמול נכות יש להגיש על גבי טופס בקשה לקביעת דרגת נכות ולתשלום תגמול נכות.

לאחר הגשת הבקשה הנ"ל יוזמן הנפגע להופיע לפני ועדה רפואית, שבסמכותה לקבוע את דרגת נכותו לתקופה זמנית או קבועה, לפי חומרת הפגיעה.

בחישוב אחוזי הנכות אין הועדה הרפואית לוקחת בחשבון פגם שהיה לפני הפגיעה.

במידה ויקבעו לנפגע בין 10% – 19% נכות לצמיתות יזכה הנפגע למענק חד פעמי. במידה ואחוזי הנכות של הנפגע גבוהים מ – 19% (היינו 20% ומעלה) ישולם לו תגמול נכות חודשי.

אם נקבעה לנפגע דרגת נכות זמנית, או שחל שינוי בדרגת הנכות, יוזמן הנפגע להופיע שנית לפני הוועדה הרפואית. המוסד לביטוח לאומי רשאי להורות על בדיקה חוזרת פעם בשנה, אך ניתן להקדים את מועד הבדיקה, אם יש יסוד להניח שחל שינוי בדרגת נכותכם (אך לא פחות משישה חודשים לאחר החלטת הוועדה).

נפגע שאינו יכול להופיע במועד שנקבע יודיע על כך מראש ויבקש לקבוע מועד אחר.

נפגע שהוזמן לבדיקה מחודשת לפני הוועדה הרפואית ולא הופיע לבדיקה במועד, ומיום קביעת דרגת הנכות האחרונה עברו שישה חודשים לפחות – המוסד לביטוח לאומי רשאי להפחית את התגמולים.

נפגע שסבור כי חלה החמרה במצבו הבריאותי עקב פגיעת האיבה, ועברו שישה חודשים מיום החלטת הוועדה בדבר נכותו, רשאי הנפגע לבקש דיון מחודש במצבו. יש לצרף לבקשה אישור רופא המעיד על השינוי.

ערר על החלטת הועדה הרפואית

נפגע, שהחלטת הוועדה הרפואית אינה מניחה את דעתו, רשאי לערער על כך לפני הוועדה הרפואית העליונה. הערר יוגש בתוך חודש מיום קבלת ההודעה על ההחלטה (במצבים מיוחדים ניתן להאריך את המועד בחודשיים נוספים. לאחר מכן אין עוד אפשרות חוקית לטפל בערעור).

החלטת הוועדה הרפואית העליונה ניתנת לערעור בפני בית הדין לעבודה בשאלה משפטית בלבד.

יצוין, כי אף המוסד לביטוח לאומי רשאי לערער על החלטת הוועדה הרפואית בענייני הנפגע הן בדרג ראשון והן בשאלת חוק לבית הדין לעבודה.

ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי

היה והחלטות המוסד לביטוח לאומי אינן מניחות את דעתו של הנפגע, רשאי הנפגע לערער עליהן לפני בית הדין לעבודה. את הערעור יש למסור לבית הדין לעבודה בתוך 6 חודשים מיום קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי בדבר החלטתו.

בחירה בין התגמולים להם זכאי נפגע פעולת איבה

נפגע הזכאי עקב אותו מאורע לתגמול נכות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ובנוסף לאחד התגמולים הבאים, יהא עליו לבחור באחד מהם:

1. נכות כללית.

2. כל תגמול אחר ממשרד האוצר (למעט פיצויים מגרמניה).

3. פיצויים לפי חוק הנזיקין האזרחיים – אם הנכות נגרמה בידי גורם אזרחי.

4. פגיעת איבה שהיא גם תאונת עבודה – אם פגיעת האיבה אירעה בשעות העבודה, או בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה לבית.

לצורך הבחירה יהא על הנפגע לסור לסניף המוסד לביטוח לאומי שהוגשה בו התביעה ולחתום על הצהרה בדבר בחירתו וזאת בתוך שישה חודשים מהיום שנמסרה לו ההודעה על החלטת הרשות מאשרת, או בתוך שלושה חודשים מהיום שנמסרה לו ההודעה על קביעת דרגת הנכות לצמיתות.

נפגע שהגיש ערר על החלטת הרשות המאשרת – תוארך התקופה יותר משישה חודשים, אך לא יותר משלושה חודשים מתאריך קביעת דרגת הנכות לצמיתות.

* במידה והנפגע לא יחתום על ההצהרה, ישולמו לו תגמולים כנפגע פעולות איבה. נציין, כי זכות הבחירה בין שני התגמולים היא חד פעמית.

בבחירת המסלול יהא על הנפגע לקחת בחשבון את גובה השכר ואת ההטבות והמענקים הנלווים לנכות במסגרת כל חוק.

נכה צה"ל המקבל תגמול נכות ממשרד הביטחון ונפגע בפעולת איבה זכאי לתגמול נכות בלבד, ופגיעת האיבה תיחשב כאילו הייתה חבלה שאירעה בזמן שירותו הצבאי ועקב השירות. עליו לפנות למשרד הביטחון, שם יקבעו לו דרגת נכות המורכבת משתי פגיעותיו (יש להודיע על כך למוסד לביטוח הלאומי).

* נפגע שהחליט לבחור בפיצויים לפי חוק אחר, יהיה עליו להחזיר את כל התשלומים וההטבות שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי כנפגע פעולת איבה.

להלן הגמלאות שלא תחשבנה לתשלום כפל ולא חלה עליהן חובת הבחירה:

1. גמלה לעובדי מדינה או למשרתים בצבא קבע (פנסיה) – אם הפרישה לא הייתה בגלל הפציעה.

2. במקרים שהזכאות לגמלה כנפגע איבה נובעת מכמה עילות, כמו נכה שבנו נספה בפעולת איבה.

3. פיצויים מגרמניה על נזקי בריאות המשולמים על ידי משרד האוצר.

תגמולים למשפחות הנספים בפעולות איבה

על פי חוק נפגעי פעולות איבה זכאיות משפחות הנספים בפעולות איבה לתגמולים, לשיקום, למענקים ולהטבות. שיעורי התגמולים המשולמים למשפחות הנספים נקבעים על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י – 1950. עובדי השיקום בסניפי המוסד לביטוח לאומי אמורים ליצור קשר עם המשפחות מיד לאחר הפיגוע ועומדים לרשות הזכאים במתן ייעוץ, הדרכה והכוונה בכל בעיה הכרוכה בשיקומם מבחינה נפשית, חברתית ומשפחתית ובנוגע לדרכי מימוש הזכויות והשירותים השונים. אף במקרה זה על התביעה להיות מוגשת למוסד לביטוח לאומי תוך שנה מיום הפגיעה על גבי טופס תביעה לתגמולים למשפחות הנספים בפעולות איבה. נדגיש, כי התנאי לפיו יש לאשר תחילה, כי הפגיעה הינה פגיעת איבה כהגדרת החוק חל אף בתביעה זו. במידה ולא תוכר הפגיעה כפגיעת איבה לא תוכלנה משפחות הנספים לתבוע על-פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. כמו כן, רצוי להגיש את התביעה במועד הקרוב לאחר האירוע על מנת שהזכויות לא ייפגעו (לרבות ההכרה בפגיעה כ"פגיעת איבה").

שיהוי

בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה -1995, במקרה ותביעה לא תוגש תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה יכולים הזכויות של הנפגע להיפגע ובכך הנפגע יפסיד זכויות והטבות רבות כמפורט לעיל. בהתאם לכך יש לשים לב למגבלת הזמן הקיימת לשם מיצוי הזכויות בענף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי.

המלצות ראשוניות לנפגעי פעולות איבה

§ במידה ונפגעתם בהתאם לתנאים האמורים לעיל, עמדו על זכותכם לקבלת טיפול רפואי. מיד לאחר האירוע מומלץ לגשת לבית חולים על מנת לעבור סדרת בדיקות שיגלו מהם פגיעותיכם כתוצאה מהאירוע. רצוי מאוד לשים לב לנסיבות האירוע בגינו באתם לקבל טיפול רפואי היות והמוסד לביטוח לאומי ניזון מהנסיבות הרשומות במסמכים הרפואיים.

§ לאחר שחרורכם מבית החולים ו/או מהמוסד הרפואי בו טופלתם יש לטפל בכל בעיותיכם הרפואיות המתעוררות בעקבות האירוע ואין להזניח דבר. רצוי לפנות לכל קשת הרופאים בנוגע לכל בעיה ובעיה שנוצרה כתוצאה מההיזק הגופני (אורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, עיניים, א.א.ג., פה ולסת, וכד'). נדגיש, כי בעיה שאתם סובלים ממנה כתוצאה מהתאונה ואינה מצויה בחומר הרפואי, כאילו ואינה קיימת. לכן אין להזניח דבר ולטפל בכל דבר שנפגע בגופכם או בנפשכם.

§ דאגו לאסוף את כל המסמכים הרפואיים מכל המוסדות הרפואיים בהם טופלתם, אשר יכולים להעיד על מצבכם הרפואי. אל תסתפקו בפלט המחשב שניתן לכם לאחר הטיפול. לכל מוסד רפואי, לרבות כל רופא מטפל, אשר טיפלו בכם, קיים תיק על שמכם, בו רשומות התלונות, הבדיקות, האבחנות והטיפול שניתן לכם. אך ורק המטופל ו/או מי שהניזוק ייפה את כוחו יוכלו לבקש מהמוסד הרפואי לצלם את החומר הרפואי וזאת תמורת תשלום סמלי עבור הצילום.

§ חשוב להשיג דו"ח פציעה מהגוף המפנה בשטח או מחדר המיון, בסמוך למועד הפציעה. דו"ח הפציעה יתאר בפרוטרוט את כל הפגיעות שסבלתם כתוצאה מהאירוע.

§ דאגו לקבל מקצין החקירות במשטרה את דו"ח החקירה ומסמכים על נסיבות הפציעה או החבלה. אם נערכה חקירת משטרה הנוגעת לעניינכם, דאגו לקבל את הדו"ח המתייחס לנסיבות הפציעה, למועדה ולהתרחשותה.

מומלץ שלא למלא את טפסי התביעה מבלי לקבל יעוץ משפטי.
§ במידה והנכם תובעים בעצמכם (ללא עו"ד) דאגו לצרף לתביעה מסמכים רפואיים ומנהליים, דו"ח חקירה משטרתי ותצהיר על נסיבות הפציעה כתוצאה מפעולת האיבה (במידה ותידרשו לכך). התצהיר יאומת בפני רשם בית משפט או עו"ד.

§ דאגו לשמור כל מכתב ממשרד העבודה והרווחה ומהביטוח הלאומי ושימו לב למועדים המצוינים עליהם. איחור במועדים שצוינו לעיל עלול לפגוע בזכויותיכם.

§ אספו ושמרו כל קבלה בגין הוצאות נסיעה וטיפול רפואי שהוצאו בעקבות האירוע וכן ציינו בגב הקבלה את הסיבה להוצאה וכיצד היא קשורה לאירוע. כאמור, הוצאות אלו ניתן לתבוע חזרה מהמוסד לבטוח לאומי.

§ תביעה על-פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה אינה שוללת את זכאותו של הנפגע לפיצוי מכוח ביטוחים פרטיים, כגון ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות. על תביעה מכוח ביטוחים אלו להיות מוגשת לבית משפט לא יאוחר מתום שלוש שנים ממועד קרות התאונה. לאחר שלוש שנים, תתיישן התביעה והנפגע לא יוכל לממש את זכותו על-פי פוליסות הביטוח שברשותו.

§ כפי שניתן ללמוד מהאמור לעיל, נושא נפגעי פעולות איבה הנו נושא סבוך, ולכן מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד העוסק בתחום זה וזאת בסמוך לאחר האירוע. דאגו לפעול במהירות לאור התקופה הקצרה להגשת התביעות על-פי חוק נפגעי פעולות איבה.

עקבו אחרינו: