• contact-title

מדריך נכות כללית במוסד לביטוח לאומי

הקדמה

המוסד לביטוח הלאומי הוקם על בסיס רעיון של פריסת רשת ביטחון סוציאלית לאוכלוסיות המצויות ברגעים, בהם הן זקוקות לעזרה כלכלית ואין להן כל גוף כלכלי עליו יכולות הן לשים את יהבן. תשלום הקצבאות מתבצע על-פי קריטריונים שנקבעו על-פי חוק, בהתאם למקרים בהם בחרה מדינת ישראל כמקרים מזכים. היות והמדובר במקרים מגוונים המזכים בגמלה, קיימים במוסד לביטוח לאומי מחלקות המטפלות בענפים שונים. אחד מהענפים הנו ביטוח הנכות, או בכינויו "נכות כללית".

פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב ], התשנ"ה-1995 והתקנות שהותקנו על פיו, דן בביטוח הנכות ומסדיר את המסגרת החוקית בדבר הגשת תביעתו של מבוטח לקבלת קצבת נכות כללית, תנאי הזכאות, שיעורי הקצבה וההטבות השונות לזכאי.

כאן המקום לציין, כי נפגע בעבודה רשאי להגיש תביעתו לקבלת קצבת נכות על פי חוק זה. אולם, על פי חוק אין הנכה זכאי לקבלת כפל קצבאות (היינו קצבת נכות מעבודה וקצבת נכות כללית). לכן, מומלץ לבחון תחילה מהי הדרך הראויה שבה יש לנהוג כאשר מבוטח שנפגע בעבודה חפץ להגיש תביעתו לקבלת קצבת נכות גם על פי פרק זה.

עוד נציין, כי עם הגיע הנכה לגיל פרישה, קצבת הנכות הכללית יכולה להחליף את קצבת הזקנה, אך אינה מתווספת אליה.

מיהם הזכאים לקצבת נכות כללית ומהם תנאי הזכאות?

"נכה" ­ הנו תושב ישראל שמלאו לו 18 שנה ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה, ותושבת ישראל שמלאו לה 18 שנה ועדיין לא הגיעה לגיל הפרישה (ושאינה עקרת בית) שעקב ליקוי גופני, שכלי או נפשי ממחלה, מתאונה או מלידה מתקיימים בהם אחד מהמקרים הבאים:

♦ אין לו הכושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד או שכושרו להשתכר צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר.

♦ אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד.

♦ הכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע למי שזכאי לקצבה במשך תקופה ממושכת או שיש לו ליקוי חמור והשייך לאחד מאלה:

• נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 70% ומעלה (משוקללת).

• נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 40% לפי סעיף 33 ו/או 91 ברשימת הליקויים (משוקללת).

• היה זכאי לקצבת נכות 60 חודשים מתוך 84 החודשים שקדמו לתקופה שבין 01/08/2002 ל-31/07/2009.

♦ הכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 45% מהשכר הממוצע למי שינו זכאי לקצבה במשך תקופה ממושכת ואינו בעל ליקוי חמור והשייך לאחד מאלה:

• נקבעה לו נכות רפואית בשיעור שבין 40% ל-69% 0משוקללת).

• לא נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 40% לפי סעיף 33 ו/או 91 ברשימת הליקויים (משוקללת).

• לא היה זכאי לקצבת נכות 60 חודשים מתוך 84 החודשים שקדמו לתקופה שבין 01/08/2002 ל-31/07/2009.

"נכה" תיחשב גם עקרת בית במידה ועבדה כשכירה או כעצמאית 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים מתוך 48 חודשים שקדמו להגשת התביעה לקצבת נכות או שקדמו להפסקת העבודה – למי שהפסיקה לעבוד לאחר הגשת התביעה; וכן אם היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו ב-24 החודשים שקדמו להגשת התביעה לקצבת נכות או לאחריה.

"נכה" נחשב גם מי שהיה "עובד קטין" בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר.

"עקרת בית נכה" הנה תושבת ישראל שמלאו לה 18 שנים ועדיין לא הגיעה לגיל הפרישה, נשואה, שאינה עובדת אלא במשק ביתה ובעלה מבוטח בביטוח הלאומי בביטוח זקנה ושאירים ועקב ליקוי גופני, שכלי או נפשי ממחלה, מתאונה או מלידה (למעט אם עבדה כשכירה או עצמאית) סובלת מאחד מאלה:

♦ אין לה הכושר לעשות עבודות שמקובל לעשות במשק בית רגיל.

♦ כושרה לעשות עבודות משק בית נצטמצם עקב הליקוי (בין בבת אחת ובין בהדרגה) ב-50% או יותר.

מועד תחילת הזכאות הקובע: הזכאות לקצבה מתחילה בתום 90 ימים ממועד תחילת אי הכושר להשתכר או לתפקד במשק הבית. יחד עם זאת, אם ביום ה-91 מקבל הנכה דמי מחלה ממעסיקו או מקופת גמל, תתחיל זכאותו לקצבת נכות רק בתום פרק הזמן שבעדו שולמו לו דמי המחלה.

נציין, כי מועד תחילת אי הכושר המוקדם ביותר האפשרי הוא 15 חודשים לפני הגשת התביעה.

עוד נציין, כי נכה שיש לו תלויים זכאי לתוספת בעדם. התוספת הנ"ל משולמת רק עבור שני הילדים הראשונים. עקרת בית נכה זכאית לתוספת בעד שני ילדיה הראשונים אך לא בעד בן זוגה. שיעור התוספת עבור בן זוג היא 50% מהקצבה הבסיסית המשולמת לנכה (שאינה כוללת את הקצבה הנוספת ותוספת התלויים). התוספת עבור כל אחד משני הילדים הראשונים הנה בשיעור 40% מהקצבה הבסיסית המשולמת לנכה או לעקרת הבית הנכה.

הגשת תביעה לקצבת נכות כללית

ניתן להוריד את טפסי התביעה באתר זה ו/או באתר המוסד לביטוח לאומי ו/או לגשת לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים, למלא את טופס התביעה ולהגישה. טופס התביעה ימולא כנדרש ואליו יש לצרף מסמכים רפואיים התומכים בליקויים הנתבעים, אישורים על עבודה ושכר ממקומות העבודה וכל מסמך שיש בו כדי להוכיח את הזכאות לקצבה. עובד עצמאי צריך להצהיר במחלקת הביטוח והגבייה שבסניף מגוריו על השינויים בעבודתו והכנסותיו עקב הנכות וימציא את שומות המס האחרונות שבידו.

התביעה לקצבה תוגש על-ידי תובע הקצבה עצמו (או באמצעות בא כוחו). במידה והוא אינו מסוגל להגיש את התביעה בשל מצבו הגופני או הנפשי, רשאים בני משפחתו או אדם אחר המייצג אותו להגיש את התביעה בשמו.

בהתאם לחוק, המוסד לביטוח לאומי ידון בתביעה בתום 90 ימים מהיום שבו לטענת התובע אבד כושרו להשתכר (או לתפקד במשק הבית כשמדובר בעקרת בית) או הצטמצם ב-50% או יותר.

תביעה לקצבה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום שנוצרה עילת התביעה. הגשת תביעה באיחור עלולה לפגוע בזכות לקצבה.

הוועדה הרפואית

לאחר בדיקת התביעה ונספחיה יוזמן המבוטח לוועדה רפואית, אשר מורכבת לרוב מרופא אחד המתמחה בתחום רפואי מסוים ומזכיר ישיבה שתפקידו לרשום את דו"ח הוועדה. ייתכן שבמידה וקיימות תלונות בענפי רפואה שונים, יוזמן המבוטח להיבדק על-ידי רופאים מומחים שונים. בנוסף, רשאי הרופא הבודק לשלוח את המבוטח לבצע בדיקות נוספות הנחוצות לו לשם קביעתו. בהתאם לכך ייתכן שמבוטח יוזמן למספר וועדות בטרם תינתן החלטתו הסופית של המוסד לביטוח לאומי באשר לתביעתו של המבוטח.

כל מומחה יבדוק בתחומו את המבוטח ויקבע את אחוזי הנכות בהתאם למצבו הרפואי של המבוטח.

לפני כל וועדה יעיין הרופא המומחה במסמכים הרפואיים המצויים בתיק המבוטח. על הרופא המומחה להתייחס למסמכים אלו בקביעותיו (בנוסף לממצאי הבדיקה הגופנית של המבוטח בוועדה).

לאחר שנבדק המבוטח על ידי כל המומחים הרלוונטיים, יועברו חוות הדעת לרופא המוסמך, אשר יקבע את אחוז הנכות הרפואית המשוקלל של כל הליקויים, מהם סובל המבוטח ושנמצאו על-ידי המומחים השונים.

קביעת דרגת אי הכושר

לאחר קביעת נכויותיו של המבוטח (ובמידה ועמד בתנאי הסף של הנכויות הרפואיות שצוינו לעיל) יקבע פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי את דרגת אי-כושר להשתכר או לתפקד במשק בית וזאת לאחר שהתייעץ עם רופא מוסמך ועם פקיד שיקום של המוסד לביטוח לאומי. דרגות אי הכושר המזכות בקצבה הן: 60%, 65%, 74% ו-100%. יש להדגיש, כי אחוזי דרגת אי הכושר אינן משקפות בהכרח את אחוזי הנכות שנקבעו על-ידי הוועדה הרפואית.

קביעת דרגת אי הכושר לוקחת בחשבון את הפרמטרים הבאים:

♦ באיזו מידה הליקוי של המבוטח משפיע על כושרו לעבוד ולהשתכר;

♦ יכולתו לשוב לעבודתו (מלאה או חלקית);

♦ יכולתו לעבוד בעבודה אחרת או ללמוד מקצוע חדש (לפי השכלתו, כושרו הגופני ומצבו הבריאותי).

נציין, כי דרגת אי כושר הפחותה מ-50% אינה מזכה בקצבה.

בקביעת דרגת אי הכושר לתפקוד במשק הבית יבדקו באיזו מידה ליקויה של עקרת הבית משפיע על כושרה לתפקד במשק הבית.

כאן המקום להדגיש, כי כל עוד נמצא שמצבו הרפואי מצבו התפקודי של הנכה או עקרת הבית הנכה אינם יציבים או כל זמן שלא הסתיים הטיפול בשיקומו המקצועי של הנכה, רשאי פקיד התביעות לקבוע דרגת אי כושר לזמן מוגבל ולכל היותר לשנתיים. בתום פרק הזמן הזה תשוב ותיבדק דרגת אי הכושר.

בדיקה מחדש

מבוטח, שתביעתו לקצבת נכות נדחתה (היות ולא הגיע לרף הנכות המזכה כאמור לעיל או שנקבעה לו דרגת אי כושר חלקית), רשאי לבקש בדיקה מחדש של דרגת אי הכושר, במידה וחלפו 6 חודשים ממועד הקביעה האחרונה של המוסד לביטוח לאומי.

במידה ונוצרו עובדות חדשות הנוגעות למצב הרפואי או התעסוקתי, שיש בהם להשפיע על דרגת אי הכושר, יכול המבוטח לבקש בדיקה מחדש, גם אם לא חלפו 6 חודשים מהקביעה האחרונה. לבקשה זו יש לצרף תעודות רפואיות ואישורים על הכנסות מעבודה.

מבוטח, שתביעתו נדחתה מסיבה אחרת, כגון הכנסותיו היו גבוהות ועתה פחתו, רשאי להגיש תביעה חוזרת ללא תקופת המתנה.

מי שנקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור העולה על 74%, רשאי לבקש בדיקה מחדש של אחוזי נכותו הרפואית בלבד, אם הוא עונה על התנאים הבאים:

♦ חלפו 12 חודשים מן הקביעה האחרונה של אחוז נכותו הרפואית.

♦ רופא מוסמך מטעם המוסד לביטוח לאומי קבע, כי חלה החמרה במצבו הרפואי.

♦ הוא אינו מאושפז במוסד.

נדגיש, כי בבדיקה מחדש, לפי בקשה של המבוטח, רשאי המוסד לביטוח לאומי להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו למבוטח וכן את דרגת אי הכושר.

מבוטח שיבקש לבדוק מחדש רק את דרגת אי הכושר, יבדקו לו ויקבעו לו מחדש גם את נכותו הרפואית.

ערר על אחוזי הנכות הרפואית

מי שנקבעו לו פחות מ-80% נכות רפואית, או דרגת אי כושר שאינה עולה על 74%, רשאי לערער על אחוז הנכות הרפואית לפי ועדה רפואית לעררים.

הערר יוגש לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים, בכתב ובצירוף נימוקים, וזאת בתוך 60 ימים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי בדבר אחוז הנכות הרפואית.

הוועדה הרפואית לעררים רשאית לאשר את אחוז הנכות הרפואית שקבע הרופא המוסמך או לשנותו (בין אם להגדילו ובין אם להפחיתו).

החלטת הוועדה הרפואית לעררים הנה סופית ואין לערער עליה אלא בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה. ערעור לבית הדין האזורי לעבודה יוגש תוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי בדבר החלטת הוועדה הרפואית לעררים.

ערר על דרגת אי כושר

מי שנקבע לו שלא איבד מכושרו להשתכר או שאיבד פחות מ-50% מכושרו להשתכר וכן מי שנקבעה לו דרגת אי כושר שאינה עולה על 74%, רשאי לערער על דרגת אי הכושר בפני וועדה לעררים.

הערר יוגש לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים, בכתב ובצירוף נימוקים, וזאת בתוך 60 ימים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי בדבר דרגת אי הכושר.

הוועדה לעררים רשאית לאשר את דרגת אי הכושר או לשנותה (בין אם להגדילה ובין אם להפחיתה).

החלטת הוועדה לעררים הנה סופית ואין לערער עליה אלא בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה. ערעור לבית הדין האזורי לעבודה יוגש תוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי בדבר החלטת הוועדה לעררים.

ערעור על החלטת פקיד התביעות

החלטה של פקיד התביעה שאינה בדבר דרגת אי כושר כגון תקופת העבודה של המבוטח, גילו, השכלתו, הכנסותיו מעבודה או שלא מעבודה – ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה. הערעור יוגש לבית הדין תוך 12 חודשים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של פקיד התביעות בדבר החלטתו.

פטור מתשלום דמי ביטוח

מקבל קצבת נכות שאין לו כל הכנסה אחרת פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הזמן שמגיעה לו הקצבה. מקבל קצבת נכות שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 75% לשנה לפחות או לצמיתות, פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הזמן שמגיעה לו הקצבה, גם אם יש לו הכנסה אחרת.

במידה והמבוטח הנו עובד עצמאי, ישלם דמי ביטוח נפגעי עבודה.

במידה והמבוטח הנו עובד שכיר, ישלם בעדו המעסיק דמי ביטוח נפגעי עבודה ודמי ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד.

שיקום מקצועי

מבוטח שכאי לשיקום מקצועי באחת מאלה:

♦ וועדה רפואית קבעה לו לפחות 20% נכות רפואית משוקללת לצמיתות;

♦ המבוטח הנו בן/בת זוג של נכה שנקבע שאינו ניתן לשיקום מקצועי והוא מתגורר באופן קבוע עם הנכה ומשולמת בעדו תוספת בקצבת הנכות של הנכה והוא טרם הגיע לגיל הפרישה ובתנאי שהוא עומד בתנאים הבאים:

• עקב הליקוי הוא אינו מסוגל לעסוק בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת.

• הוא זקוק להכשרה מקצועית, כדי לחזור לעבודתו הקודמת או לעבודה התואמת את כישוריו לאחר הליקוי.

• הוא מתאים לשיקום מקצועי, מסוגל לשתף פעולה בתהליך של שיקום מקצועי ולהשתלב כעובד רגיל בשוק העבודה הפתוח.

נציין, כי גם מי שאינו מוכר במחלקת נכות כללית או שאינו מקבל קצבת נכות כללית, אך סובל ממגבלה גופנית, נפשית או שכלית יכול להגיש תביעה לשיקום מקצועי במחלקת השיקום. במידה ואותו מבוטח יפעל בהתאם הוא יופנה לבדיקה של וועדה רפואית, שתקבע לו את אחוזי הנכות הרפואית ובהתאם תבדוק את זכאותו לשיקום מקצועי בהתאם לאמור לעיל.

תעודת נכה

מבוטח המקבל קצבת נכות כללית (וכן מקבלי הקצבאות שירותים מיוחדים, ילד נכה וניידות), תשלח אליו תעודת נכה בדואר. התעודה נשלחת אוטומאטית לאחר אישור הבקשה לקצבה וכן לאחר חידוש הקצבה אחרי ששולמה קצבה זמנית. מבוטח שאינו מקבל את התעודה או במידה ואבדה לו, רשאי לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים.

תוקף התעודה הנו ל-5 שנים או עד סיום תקופת הזכאות לקצבה (לפי המוקדם מביניהם). בסיום התקופה, אם עדיין יש זכאות לקצבה, תשלח תעודה נכה חדשה. מי שאינו זכאי עוד לקצבה ישלח לו המוסד לביטוח לאומי מכתב המבהיר שהתעודה אינה תקפה עוד ואין לעשות בה שימוש.

תו חניה לנכה

זכאות לתו חניה נבחנת בהתאם לאחד מהקריטריונים הבאים:

♦ הזדקקותו של הנכה לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות.

♦ דרגת נכותו של הנכה מגיעה ל-60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי רכב עלולה לערער את מצב בריאותו.

♦ נכה המוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לצורך ניידותו.

נימוקי הבקשה לקבלת פטור מאגרת רישוי ותו חנייה לנכה יופנו בכתב למשרד התחבורה, ת.ד. 72, חולון 58100. לנימוקים אלו יש לצרף צילום הפרוטוקול הרפואי.

קצבת שירותים מיוחדים

מבוטחים הזקוקים לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום יום (לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בבית ושליטה על הפרשות) או שהם זקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים זכאית לקצבת שירותים מיוחדים.

התנאים לקבלת הקצבה הנם:

♦ המבוטח הנו מבוטח במוסד לביטוח לאומי וגילו נע מגיל 18 ו-90 יום ועד גיל הפרישה והוא נמצא בישראל. מבוטח השוהה בחו"ל, הביטוח הלאומי יוסיף לשלם לו את הקצבה 6 חודשים, אם בסמוך לנסיעתו קיבלת קצבה משך חודשיים רצופים לפחות. במידה ויצא המבוטח לחו"ל לטיפול רפואי או בשליחות שלו או של בת זוגתו מטעם מעסיק ישראלי, רשאי הביטוח הלאומי, בהתאם לשיקול דעתו, להוסיף ולשלם את הקצבה עד 24 חודשים (מחודש היציאה לחו"ל).

♦ המבוטח מקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי ונקבעה לו על-ידי הביטוח הלאומי נכות רפואית בשיעור 60% לפחות (לעניין שירותים מיוחדים) או שהוא אינו מקבל קצבת נכות, אך נקבעה לו על-ידי הביטוח הלאומי נכות רפואית בשיעור 75% (לעניין שירותים מיוחדים) ובלבד שהוא עונה על התנאים שלהלן:

• הוא אינו מקבל קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה מהביטוח הלאומי ואינו מקבל תשלום בעד טיפול אישי או בעד עזרה בבית על-פי חוק כלשהו.

• הכנסתו החודשית מעבודה אינה עולה על 5 פעמים השכר הממוצע.

♦ הוא אינו מקבל הטבות על-פי הסכם ניידות, למעט המקרים שלהלן:

• ועדה רפואית של משרד הבריאות קבעה לו מוגבלות בניידות של 100%.

• המבוטח זקוק לכסא גלגלים ומשתמש בו.

• המבוטח מרותק למיטה.

♦ הוא אינו מאושפז במוסד שניתנים בו שירותי רפואה, סיעוד או שיקום.

תקופת הזכאות לקצבה מתחילה ב-1 בחודש בו הוגשה התביעה, אך לא לפני שחלפו 90 ימים מיום שנעשה המבוטח זכאי לקצבת נכות. במידה והמבוטח אינו מקבל קצבת נכות – מיום שנקבעו לו 75% נכות רפואית (לעניין שירותים מיוחדים). נציין, כי רופא של המוסד לביטוח לאומי רשאי לקבוע זכאות לקצבה רטרואקטיבית לתקופה שאינה עולה על 6 חודשים לפני הגשת התביעה ובתנאי שהמבוטח ענה על כל הקריטריונים המזכים בקצבה, כאמור לעיל. מבוטח שהגיע לגיל הפרישה אינו זכאי לקצבה אלא אם הגיש את התביעה לכל המאוחר חצי שנה לאחר גיל הפרישה ורופא המוסד קבע שהוא זכאי לקצבה בתקופה שלפני גיל הפרישה.

שיעורי הקצבה לשירותים מיוחדים הנם, כדלהלן:

♦ מבוטח הזקוק לעזרה רבה ברוב פעולות היום יום וברוב שעות היממה או מי שזקוק להשגחה מתמדת זכאי לקצבה בשיעור 50% מקצבת נכות מלאה ליחיד.

♦ מבוטח שזקוק לעזרה רבה בעשיית כל פעולות היום יום ברוב שעות היממה זכאי לקצבה בשיעור 105% מקצבת נכות מלאה ליחיד.

♦ מבוטח שתלוי לחלוטין באחר בעשיית כל פעולות היום יום בכל שעות היממה זכאי לקצבה בשיעור 175% מקצבת נכות מלאה ליחיד.

"חוק לרון" – החוק המשופר למקבלי קצבת נכות היוצאים לעבוד

ביום 01/08/2009 נכנס לתוקף תיקון לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], הבא לשפר את התנאים של מקבלי קצבת נכות כללית היוצאים לעבוד. התיקון בחוק משפר את התנאים של מי שיוצא לעבוד, ואינו פוגע בזכויות של מי שלא עובד.

להלן עיקרי התיקון:

♦ אם נקבעה ל"נכה" דרגת אי-כושר יציבה, לא יבדק ה"נכה" מחדש עם צאתו לעבודה.

♦ הסכום הכולל שיקבל ה"נכה" מעבודה ומקצבה יהיה תמיד גבוה יותר מסכום הקצבה בלבד. המטרה היא שהמבוטחים ידורבנו לעבוד ולהרוויח לשם הגדלת הכנסותיהם מחד ויצירת אינטרקציה בשוק העבודה מאידך. אמנם, הקצבה תפחת בהדרגה בשל ההכנסות, אך המטרה היא כאמור שהסכום של הקצבה וההכנסה יהיו לעולם גבוהים יותר מהקצבה בלבד כך שהמבוטח ידורבן לשוב למעגל העבודה.

♦ "הנכה" ימשיך לקבל הטבות נלוות על-פי הכללים שנקבעו. כך למשל תוספת התלויים תמשיך להינתן ניתנת למקבל קצבת נכות עבור שני ילדים ובן זוג (בהתאם לזכאות על-פי דין); בנוסף, קצבה חודשית נוספת (קח "ן) תינתן לבעלי קצבת נכות בדרגת אי-כושר בשיעור 75% ויותר ונכות רפואית מ – 50% ויותר; בנוסף לאלו ימשיך המבוטח להיות זכאי למכלול של הטבות נלוות בתחומים רבים – בין היתר הוא עשוי להיות זכאי להנחה בארנונה, להנחה בתחבורה הציבורית ולהשתתפות בשכר דירה והכול בהתאם לכללים שנקבעו על-ידי הארגונים שנותנים את ההטבות.

♦ רשת ביטחון למשך 36 חודשים – במידה וה"נכה" יפסיק לעבוד או אם הכנסותיו יופחתו, יוכל הוא לחזור ולקבל קצבת נכות כמו שקיבל קודם, ללא בדיקות נוספות.

♦ "קצבת עידוד" הנה קצבה חדשה שיכולה להיות משולמת במקום קצבת הנכות (וזאת במידה והמבוטח קיבל קצבת נכות כללית במשך 12 חודשים רצופים לפחות), למי שהכנסתו מעבודה עולה על הסכום שנקבע בחוק. בכך ביקש המחוקק לשמר עיקרון, לפיו הסכום הכולל שיקבל ה"נכה" מעבודה ומקצבה יהיה תמיד גבוה יותר מקצבת נכות בלבד. יודגש, כי קצבת הנכות הכלית וקצבת העידוד לא ישולמו בו זמנית.

♦ כאמור לעיל, על פי התיקון בחוק נקבעו 4 דרגות אי-כושר: 60%, 65%, 74% או 100%.

המלצות ראשוניות למבוטחים המגישים תביעה לקצבת נכות כללית

§ דאגו לטפל בכל בעיותיכם הרפואיות מהם הנכם סובלים ואל תזניחו דבר. מומלץ לפנות לכל קשת הרופאים בנוגע לכל בעיה ובעיה ממנה אתם סובלים (אורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, עיניים, א.א.ג., פה ולסת, וכד') על מנת שבבוא העת תוכלו להציג מסמכים רפואיים הפורסים את מלוא בעיותיכם הרפואיות בענפי הרפואה השונים. לכך תהא משמעות בהמשך.

§ דאגו לאסוף את תלושי השכר מכל המעבידים שעבדתם אצלם ב-15 החודשים שבטרם הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי. במידה ונעדרתם מעבודתכם בתקופה של שלושת החודשים שלפני הפגיעה בעבודה דאגו לאסוף את האישורים בגין דמי אבטלה (במידה וקיבלתם), אישור על ימי מילואים, מחלה וכל סיבה אחרת שגרמה להיעדרות מהעבודה.

§ דאגו לאסוף את כל המסמכים הרפואיים (לרבות מרשמים, ההפניות, תוצאות בדיקות) מכל המוסדות הרפואיים בהם טופלתם, אשר יכולים להעיד על מצבכם הרפואי.

§ מומלץ להתייעץ עם עו"ד לפני הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי ובמקרה המתאים אף להצטייד בחוות דעת מומחה אשר תדגיש כל בעיה ובעיה ואשר תאלץ את הוועדה הרפואית להתייחס אליה בסיכום קביעותיה.

§ אף במילוי הטפסים למוסד לביטוח לאומי ולמעשה בכל תהליך מיצוי הזכויות מומלץ להיעזר בעו"ד העוסק בתחום שינחה אתכם החל ממילוי טפסי התביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (כיוון שעשויה להיות לכך השלכה מהותית בהמשך) ושילווה אתכם בכל שלב של מיצוי זכויותיכם במוסד לביטוח לאומי היות וכאמור הזכויות הנן רבות ותנאי הזכאות שונים בכל קצבה והטבה.

עקבו אחרינו: